הרהורים על מצב הטיפוח של רוב תלמידי הדאפא

(Minghui.org) המאסטר אמר במאמר

 "התעוררו" (21/11.2021): "רוב תלמידי הדאפא ילכו בעקבות המאסטר כאשר הפא יתקן את העולם האנושי".

 התבלבלתי קצת כשקראתי את השורה הזאת בפעם הראשונה, אבל כשקראתי קצת לעומק יותר, הבנתי שלרוב תלמידי הדאפא יש בעיות בטיפוח עדיין, והן עלולות למנוע מאתנו להגיע לשלמות כשתקופת תיקון הפא תגיע לסיומה. עדיין לא היה ברור לי מהן הבעיות וכמה רציניות הן. בעודי מתאמצת להתקדם בטיפוח יציב במהלך שלושת החודשים האחרונים, התחלתי להבין כמה משמעויות אפשריות למה שהמאסטר אמר, ולהרגיש לעומק את הרצינות בטיפוח והחמלה האדירה של המאסטר.

האם עליי להצביע על בעיות נפוצות כשאני מבינה מַהֵן? זה מובן מאליו שיש לציין בחמלה בעיה ספציפית שיש למתרגל מסוים, אבל הבעיות שהבנתי הן בעיות נפוצות של מתרגלים בגוף האחד. אז מאחר שהמאסטר הנחה אותי להתעורר לבעיות האלה, אני חשה שעליי לשתף את ההבנות שלי עם מתרגלים עמיתים.

כל מה שאשתף להלן הן ההבנות שלי ברמתי המוגבלת, ואני מזמינה מתרגלים עמיתים לציין בחמלה כל דבר שאינו עומד בסטנדרט של הפא.

1. האם אנחנו משיגים באמת את ההארה הישרה הנדרשת ביקום החדש באמצעות טיפוח?

המאסטר אמר:

"אם הדבר הזה באמת יסתיים יום אחד, הדבר הראשון שיש לעשות אותו יהיה שתלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא יגיעו לשלמות ויחזרו למקומם". (" הרצאת פא בוועידת הפא בבוסטון 2002")

מתרגלי דאפא המגיעים לשלמות בטיפוח יתרוממו לאור יום לעיניהן המתבוננות של ישויות חיות. לגבי אלה שאינם צולחים לעשות זאת, הם ילכו למקום אותו הם טיפחו וכל דבר מעל אותה רמה ייהרס, מפני שהם לא צלחו להגיע לשלמות בטיפוח. אבל בהתבסס על הבנתי, המאסטר שינה את התכנון הזה.

הרגשתי עצובה מאוד מאוד אחרי שהבנתי בבירור יותר לגבי זה במהלך החודשים האחרונים.

המאסטר אמר:

"אם מסתכלים על המצב הכולל, כבר אין השאלה האם תלמידי דאפא יגיעו לשלמות במשך תהליך ההבשלה. הדבר הגדול ביותר שיש לעשותו בזמן הנוכחי הוא להבין איך להציל אפילו עוד מאנשי העולם! להציל את היצורים החיים! זה הפך להיות העניין הכביר של תלמידי הדאפא." ("לימוד הפא בוועידה של 2007 בניו יורק")

המאסטר הזכיר פעמים רבות שאנחנו, תלמידי הדאפא הפכנו בשלים יותר, כשהוא מעודד אותנו להשתפר בטיפוח, כמו גם שאנחנו חייבים להציל עוד אנשים. אבל המצב הנוכחי הוא שאחרי שני עשורים, לא הצלנו מחצית האנשים של העולם ובמקומות רבים בסין הרדיפה עדיין חמורה ביותר.

בעיר סמוכה למקום מגוריי, מתרגלים עמיתים רבים חתמו מספר פעמים על הצהרות לוויתור על הדאפא בהיותם במעצר המשטרה ובכל פעם אחרי ששוחררו, הם כתבו הצהרה חגיגית באתר מינג-הווי לבטל את הצהרותיהם. אבל האם התנהלות כזאת יכולה להיחשב טיפוח?

המצב באזור המקומי שלי דומה. בשנה שעברה, על רוב המתרגלים העמיתים שנעצרו כפו לחתום על הצהרות הוויתור ולאחר מכן, ראינו ערימות של "הצהרות חגיגיות" באתר מינג-הווי.

מלבד זאת, די הרבה מתרגלים שלא צעדו קדימה כדי להבהיר את האמת לאנשים בסין, מוצאים דרכים להגיע לחו"ל במטרה להשיג חיים מאושרים ולא תחת רדיפה. יש גם מתרגלים החשים שזה מוצדק לחפש אינטרסים אישיים בסביבה בה כל אחד דואג לעצמו ולא לאחרים.

המאסטר לא אמר מעולם דבר שלילי כלשהו לגבי תלמידי הדאפא, אלא תמיד עודד אותנו. אבל האם רוב תלמידי הדאפא הגיעו לבשלות כפי שהמאסטר ציפה?

