חשוב להשתתף בלימוד פא קבוצתי

Minghui.org)) אנחנו אסירי תודה להשגחה החומלת של המאסטר ולפא המאיר את עינינו והעוזר לנו להבין את חשיבותו של לימוד פא קבוצתי ואת האחריויות והמשימה של תלמידי הדאפא. אתר הלימוד שלנו יוסד לפני יותר מעשר שנים. במשך שנים אלו מתרגלים עמיתים ואני המשכנו ללמוד יחד את הפא ולחלק עלוני דאפא אפילו בשנים הגרועות ביותר של הרדיפה.

רובנו קשישים או מבוגרים. לרוב אנחנו מחלקים חוברות ועלוני דאפא במשך היום ולומדים את הפא בערב.

חילקנו חומרי מידע על הדאפא ביותר מתריסר כפרים, סכ"ה ל-3,000 עד 4,000 בתי אב. בכל כפר אנחנו עושים כמיטב יכולותינו לא לפסוח על אף בית אב אחד ולא לחלק לו פעמיים [בטעות].

כל מתרגל שלומד את הפא באתר שלנו הוא נחוש. ייתכן שמה שאנחנו עושים נראה טריוויאלי או רגיל, אך זה דורש מחשבות נכונות להצליח לעשות דברים טריוויאליים. לדוגמה, לכולנו יש שדות לעבד. אך בין אם אנחנו עסוקים או לא, ולא משנה מהו מזג האוויר, אנחנו תמיד מגיעים בזמן ללימוד הפא. קל לעשות זאת יום או יומיים, אך לא קל לעשות את זה במשך עשר שנים.

הכוח של הפא

אנחנו לומדים את הפא יחד בבית השייך לזוג מתרגלים אך שאין גרים בו. הבית תמיד נעים ונקי. הנורות הוחלפו בנורות בעלות וואט גבוה כדי שנוכל ללמוד את הפא בערב. הזוג התקין מזגן כדי שלא נזיע ולא נלכלך את ספרי הדאפא.

למתרגל אחד היו סימפטומים של דלקת אוזניים והוא לא הצליח לשמוע כשקראנו. אך הוא התעקש להשתתף בלימוד הקבוצתי שלנו. מתרגלים אחרים שלחו מחשבות נכונות עבורו. הוא לא התייחס לזה כאל חולי והמשיך ללמוד את הפא ולתרגל באתר. תוך חודשיים הדלקת שלו נעלמה. הוא עבר את המבחן. הוא אמר שהוא חווה באמת את הכוח של הפא ואת השפעתו של הלימוד הקבוצתי.

שניים מאיתנו מעולם לא הלכו לבית ספר ולא ידעו קרוא וכתוב. לאחר שהצטרפו ללימוד הפא הקבוצתי והחלו ללמוד איתנו, הם הצליחו לקרוא את "ג'ואן פאלון". עם חלוף הזמן, הם יכלו לקרוא את כל ספרי הדאפא האחרים ואת ההרצאות החדשות.

כל המתרגלים באתר לימוד הפא השתמשו פעם במשקפיים כדי לקרוא. לאחר שהם התחילו לטפח, כולם הורידו את המשקפיים. בתחילה הטקסט היה מטושטש, אך בהדרגה כולם הצליחו לקרוא את הספרים ללא משקפיים.

קרנות שמעלו בהן הוחזרו

בן משפחה של מתרגל ניהל משרד של סניף איגוד אשראי בכפר. קרובים וחברים הפקידו דרכו את כספם. מאוחר יותר מנהל איגוד האשראי מעל בקרנות ואנשים איבדו את כספם. רבים מהם הלכו לבית המתרגל לדרוש חזרה את כספם. כמה מהם איימו עליו ועל משפחתו. הוא היה מבועת.

למדנו איתו את הפא ושוחחנו על המצב. בהדרגה הוא הבין שזה לא הוא עצמו שמבועת, אלא, אלו היו הכוחות הישנים שגרמו לפחד. כשהוא הבין זאת, ההחזקה שלו לפחד נעלמה לפתע.

