(Minghui.org) לחלק הקודם
בתקופות של דלות וקשיים, סוּן סְה-מְיָאוּ תמיד שמר על מוסריותו והיה נאמן לעקרונותיו. כך הוא הגיע להארה ובהירות. הוא גם תמיד התנהג בטוב לב, וזה הוביל באופן טבעי לתוצאות מבטיחות.
הולך על פי חוקי השמים ומוקיר מוסריות
מלומדים ידועים כמו סונג דזי-וֶון, מֶנג שֶן, וג'אוּ-לין כיבדו את סון והתייחסו אליו כאל מורה. לו, משורר מפורסם משושלת טאנג, למד פעם מסוּן סי-מיאוּ על שיפור עצמי, אסטרונומיה ורפואה. לוּ שאל אותו פעם: "כשרופא גדול מטפל במחלות, איך זה עובד?"
סון ענה: "אדם המיטיב ללכת על פי חוקי השמים חייב לערב עניינים ארציים. מישהו המבין היטב את הגוף האנושי חייב גם לציית לחוקים שמימיים. ארבע העונות וחמשת האלמנטים מתחלפים במחזוריות באופן קבוע. לחוקי השמים יש התבטאויות שונות: הרמוניה כגשם, זעם כרוח, עיבוי ככפור או כערפל, ותצוגה כקשת בשמים.
"באותו אופן, לבני אדם יש ארבע גפיים וחמישה איברים פנימיים. הגוף נע במשך היום ונח בלילה, מכניס פנימה תמצית ואנרגיה, ומפריש החוצה פסולת. כך עובד הגוף האנושי. אנחנו מדברים על יין ויאנג, למעשה, הגוף האנושי מתפקד בדומה לשמים, והשניים קשורים זה בזה. זאת אומרת, היין והיאנג בגוף האנושי הם בעיקרו של דבר אותו דבר כמו בטבע. כשהגוף האנושי יוצא מאיזון, מופיעים סימפטומים חריגים על פני השטח, אך הבעיה העיקרית היא בתוך הגוף.
"זה אותו הדבר בשמים ובארץ. כשהכוכבים סוטים ממסלולם, תנועות השמש והירח אינן מתואמות, או אז אקלים לא טיפוסי יופיע, והנהרות עלולים להתייבש. זה נגרם מסטייה מהחוקים השמימיים.
"לכן, כשרופא טוב מטפל בחולים, הוא מנקה באמצעות עשבי מרפא ומציל בעזרת מחטים [אקופונקטורה]; כשחכם עוזר בעולם, הוא מדריך למוסריות ומסייע בענייני הממשלה כדי שהכול יחזור ללכת לפי החוקים השמימיים ולנתיב הנכון. זאת אומרת, בעיות פיזיות יכולות לשכוך ואסונות טבע יכולים להימנע. רופא גדול מרפא מחלות לפני שהן נוצרות; רופא ממוצע מרפא מחלות לפני שהן מתפרצות; רופא בינוני מרפא מחלות לאחר שהן מופיעות.
הוא גם הדגיש: "רופא טוב עוזר לעולם ומציל אנשים ללא רדיפה אחר תהילה או הון. הוא פועל בהחלטיות ושם לב לפרטים. במחשבתו יש חוכמה וגמישות, והתנהגותו ישרה. הוא אינו משתנה מול רווח חומרי, ואין לו חרטות כי הוא מקפיד על התנהלות טובה".
סון החשיב מוסריות כדבר החשוב ביותר לרופא. הוא אמר שהמניע ללמוד רפואה צריך להיות טהור. אדם צריך שתהיה לו רמה מוסרית גבוהה והוא צריך להאמין ש"חיי אנוש הם החשובים ביותר" ו"שתהיה לו הנחישות להציל ולעזור לאנשים". במאמר "רופא גדול הוא מסור וכן" סון כתב:
"כשרופא גדול מרפא מחלות, הוא צריך להישאר רגוע ונחוש, ללא שום תשוקה או רדיפה. הוא נודר להציל את כל האנשים בחמלה גדולה, בלי להתחשב ברמתם החברתית, עושרם, גילם, מקצועם, סכסוכיהם, מערכות היחסים שלהם, האתניות שלהם או הרמה השכלית שלהם. זאת אומרת, צריך להתייחס אליהם ללא הבדל, כמו אל בני משפחתנו הקרובים ביותר".