אם כולנו מטפחים היטב, כשתיקון הפא יגיע לסיומו, אנחנו תלמידי דאפא צריכים להשיג את השלמות המלאה ולחזור למקומות השמימיים שלנו. אבל ממה שהמאסטר אמר ב"התעוררו", כל זה השתנה, מה שמראה שאנחנו תלמידי הדאפא לא צלחנו להשיג את מה שהמאסטר ציפה מאתנו בטיפוח שלנו.

הגעתי להבנה הזאת ברמתי הנוכחית: כשהמאסטר אמר בהרצאות הפא שלו שתלמידי דאפא הופכים בשלים יותר ויותר, הוא עודד אותנו והנחה אותנו להשתפר יותר. אבל מרביתנו לא הבנו ממש לְמה המסטר התכוון וכשלנו להדביק את הפער.

למעשה, המאסטר כבר אמר לנו מה לעשות והיינו רק צריכים ללכת אחר הנחיותיו. אלא שפשוט רבים מאתנו לא יכלו להבין את הכתבים של המאסטר, לא משנה כמה פעמים קראנו את הפא. כשזה נוגע לבעיה חשובה מאוד, פשוט איננו יכולים להבין את עיקר הדברים וההבנה שלנו נשארת על משמעות המילים על פני השטח.

עכשיו הבנתי בהדרגה שמרביתנו, תלמידי הדאפא, לא צלחנו להגיע לסטנדרט שהמאסטר תכנן עבורנו. הבנתי שהמאסטר היה מודאג מאוד אבל אחרי הכול, טיפוח תלוי איך כל אחד מאתנו משנה עצמו מבפנים, ואיננו יכולים לסמוך על אף גורם חיצוני. המאסטר הסביר לנו את כל העקרונות של הפא ועכשיו הכול תלוי איך אנחנו מטפחים את עצמנו. אם המאסטר מפרט את ההנחיה הספציפית לטיפוח שלנו, זה לא ייחשב כטיפוח שלנו ואיך נוכל בכלל לסייע למאסטר בתיקון הפא באופן שאנחנו צריכים?

המאסטר מציל אותנו, תלמידי הדאפא, עם חמלה אדירה. הוא מתיר לרובנו, תלמידי הדאפא (שלא צלחו לעמוד בציפיות שלו) להצטרף אליו כשהפא מתקן את העולם האנושי, כך שנוכל להמשיך לטפח את עצמנו.

2. מהו הגורם לכך שרוב תלמידי דאפא לא מצליחים לעמוד בסטנדרט?

מאחר שלנו, תלמידי הדאפא יש בעיות בטיפוח שלנו, אז מה גורם למצב הזה?

בזמן שרוב המתרגלים מתייחסים ללימוד הפא ולתרגול ברצינות רבה, כשזה נוגע להסתכלות פנימה בהשוואה, להתייחסות לעצמך כמטפח בהתמודדות מול קונפליקטים וליציאה החוצה להבהיר את האמת כדי להציל אנשים, מתרגלים רבים מקדישים פחות מאמץ. לא הצלנו אפילו מחצית מאנשי העולם ורק 400 מיליון סינים פרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) וארגוניה אחרי שנים כה רבות.

אף שרובנו ממשיכים לשלוח כל יום מחשבות נכונות ב-4 השעות היעודות ביממה, עברו יותר מ-20 שנה ובכל זאת אנחנו עדיין איננו מצליחים לעשות את מה שהמאסטר מצפה מאתנו:

"אם שולחים מחשבה נכונה במשך חמש דקות, בו זמנית, הרוע לא יתקיים יותר לעולם בשלושת העולמות". ("הרצאת הפא בועידת הפא (פא-הויי) בפלורידה, ארה"ב")

במקומות רבים הרדיפה עדיין חמורה מאוד והרוע עדיין משתולל. הם לא רק רודפים תלמידי דאפא, אלא גם פוגעים בישויות חיות, ממקמים רבים מהם מעבר להצלה.

סיבה אחת לכך שתלמידי דאפא רבים אינם צועדים קדימה כדי להבהיר את האמת לאנשים ולהציל אותם, היא בגלל ההחזקה לפחד. סיבה נוספת היא שהישויות הרעות שלא נהרסו, עדיין מונעים מאנשים להינצל. אבל באופן מהותי, אנחנו תלמידי הדאפא לא הצלחנו למלא את האחריויות שלנו בשליחת מחשבות נכונות לנקות את הממדים שלנו עצמנו ולחסל לחלוטין את הרוע.

עבור מתרגלים עמיתים שלא הצליחו לפעול היטב מבחינה זאת, אנחנו יכולים לקרוא מאמרי שיתוף מוקדמים יותר באתר מינג-הווי וללמוד ממתרגלים שפעלו היטב בשליחת מחשבות נכונות.

