ג'יאנג דזה-מין אחראי לשחיתות המוסרית הרווחת בסין

(Minghui.org) המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) הכריזה ב-30 בנובמבר על מותו של המנהיג לשעבר ג'יאנג דזה-מין. עקב הצנזורה וחסימת המידע, ייתכן שהאזרחים הרגילים בסין לא יראו הערכה אובייקטיבית על ג'יאנג. במקום זאת הם רק יראו את תעמולת המק"ס השרה בשבחו. אם כן, איזה מין בן אדם בדיוק היה ג'יאנג?

בתרבות המסורתית הסינית, אדם מוגדר על-פי הערכים המוסריים שלו: "עם מחשבה ישרה, אדם יכול לשפר את אופיו; ברגע שהאופי משתפר, תושג הרמוניה במשפחה, שתוביל לאחר מכן למדינה הנשלטת היטב, שבתורה תביא לחברה שוחרת שלום", מצוין ב"דא שואה" (לימוד אדיר) בתוך הקלסיקה הקונפוציאנית לי ג'י (ספר הטקסים – Book of Rites).

מהפכת התרבות של המק"ס (1966-1976) טיהרה אלמנטים מסורתיים רבים בניסיון לשטוף את מוחם של האזרחים עם האידיאולוגיה הקומוניסטית שלה. אחרי שהמהפכה שככה, כדי לזכות שוב באמונו של העם, המק"ס החלה במיזמים וקמפיינים שונים לקידום נימוסים והליכות. אמנם תעמולה זאת הושפעה מתרבות המפלגה של המק"ס, אך היא בכל זאת עזרה לשמור על סטנדרטים מוסריים במידה מסוימת. עדיין נותר אמון בין בני משפחה, שכנים, קרובים וחברים.

מדינה של שחיתות

כל זה השתנה בשנות ה-1990, אחרי שג'יאנג עלה לצמרת באמצעות דיכוי התנועה הדמוקרטית ב-1989. בגלל הטבח בכיכר טיאננמן, האזרחים הסינים בכללותם איבדו תקווה בקומוניזם. אבל מאחר שהמק"ס הרסה את התרבות הסינית המסורתית וחיסלה מערכות אמונה מסורתיות, החלל הרוחני שהורגש על ידי כה רבים התמלא בפיתוי להתעשר במהירות. העושר הפך לקריטריון המרכזי כדי להגדיר אדם.

היות שג'יאנג עלה לשלטון בשל שפיכת דמם של שוחרי הדמוקרטיה והסטודנטים, הוא איבד את אמון הציבור. כדי לזכות באמונם של בכירי מק"ס, הוא השיק תארים וקידומים והעניק זכויות יתר לבכירים מסוימים. הבכירים האלה הפכו מושחתים יותר ויותר, אבל כל עוד הלכו אחרי ג'יאנג, לא היה לו אכפת מכך. האזרחים הסינים כינו את ג'יאנג: "המאמן הראשי של השחיתות". דפוס הפעולה שלו – "צבירת הון תוך שמירה על פרופיל נמוך" – הופץ ואומץ היטב.

כשג'יאנג והכפופים לו השתמשו בהשפעה הפוליטית שלהם כדי לרפד את הכיס שלהם, אזרחים ממוצעים גם הם קיבלו את הרמז לעשות כסף בכל מחיר. התופעה הנפוצה הזאת של מוצרים מזויפים, זיהום סביבה והגברת האלימות מתפשטת והופכת לתופעה מבהילה.

קידום השחיתות על ידי ג'יאנג הייתה לחלוטין מנוגד לערכי המסורת הסינית. הוא תפס תפקיד מוביל בהפקרות; הוא איפשר לבני משפחתו לצבור כמויות נכסים אסטרונומיות באמצעות מינוף הכוח הפוליטי שלו; במקום לשלוט היטב במדינה, הוא החל במה שכינה "שמירת היציבות" כדי להעצים את הדיכוי של אזרחים פשוטים; במקום לקדם סביבה נקייה וסחר שוק ישר, הוא הרס משאבים טבעיים (מים, אדמה ואוויר) וקידם סחורות מזויפות.

כדי לקדם אג'נדה כזאת, ג'יאנג היה צריך לוותר על הערכים המסורתיים ועל הבסיס המוסרי של החברה. זו הסיבה מדוע הוא לא יכול היה לסבול את שיטת המדיטציה השקטה של פאלון גונג.

ארץ טהורה מאוימת

פאלון גונג שהוצג לציבור ב-1992 על ידי מר לי הונג-ג'י, משפר את הבריאות הפיזית והאופי המוסרי, ומנחה את תלמידי השיטה לחיות על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" ולהיות טובים לאנשים אחרים.