לאחר מכן, איגוד האשראי מכר כמה מהנכסים שבבעלותו והחזיר חלק מהחוב. המתרגל ומשפחתו שילמו 10% מזה. בסך הכול, אנשים קיבלו חזרה 80% מכספם. כך העניין נפתר באופן משביע רצון למדי, ובהתחשב במצב, זה היה נס.

דרך התקרית הזו, המתרגל גילה הרבה החזקות. הוא גם הבין שבן המשפחה היה במצב לא תקין בגלל שהוא [המתרגל] עצמו לא פעל היטב.

הפסדים עקב טעות של מפעיל מכונה

משפחתה של מתרגלת שתלה תירס בשדה שלה. כשהגיע זמן הקציר, מפעיל המכונה לא פעל נכון והרס ערימות רבות של תירס שנקטף. המתרגלת לקחה על עצמה את ההפסד ולא ביקשה פיצוי ממפעיל המכונה. בפעם אחרת, מישהו כיוון בטעות את הטרקטור לשדה התירס של המתרגלת והרס יבול רב. גם אז היא לא ביקשה ממנו פיצויים.

מתרגלת אחת הייתה בת יותר מ-80. בעלה היה משותק ומרותק למיטה. אך היא באה ללימוד הפא שלנו בערבים, וכשחזרה לביתה היא עזרה לבעלה להתרחץ ולהיכנס למיטה.

במשך יותר מעשר שנים, אלו בקבוצת לימוד הפא שלנו עודדו ועזרו זה לזה להשתפר יחד. עכשיו אנחנו עושים את שלושת הדברים בקלות. כשאנחנו יוצאים החוצה להבהיר את האמת, אנשים שכבר יודעים את האמת מברכים אותנו כאילו אנחנו קרוביהם. הם מבקשים חומרי מידע, לוחות שנה של דאפא, ולפעמים עותקים של "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". יש גם אנשים המבקשים את "ג'ואן פאלון" ומתחילים לטפח.

המאסטר אמר:

"כפי שאתם יודעים, מאז ה-20 ביולי 1999 ועד עתה היינו עדים לשינוי בחברה ובלבבות האנשים, צעד אחר צעד, בדיוק כפי שהיינו עדים לשינויים בתפיסות ובגישות של האנשים לתלמידי הדאפא ולמק"ס המרושעת. אם לא הייתם נוקטים בפעולה מול הנסיבות המרושעות האלו, אף אחד לא היה נוקט בפעולה למענכם, משום שהאנשים כולם חיכו לכם שתצילו אותם. הקורבנות האמיתיים של הרדיפה הם אנשי העולם, לא אתם." ("לימוד הפא בוועידת הפא של 2010 בניו יורק")

עכשיו הסביבה רגועה ואנחנו הבשלנו. אנשים יודעים את האמת על הדאפא ופחות חוששים. הם מעזים להקשיב לנו באופן גלוי כשאנחנו מבהירים להם את האמת. תהליך תיקון הפא מגיע לסופו. מומלץ למתרגלים האלו שלא מחשיבים הרבה את לימוד הפא הקבוצתי לשוחח יותר עם מתרגלים עמיתים המחשיבים את הלימוד הקבוצתי וכבר "יצאו החוצה" קודם לכן. אז הם יבינו כמה חשוב ונהדר הוא לימוד הפא הקבוצתי. (הערת המע': עם תחילת הרדיפה, מתרגלים רבים חששו לצאת מביתם או להיפגש, פן ייעצרו).

המאסטר אמר:

"היות שזאת הצורה שבה הדאפא שלנו מופץ, הצורה הזאת הושארה לכם, והדורות הבאים יעשו זאת באופן זה גם כן. זה מצוין. אין זה לומר שאלה שחזרו לתרגל בבית אינם טובים עוד. רבים מהם כבר טיפחו די טוב". (“Teaching the Fa in New York City,” Lectures in the United States,1977, תרגום זמני, לא רשמי)

יש מתרגלים בכפר השכן לנו שאינם משתתפים בלימוד פא קבוצתי. בכמה כפרים אפילו אין אתר לימוד. מתרגלים בקבוצת לימוד הפא שלנו מודאגים מזה ולא יודעים איך לעזור להם. אנחנו משתפים כאן את התנסויותינו על לימוד הפא הקבוצתי, ומקווים שהם יוכלו לראות את חשיבותו.