הוא גם כתב: "חיי אנוש הם יקרי ערך ושווים אלפי חתיכות זהב (צ'יאן-ג'ין). אם מישהו יכול להציל חיים עם מרשם, הערך הוא מעבר לזה". לכן הכותרות בכל ספריו כוללות את המונח "צ'יאן-ג'ין". הוא גם נתן דוגמה בכך שכתב רשימת מרשמים לטיפול במחלות שכיחות על מצבה ליד מקום מגוריו. כך אנשים יוכלו להתייחס לזה כטיפול ללא תשלום.
בהתבסס על אחדות השמים, הארץ והאדם, סון הדגיש שאדם צריך לטפח את עצמו ולהוקיר מוסריות. כשתלמיד שאל אותו איך אפשר לטפח ולשפר את האופי, סון השיב: "לשמים יש עליות וירידות ולאדם יש תקופות טובות ותקופות רעות. אם אדם אינו זהיר, אי אפשר יהיה לעזור לו. זאת אומרת שלבנות את האופי מתחיל מזהירות. זהירות מושרשת בפחד. ללא פחד, המלומד עלול לתת פחות חשיבות ליושר, האיכר עלול להתבטל כשהוא עובד את האדמה, העובד עלול להזניח את מיומנותו, הסוחר עלול לא לסחור בטובין, הבן עלול לא לציית לאביו, האב עלול לא לדאוג לילדו, השוטר עלול לא למלא את חובתו, המלך עלול לא למשול במדינתו. לכן, על אדם לפחד מה'טאו', מהשמים, ואז מסביבתו, מהאנשים, ומעצמו".
סון חשב שהאדם צריך ללכת אחר החוקים השמימיים, לטפח מוסריות, ולצבור טוב לב. ובעשותו כך, יהיה לו לב חומל והוא יבורך בבריאות ובאריכות ימים. אם מחשבתו של אדם היא חומלת, לאדם לא יהיו מחלות פנימיות או חיצוניות. אם מחשבתו של אדם אינה טובת לב, אפילו התרופות היעילות ביותר לא יוכלו להבטיח אריכות ימים. אם אדם מבצע מעשים רעים והולך נגד החוקים השמימיים, שום תרופה לא תעזור. לכן הדבר החשוב ביותר עבור האדם זה לטפח מוסריות.
היסטוריה ונבואה
לראש הממשלה ווי גֶ'נג שבשושלת טאנג נאמר פעם לעבוד עם פקידים אחרים בהרכבת ספרי היסטוריה של השושלות הצפוניות והדרומיות (בעיקר ליאנג, צֶ'ן, צ'י הצפונית, וג'ואו הדרומית) כמו גם שושלת סווי שנמשכה יותר מ-100 שנה. כדי להימנע משגיאות או מהשמטות, הוא התייעץ עם סון פעמים רבות לשם הבהרה. סון סיפר לו בעל פה את הפרטים כאילו ההיסטוריה נפרשה בפניו. אנשים שידעו על זה התרשמו מאוד.
סון צ'וּ-יוּאֵה, אחד מהפקידים רמי הדרג של השושלת, הגיע פעם לביקור עם חמשת בניו. סון חזה שמכל הילדים, סון ג'וּן יהפוך ראשון לבעל יוקרה, בשעה שסון יואה יקבל הכרה לאחר מכן. בנוסף הוא חזה שמעמדו של סון טינג יהיה הגבוה ביותר בהשוואה לאחרים, אך הוא ייכנס לצרות בגלל התפקיד הצבאי שלו. כל הנבואות האלו אכן התגשו מאוחר יותר במציאות.
לוּ צ'י-צ'ינג, עוזר הנסיך, שאל בצעירותו את סון סי-מיאו על עקרונות מוסר. "עוד 50 שנה אתה תזכה בתואר אצילי, ונכדי יעבוד בשבילך. אנא התייחס לעצמך בכבוד", ענה לו סון.