הכוח הפלאי של הפאלון גונג בשמירת הכושר והתרוממות האופי המוסרי משך במהירות מספר עצום של מתרגלים. לפני שג'יאנג החל ברדיפה נגד פאלון גונג ב-1999, כל אזרח עשירי תרגל פאלון גונג. כשאדם נפל למשכב, מישהו היה מציע לו: "מדוע שלא תנסה פאלון גונג?" כשמישהו עשה משהו רע, אולי מישהו העיר: "למה אתה לא מסתכל איך מתרגלי הפאלון גונג האלה מתנהגים". על בסיס התוצאות של סקר רב ממדים, צ'יאו שי, לשעבר יושב ראש הוועדה המתמדת של הקונגרס בסין סיכם במסקנותיו: "פאלון גונג יביא תועלת במידה ניכרת למדינה ולאזרחים שלנו מבלי לגרום אף נזק".

כחסיד של אידיאולוגיית הקומוניזם הדוגלת ב"שקר וכזב, רשעות ומאבק מעמדי", ג'יאנג לא יכול היה לסבול את פאלון גונג ואת העקרונות "אמת-חמלה-סובלנות". אף שרוב חברי הפוליטביורו האחרים התנגדו לרעיון הרדיפה, ג'יאנג המשיך קדימה והנחית דיכוי כלל ארצי. הוא הכריז: "מי שיהיה פעיל ברדיפת פאלון גונג יקודם".

כדי לוודא רדיפה שיטתית, ג'יאנג הקים את הסוכנות הפועלת מחוץ לחוק הידועה בשמה משרד 610. מוועדת המק"ס המרכזית דרך כל הסוכנויות בכל הרמות מלמעלה למטה, "משרד 610" חדר לכל מנגנוני המדינה, במיוחד לאכיפת החוק, בתי דין ומשרדי התביעה. הייתה לו שליטה הדוקה על מערכת הוועדה הפוליטית משפטית (PLAC) בין יוני 1989 למארס 2002, ואז מ-2003 ועד 2012. המשטר האכזרי שלו היה הכוח האפל ששלט על סין באותו זמן.

חברה מתמוטטת

ההשפעה המרעילה של ג'יאנג הובילה לתוצאות קשות. אחרי מותו, כמה גופי מדיה זרים ציינו שהוא לפחות ווידאצמיחה כלכלית במהלך כהונתו. אבל הכלכלן ניו וון-יואן, היועץ של מועצת המדינה של סין אמר שמאחורי מספרי התל"ג (תוצר לאומי גולמי) נמצאת הקרבה של הדורות הבאים. לדוגמה, סין תרמה פחות מ-4 אחוזים לכלכלת העולם ב-2003, אבל צרכה שליש מהמשאבים הכוללים פחם, מתכת ובטון.

שיה ג'ן-הואה, ראש מִנהל הגנת הסביבה של המדינה בסין, ציטט מנתוני הבנק העולמי המראים שההפסדים הנגרמים מזיהום אוויר ומים גזלו כ-8 אחוזים מהתל"ג ב-1995. האקדמיה הסינית למדעים העריכה שההפסדים הסביבתיים והאקולוגיים ב-2003 תפסו 15 אחוז מהתל"ג באותה שנה.

לעם הסיני היה כ-1336 מטרים רבועים של אדמה לכל נפש ב-1980. כשהשחיתות החמורה הפכה נפוצה אחרי 1990, התעלמו לגמרי מהאדמה, מה שגרם למִדבּוּר וסחף קרקע. עד 2003 נותרו רק כ-930 מטרים רבועים לכל אדם.

למחסור באדמה נלוותה עלייה בשחיתות. כמות הקדמיום באדמה עלתה מ-0.097 מ"ג/ק"ג ב-1990 ל-0.3 מ"ג/ק"ג ב-2014. דו"ח של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת קולומביה מציין שכמות העופרת, קדמיום וכספית בגופם של מהגרים סינים בארה"ב גבוהה הרבה יותר מאלה של קבוצות אתניות אחרות. לדוגמה, כמות הקדמיום בדמם של מהגרים סינים גבוהה ב-69 אחוז יותר מאלה של קבוצות אחרות.

מדיניות הרסנית נוספת של ג'יאנג הייתה המדיניות החמורה של הילד האחד. ג'יאנג קבע מדיניות one-task veto system ביישום מדיניות הילד האחד. משמעות הדבר: ביצועים של בכירים ייחשבו ללא מספקים אפילו אם משימה אחת במדיניות הילד האחד לא עמדה בקריטריון שנקבע.

בהתחשב בשיטה כזאת, בכירים ברמות שונות עשו כל שנדרש לעצור נשים מללדת ילד שני. שיעור הפריון צנח מ-2.3 לאישה ב-1990 ל-0.22 ב-2000. עם שיעור פריון כה נמוך, מדיניות הילד האחד הייתה צריכה להתבטל ב-2000, אבל ג'יאנג עדין מיסֵד את חוק תכנון המשפחה והאוכלוסין ב-2001, כדי להמשיך את מדיניות הילד האחד. זה הוביל לחוסר איזון מגדרי מרכזי וירידה באוכלוסין (חלק יחסי של גברים גדול יותר מזה של נשים).

