(Minghui.org) אף שטיפחתי בפאלון דאפא מעל ל-20 שנה, התאווה והתשוקה המשיכו להטריד אותי, במיוחד בשנים האחרונות. הן הפכו למכשולים עיקריים והן קשורות לרוב המצוקות וההפרעות שלי.

מקריאה בהוראת הפא של המאסטר, הבנתי שההחזקה לתאווה מונעת על ידי רגש. זוהי החזקה קטלנית שמטפח חייב לסלק.

מאסטר לי הונג ג'י (מייסד הפאלון דאפא) אמר:

"תלמידי דאפא: אני אמרתי מזמן שתאווה ותשוקה מינית הן מבחן פטאלי שמטפח בוודאי חייב להתגבר עליו. [האנשים האלה] מוּנָעים הרבה יותר מדי על ידי תחושות ורגשות אנושיים. אם הם אפילו לא מצליחים למשות את עצמם מהדבר הקטן הזה, אז נראה שאז בעבר הכוחות הישנים היו צריכים לתכנן שהם יהיו מאחורי חומות בתי כלא בסין, משום שרק בנסיבות כאלה הם יתקנו את הבעיה, נכון? אני תוהה איך תתנהגו בסביבה ברוטאלית כזו. האם אתם כך משום שחייכם נוחים מדי? כל אלו שלא מסלקים את ההחזקה הזו ומתרצים תירוצים להתנהגות שלהם, מרמים את עצמם ומנסים לרמות אחרים – זה לא כאילו שעשיתי איזשהם תכנונים מיוחדים בשבילכם." "הוראת הפא בוועידת הפא של מערב ארה"ב ב-2004"

כשהייתי מטפחת חדשה, לבי היה טהור והאמנתי באמת במאסטר ובדאפא. קל היה לי להיפטר מהחזקות ולעבור את מבחן התאווה בחלומות. גם הצלחתי לרסן את עצמי בנישואיי. כשלא החזקתי במחשבות האלה, גם בעלי לא החזיק בהן.

בעשור הראשון של התרגול שלי התשוקה המינית שלי הייתה חלשה. הייתי עסוקה בעבודה ובעשיית שלושת הדברים. לכן לא היה לי זמן לעשות דברים שאנשים רגילים נהנים מהם, ולא הייתי קשורה מדי לנוחות. הלכתי לישון רק אחרי 11 בלילה, אך קמתי מוקדם לתרגל את התרגילים.

לעתים קרובות קמתי באמצע הלילה לחלק בכפר עלונים על הדאפא. בשדה הממדי שלי לא היה מקום לתאווה. הבחנתי בכך שכשלא היו לי מחשבות תאוותניות, מחשבתי הייתה ריקה ובהירה, והשד של התאווה לא יכול היה לגעת בי.

אחרי שיצאתי לפנסיה ב-2011, נעשיתי נרפה. וכשההחזקה שלי לנוחות הסתננה פנימה, התשוקות שלי לחיבה ולתאווה התחזקו. מחשבות מגונות באו בעקבותיהן. בתחילה היו לי חלומות לא יאים, אך לא התייחסתי אליהם ברצינות וחשבתי שסילקתי כבר את ההחזקה לתאווה, אז הם לא אמורים להשפיע עליי.

שד התאווה הופיע בחלומותיי בחמש השנים הראשונות לאחר פרישתי. הוא היה משהו בדמותו של בעלי או כלל ללא דמות. לבסוף הבנתי שאין עליי לאפשר לו להתקיים.

באוגוסט 2019 החלטתי לשנן את הפא ולשלוח מחשבות נכונות להשמיד את שד התאווה. גם התמקדתי בעשיית שלושת הדברים ובלטפח את עצמי. בדרך זו אף מסר או חיים זרים יכלו להפריע. כשהשתפרתי בטיפוח, המאסטר סילק ממני הרבה חומרים רעים והמחשבות התאוותניות והתשוקות נעלמו בהדרגה.

במשך הבחירות בארה"ב-2020, שלחתי מחשבות נכונות רבות כל יום. האלמנטים הרעים השיבו מלחמה ומנעו מהשעון המעורר שלי מלצלצל בחצות לשליחת מחשבות נכונות, אז עשיתי אותן לפני שהלכתי לישון. זה נמשך יותר מחודש. לילה אחד, שד התאווה בא בחלומי וצרחתי: "מאסטר, בבקשה עזור לי!" השד נעלם מיד. סוף סוף עברתי את המבחן!

גיליתי שתאווה קשורה לתשוקה לנוחות, שהופיעה כשלא הייתי נחושה. כל מיני רגשות הגיחו ותאווה ותשוקה באו בעקבותיהם. היה עליי להישאר נחושה כדי להימנע מכל הפרעה. כשהתמדתי והשתפרתי, המאסטר הסיר את האלמנטים הרעים.

הטיפוח הוא רציני. מדוע יש מתרגלים היכולים לסלק החזקה במכה אחת בשעה שלאחרים זה לוקח ניסיונות רבים יותר? יתכן שזה בגלל דרגות הנחישות השונות שלהם. השאלה אם אוכל להשלים את הנתיב שהמאסטר סידר עבורי תלוי בכמה אני נחושה בהדיפת ההחזקות לנוחות ולתאווה.

ההחזקה לנוחות היא קרקע פורייה לתאווה. אם ברצוני לסלק את התאווה, עליי לוותר על התשוקה לנוחות כך שתוכל להיות לי סביבת טיפוח נקייה. רק אז אוכל לשמור את השדה הממדי שלי נקי מהפרעות.

זו ההבנה הנוכחית שלי. אנא הצביעו בחמלה על כל מה שאינו ראוי.

[כל המאמרים, הגרפיקה והתוכן המפורסמים באתר מינג-הווי מוגנים בזכויות יוצרים. העתקה שאינה מסחרית מותרת, אבל נדרש ייחוס לכותרת המאמר וקישור למאמר המקורי.]