אם רוב תלמידי דאפא היו מבינים את החשיבות של שליחת מחשבות נכונות במקום להיות עכשיו מבולבלים עדיין ומתוך הרגל למצוא תירוצים להתנהגות כמו אנשים רגילים, אולי תיקון הפא היה כבר מסתיים כעת, כשרוב הישויות החיות ניצלו.

3. מדוע הרדיפה במקומות רבים בסין דווקא משתוללת עדיין?

אני חשה תמיד כעס רב כשאני קוראת דיווחים באתר מינג-הווי על מתרגלים עמיתים הנרדפים על ידי הרוע או על ידי קארמת מחלה. הכוחות הישנים הם הפועלים מאחורי כל זה וצריך לשלול אותם לחלוטין ולחסלם.

אני חושבת שחלק מהסיבה שהרדיפה עדיין משתוללת, היא בגלל שאיננו פועלים היטב בשליחת מחשבות נכונות או לא מטפחים את עצמנו היטב.

קחו אותי לדוגמה. בשנים האחרונות, הרדיפה באזור המקומי שלנו הייתה נרחבת עדיין, במיוחד בשנה שעברה. כמו כן קינן בי פחד גדול שמא אירדף. דאגתי שהמשטרה תגיע לביתי להטריד את בני משפחתי או לגרום משהו רע. כמו כן פחדתי מאוד מהפסד כספי או שאיעצר שוב. המחשבה שלי הייתה טרודה כל יום במחשבות מפחידות ולא יכולתי להירגע, אפילו בזמן שליחת מחשבות נכונות.

כשהכלב אצל השכן נבח, הייתי מוצפת פחד, תוהה אם המשטרה באה לחפש אותי. כשהייתי שומעת סירנה של מכונית משטרה במרחק הייתי פוחדת, ומודאגת מה אעשה אם המשטרה תבוא לחפש אותי ואיך אתמודד איתם. כשראיתי מתרגלים עמיתים סביבי שכפו עליהם בכוח להטביע את האצבע על הצהרות ערבות כחתימה, הייתי מפוחדת עוד יותר בלבי. אף שידעתי שהמחשבות האלה הן לא נכונות, לא הצלחתי לסלק אותן ממני.

לאחר מכן הבנתי שאני למעשה מבקשת "רדיפה". איך המאסטר יוכל לעזור לי אם אני עצמי מתנהגת בדרך זו? היו מתרגלים עמיתים שסבלו מרדיפה שפעלו בדרך דומה: "מבקשים רדיפה" בלא יודעין.

הבנתי שאם לא נוכל לשחרר החזקות שונות לפחד, זה גם כן יהפוך לסיבה לרוע לרדוף אותנו. אם כן מדוע איננו יכולים לשחרר את ההחזקות ולהתייחס לטיפוח שלנו ביתר רצינות?

פעם אחת קראתי מאמר לשיתוף באתר מינג-הווי, שדיבר על מתרגלת עמיתה קשישה שפעלה ממש טוב בטיפוח. הרדיפה באזור שלה הייתה חמורה מאוד ומספר מתרגלים נפלו קורבן לרדיפה.

כשכמה מתרגלים סיפרו לה שזה וזה "בגדו בה" (כלומר מסרו את שמה בחקירה במשטרה), היא פשוט ענתה: "זה לא קשור אליי" והמשיכה לעשות כרגיל את מה שהייתה צריכה לעשות. היא לא הכירה במחשבתה ברדיפה וכתוצאה מכך היא לא נפגעה מעולם, בה בעת שהיו מתרגלים אחרים סביבה שסבלו מהרדיפה.

לסיום

נותר אכן זמן מוגבל מאוד לפני שיגיע תיקון הפא לסיומו. כדי להגשים את האחריויות שלנו במסגרת זמן כה מוגבלת, עלינו להשקיע מאמץ רב יותר במה שאנחנו עושים.

את ההבנה הזאת שלי מהמצב הנוכחי ניתן להסביר באנלוגיה על פרויקט בנייה. אם חתמנו על חוזה המבטיח לסיים את פרויקט הבנייה בתאריך מסוים, אבל לא הצלחנו למסור אותו בתאריך המיועד עקב היעדר מאמצים מצדנו, ייתכן שהדרך היחידה לפצות על האבדן היא לדחות את תאריך היעד הסופי ולעבוד קשה במיוחד כדי להשלים את הפרויקט בתאריך היעד החדש. בדומה, עלינו לשחרר את ההחזקות האנושיות שלנו ולהכפיל את מאמצנו כדי לפצות על מה שהחמצנו. אחרי הכול, המשימה שלנו בבואנו לעולם הזה היא לעזור למאסטר בתיקון הפא.

כל מה שכתבתי למעלה זו ההבנה הנוכחית שלי שרציתי לשתף עם מתרגלים עמיתים. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו ראוי.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו והשקפותיו של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]