מחשבות מזוהמות

ג'יאנג הוביל גם לניוון מוסרי בתחומי התרבות והבידור. תחת פיקוחו, שגשגה תעשיית המין בצבא, שכללה את מחלקות הצוותים הכלליים, הלוגיסטיקה הכללית, והמִנהל הכללי. ב-1995 בלבד, לזרוע מחלקת הצוות הכללי היו 15 מתקנים כאלה ששכרו 476 נשים שסיפקו שירותים "מלאים". זה התפשט במהירות לערים, ולנפות בכל סין.

מלבד תעשיית המין, הימורים גדלו גם הם בטור הנדסי (אקספוננציאלי). היה פעם שיר עם שאמר: "בקרב מיליארד אחד של העם הסיני, 900 מיליון מהמרים והשאר צופים".

נוסף למין והימורים, גם העלייה בשימוש בסמים מעוררת דאגה. מספר המכורים לסמים עלה במהירות, אפילו במספרים הרשמיים של המק"ס: 70,000 ב-1989, 140,000 ב-1991, 520,000 ב-1995, 681,000 ב-1999, 860,000 ב-2001, מיליון ב-2002, 1.05 מיליון ב-2003, 1.14 מיליון ב-2004, 1.34 מיליון ב-2009.

אבל אלה הם רק מספרים מדווחים. ישנה הערכה שרק אחד מתוך 7 מקרים דווח כרגיל, מה שאומר שהיו כ-10 מיליון משתמשים בסמים ב-2009.

מאחורי הקו התחתון

בזמן שג'יאנג השחית את החברה כולה, הוא גם רדף ללא רחם את פאלון גונג. על-פי "Minghui Report: The 20-year Persecution of Falun Gong in China,", לפחות 2.5 עד 3 מיליון מתרגלי פאלון גונג נעצרו בין 1999 לבין 2019.בשל אמונתם בפאלון גונג, האזרחים הסינים החפים מפשע האלה נעצרו, נקנסו, רכושם האישי הוחרם, פיטרו אותם מעבודתם, שלחו אותם למחנות עבודה ולכלא. רבים נחשפו לעינויים, עבודה בכפייה, התעללות פסיכיאטרית ואפילו קצירת איבריהם בכפייה.

הרדיפה נגד פאלון גונג הפכה כמעט כל אזרח לקורבן. קצירת האיברים בכפייה לדוגמה, התפשטה ממתרגלי פאלון גונג לאויגורים, לקבוצות מיעוט אחרות ואפילו לאזרחים רגילים. בני נוער רבים נעלמו מבתיהם ובני משפחתם חושדים שהפכו קורבנות של קצירת איברים.

הוועדה הביצועית של הקונגרס בנושא סין (CECC) פרסמה דוח שנתי ב-14 בנובמבר 2022 ראה: ▪ הדו"ח השנתי 2022 של ועדת הקונגרס בנושא סין (CECC): המשטר בסין ממשיך לרדוף את פאלון גונג

בדו"ח נאמר: "מתרגלי פאלון גונג נתונים למצוקה אכזרית של מוות במעצר, גזרי דין למאסרים ממושכים והטרדות; כמו כן מחקר מדעי אימת עדויות לאורך שנים לגבי מקרים מחרידים של אסירי פאלון גונג שהוצאו להורג באמצעות קצירת איבריהם" .

China Tribunal, טריבונל עממי עצמאי, פרסם את החלטתו האומרת: "חברי הטריבונל בטוחים – פה אחד, ומעבר לכל ספק סביר – שבסין מתקיימת, במשך תקופת זמן משמעותית, קצירת איברים כפויה מאסירי מצפון, הכוללת מספר משמעותי מאוד של קורבנות".

וממשיכה: "קצירת איברים בכפייה אכן בוצעה במשך שנים ברחבי סין בסקאלה משמעותית ומתרגלים של פאלון גונג היו אחד מהמקורות – וכנראה המקור העיקרי – לאספקת האיברים. הרדיפה המתוזמרת והבדיקות הרפואיות של אויגורים שייכות לעת האחרונה יותר, וייתכן שראיות של קצירת איברים בכפייה מקבוצה זאת יעלו במהלך הזמן. לטריבונל לא היו ראיות שפורקה התשתית המשמעותית הקשורה לתעשיית ההשתלות של סין, ובהיעדר כל הסבר מספק לגבי מקור זמין לאיברים, המסקנה היא שקצירת האיברים בכפייה ממשיכה גם כיום".

כעת הזמן לסקור את הטרגדיות שנגרמו על ידי ג'יאנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), ולהתיישר על המסלול באמצעות התרחקות מהמשטר הזה, אימוץ ערכים מסורתיים ועזרה למתרגלי פאלון גונג חפים מפשע.

[כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]