אנחנו מצטטים כאן כמה אמירות של המאסטר הקשורות ללימוד פא קבוצתי כדי לשתף עם מתרגלים עמיתים, בתקווה לעורר את אלו שאינם משתתפים בלימוד קבוצתי:

שאלה: לאחר זמן רב של התאמה למצב של החברה האנושית הרגילה, קל מאוד להיסחף עם הזרם, הלא כן?

המאסטר: "זה נכון. זו הסיבה שאמרתי שעל כל המתרגלים ללכת לתרגל באתרי התרגול ולהשתתף בלימוד קבוצתי ללא תלות אם אתם מתחילים או ותיקים. הסביבה ההיא תטהר אתכם, ובעקביות תטהר את השפה, ההתנהגות והמושגים שלכם שזוהמו על ידי אנשים רגילים." ("הוראת הפא בוועידת הפא במזרח ארה"ב")

"בנוסף, במהלך הטיפוח כולכם גיליתם שהסביבה הזאת שלנו היא טובה מאוד. באתרי התרגול כל אחד יכול לפתוח את לבו ולהגיד באופן חופשי מה שהוא רוצה. זה לא אפשרי בשום מקום אחר בחברה האנושית. זו הסיבה שכל מתרגל יכול להרגיש, כשהוא מגיע לאתר התרגול, שהוא נכנס לארץ טהורה ושהוא נכנס למקום קדוש ביותר. לכולם אכפת זה מזה באופן בו "לך אכפת ממני ולי אכפת ממך". אי אפשר למצוא את זה בשום סביבה אנושית אחרת" ("הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב")

"אם אתה עושה טיפוח בבית, ואתה באמת מנהל את עצמך כמתרגל, ואתה מטפח ביציבות ובעקביות, אז אתה במצב לא פחות טוב מאשר לו טיפחת בחוץ. אבל בבני אדם יש לרוב עצלנות – אי אפשר להכחיש זאת – משום שהמחשבות שלך עדיין לא התרוממו לרמה ההיא. כשאתה מתרחק מסביבת התרגול הקבוצתי, זה כאילו שאינך נדחף קדימה, ואתה מאבד נסיבות חיצוניות המניעות אותך בטיפוח. לדוגמה, כשאנחנו עושים את המדיטציה, אם אנשים אחרים נושאים כאב בלתי נסבל אך אף אחד לא מוריד את הרגליים שלו, אז תרגיש מבוכה להוריד את הרגליים שלך. זה גורם לך להאריך את זמן התרגול שלך. כלומר, סביבה כזאת דוחפת אותך קדימה בהיבטים רבים. בלי הסביבה הזאת, אם אינך מנהל את עצמך היטב, אז אתה לא תידחף קדימה על ידי הנסיבות החיצוניות האלה, אתה עלול להרפות, ולא תצליח להתקדם במרץ. אמנם אתה עדיין ממשיך לתרגל, אך ההתקדמות שלך עלולה להיות איטית הרבה יותר. זהו הקשר." (Teachings at the Conference of Changchun Assistants, תרגום זמני, לא רשמי)

"צורת הטיפוח-תרגול שהשארתי לתלמידי הדאפא היא ההבטחה שהתלמידים יוכלו באמת להתקדם כלפי מעלה. למשל, אני אומר לכם שתלכו לתרגל ביחד בפארקים כדי ליצור סביבה. הסביבה הזאת היא הדרך הטובה ביותר לשנות את חיצוניותם של האנשים. ההתנהגות של הרמה הגבוהה שתלמידי הדאפא יוצרים בסביבה הזאת, כולל כל מילה וכל מעשה, יכולה לגרום לאנשים להכיר בפגמים שלהם ולמצוא את הפער, יכולה להזיז את לבו של אדם, לזקק את מעשי האנשים, ויכולה לאפשר לאנשים להתקדם ביתר מהירות. לכן על התלמידים החדשים או התלמידים שלומדים לבד ללכת לתרגל באתרי התרגול." ("יסודות להתקדמות במרץ I", "סביבה")

תודה לך, מאסטר!

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]