מאוחר יותר לוּ צ'י-צ'ינג נעשה מושל שוּ-ג'ואו בזמן שנכדו של סון, סון פּוּ, היהשופט מחוז שיָאוֹ תחתיו. כשסון סי-מיאו הכריז הצהרה זו, הוא כבר ידע את עתידו של נכדו סון פו, שעדיין לא נולד.
בידיעתו היטב את העבר והעתיד, סון התעניין מאוד ב"טאוּ" וטיפח זאת במשך כל חייו. הוא גם היה טוב באסטרולוגיה ובנבואה, והרבה תקריות מופלאות קרו לו.
השגת הטאו וחזרה למקור
סון היה נאנח באכזבה כשראה את אנשי העולם רודפים אחר תהילה ורווח באמצעות הונאה ומשיגים את הונם באמצעות כוח, , כיוון שתאוות בצע והתמכרות לתענוגות יובילו להריסתם. הוא ידע שעל ידי טיפוח מוסריות אדם יקבל מזל טוב ואריכות ימים ללא שירדוף אחריהם.
הוא הסביר שכשאדם נולד יש לו שלוש מתנות: ג'ינג (תמצית חיים), צ'י (אנרגיית חיים) ושֶן (נפש). שלוש המתנות עובדות יחד ליצור הגנה רב-שכבתית נגד רשע חיצוני, ומזינות את חייו. היוּאֶן שֶן (הנפש העיקרית) מגיעה מהאלוהי והיא באמת שולטת באדם. לכן, ליואן שן יש התכונות השמימיות של קדושה, טוהר, וטוב לב. בנוסף, רמת היואן שן היא הגבוהה ביותר, החלקיקים שלה הם המיקרוסקופיים ביותר, האנרגיה שלה היא העוצמתית ביותר, והיא מספקת את ההגנה הטובה ביותר לחייו של האדם.
על אף המקור והעוצמה השמימיים, היואן שן לעתים קרובות מרוסן על ידי הקארמה ועל ידי מחשבות של אנוכיות והיעדר טוב-לב. כתוצאה מכך, היואן שן נעשה חסר יכולת להגן על חיי האדם באופן מלא. מנגד, אם האדם מוקיר מוסריות ומסיר מחשבות רעות כגון אנוכיות, קנאה, ומנטליות המאבק, העוצמה החזקה של היואן שן תתבטא ותגן על חייו. לפיכך, להוקיר את המוסריות מחזק את יכולות היואן שן יותר מאשר התרופות הטובות ביותר.
הצעד הבא לשיפור בריאותו של אדם הוא טיפוח-תרגול, שיש בו סטנדרטים גבוהים יותר, והדורש מהאדם להוקיר את המוסריות אף יותר. סון הפך בסופו של דבר לישות מוארת.
יום אחד בשנה הראשונה לתקופת יונג-צ'ון של שושלת טאנג (682 לספירה), סון קם מוקדם, התקלח, התיישב זקוף, והתלבש כיאות. זמן קצר לאחר שסיפר למשפחתו שהוא "יתרומם למקום של ריקנות וישרת בארץ שמימית" נשימתו פסקה. אך מראהו לא השתנה, אפילו לאחר יותר מחודש. כשמשפחתו הניחה את גופתו בארון הקבורה, הוא היה קל כמו פיסת בד. זה כיוון שגופו האמיתי עלה לשמים בתהליך שִי ג'יֵֶה (היעלמות הגוף), המוסבר ב "יוּן ג'י צ'יאן", ספר טאואיסטי משושלת סונג.
בעבר, היו שתי דרכים לאנשים להשיג את ה"טאו" ולהשלים את הטיפוח תרגול שלהם. הראשונה הייתה "בָּאי-רִי-פֶיי-שֶנְג" (התרוממות הגוף לאור היום) כמו מה שעשה הואנג די (הקיסר הצהוב הגדול), כשהוא רכב הרחק על דרקון; השנייה היא שִי ג'יֵֶה, הדרך שבה גופו האמיתי של סון סי-מיאו התרומם לשמים.
(סוף)
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved