הסיפור על סוּן סְה-מְיָאוּ: רפואה, טיפוח האופי, ומוסריות (חלק 4)

(Minghui.org) לחלק הקודם

סוּן סְה-מְיָאוּ הוא כוכב זוהר בהיסטוריה של הרפואה הסינית המסורתית. הישגיו הונצחו והוערכו יותר מאלף שנה. הקיסר טאי-דזונג משושלת טאנג הילל אותו פעם:

"פותח נתיב ומרצף את הדרך, אתה המאסטר העליון של הרפואה;

מסייע לישויות שמימיות באיזון היין והיאנג של ארבע העונות

מדריך דרקונים ומנחה נמרים, עוזר לאלו שבצרה ומציל את הנמצאים בסכנה;

כביר ומפואר, הינך דוגמה ומופת למאה דורות".

תוך שהוא מטפח את המוסריות שלו למען בריאותו, סון גם עזר לחברה באמצעות תרופותיו, ולא רדף אחרי תהילה או רווח אישי. בספרו "צ'יאן-ג'ין יאוּ-פנג" (הערה) הוא מדגיש במידה רבה ערכים מוסריים גבוהים: "רופא טוב הוא מסור וכן". סוּן סי-מיָאוּ הוא מלך אמיתי של רפואה לאורך כל התקופות.

מובאות כאן שתי דוגמאות שבהן מעשיו הטובים של סון תוגמלו.

מתנה בלתי צפויה

יום אחד סון הילך בנתיב קטן בהרים כשראה לפניו נמר. לא היה לו לאן לברוח אז הוא פשוט עמד שם. הנמר, במקום להסתער לכיוונו, כרע על שתי רגליו הקדמיות והשתחווה לו. ואז הוא פתח את לועו כאילו להראות לו משהו.

הנמר היה רזה מאוד והפגין התנהגות כל כך לא רגילה שסון חשד שהוא זקוק להתייחסות רפואית. הוא הסתובב סביב החיה וראה שגרונו של הנמר נפוח מאוד. בבדיקה יותר מקרוב הוא מצא חתיכת עצם התקועה לרוחב גרונו של הנמר. הוא הוציא מוט מתכת מילקוט התרופות שלו כדי להחזיק את לסת הנמר פתוחה ולמנוע ממנו לנשוך אותו. ואז ניסה למשוך החוצה את העצם. הוא גם הסיר קצת שריר מודלק מהמקום שבו העצם נתקעה ומרח שם תרופה. ואז הוא הוציא את מוט המתכת מהלוע והנמר ברח.

ההר היה גדול וסון לא הרחיק לכת גם אחרי חצי יום. כשהמשיך בדרכו, הוא ראה נמר רץ אליו. לפני שהבין מה קורה, הנמר עצר, הניח על הקרקע משהו שנשא בפיו, והנמיך את ראשו מספר פעמים כאילו הוא מברך את סון סי-מיאו. הנמר פנה לדרכו, אך לאחר כמה צעדים הביט לאחור מעבר לכתפו. סון הרים את מה שהנמר הניח על הקרקע וגילה שזוהי שליה של עובר איילים, מרכיב נדיר ויקר ערך ברפואה. הוא ידע שהנמר הבין את העיקרון של להחזיר טובה.

שורד שיטפון

במקרה אחר, סון טייל בחוץ כשגשם החל לרדת. בקול גדול הופיע באוויר דרקון ענקי ונחת מולו על האדמה. סון המופתע ראה שהדרקון פותח כלפיו את לועו ומצביע עליו.

הגשם הסוער פסק. סון החזיק את ראשו של הדרקון והסתכל לתוך פיו. הוא ראה בגרון נפיחות בגודל של לחמנייה, והיא הייתה מודלקת. סון השאיר את לועו של הדרקון פתוח בעזרת מוט מתכת וכרת בסכין את הבשר הרקוב. לפני שהוציא את המוט הוא מרח משחה [על המקום].

הדרקון פתח וסגר את פיו כמה פעמים ונראה בבירור שהוא מרגיש הרבה יותר טוב. הוא הניד בראשו לסון ועף עם סערה סוחפת נוספת.

חודש עבר וסון התכונן לחצות נהר. המים היו צלולים ועומקם רק חצי רגל, אך רוחבו של הנהר היה 2 לי (קילומטר). סון הפשיל את מכנסיו והחל לבוסס ברגליו היחפות לרוחב הנהר. כשהגיע לאמצע, לפתע החל שיטפון לגאות לעברו. המים שטפו בזעם בנהר כמו מפולת שלגים אדירה הדוהרת מההר. לא היה זמן לברוח.

סון היה המום ולא היה מסוגל לזוז. לפתע הגיע קול גדול מהשמים ודרקון ענקי נחת במעלה זרם הנהר, חוסם את הזרם מגדה לגדה. המים המשיכו לעלות, אך לא התקרבו לסון. לסון לא היה זמן לחשוב והוא המשיך למעוד קדימה להגיע לגדה השנייה של הנהר.

כשהביט לאחור על הסכר הענקי שהדרקון יצר, הוא ראה שהמים גבוהים כמו הר. כשהדרקון התרומם מעל המים, הגאות הענקית הסתערה על הנהר. סון הבין שכיוון שהציל את חיי הדרקון קודם לכן, הדרקון הציל אותו בתמורה.

(המשך יבוא)

הערה: "צ'יאן-ג'ין יאוּ-פנג": פורמולות תמציתיות למקרי חירום [השוות] אלף חתיכות זהב.