לסלק מושגים אנושיים

(Minghui.org) לאחר שקראתי את המאמר האחרון של המאסטר התעוררו:

"תיקון הפא של הגופים השמימיים הושלם, ועכשיו מתרחש המעבר לתיקון הפא של העולם האנושי."

הבנתי שהזמן לוחץ, ושעלינו לסלק את ההחזקות שלנו. רק על ידי סילוק מושגים אנושיים נהיה מסוגלים לסלק החזקות ולתת לצד האלוהי שלנו להתרומם.

המושג של "להזדקן"

המאסטר מלמד את הפא כבר במשך 29 שנים, ולכן לאחרונה מתרגלים מבוגרים מהווים חלק ניכר מכלל המתרגלים. נראה שרבים מהם עדיין מחזיקים במושג של "להזדקן" שמתבטא בהרגשה של חוסר אוויר לנשימה כשמטפסים במדרגות, כאבי רגליים וכאבי גב כשהולכים מרחק ארוך. הם שמים לב לא לאכול מאכלים מסוימים, מפתחים קארמת מחלה וכו'... והם מאמינים שכל זה נגרם בגלל גילם המתקדם.

למעשה, המצב השגוי הוא בדיוק הרדיפה מצד הכוחות הישנים המגיעה עקב המושגים שלהם. ההתבטאות של הרדיפה בשטח מחזקת את המושגים האלה שלהם. אם למטפח נוצר הרעיון שאכילת דייסה תגרום לסרטן, הוא באמת יקבל סרטן על ידי זה שיאכל דייסה, אבל סרטן לא יכול כלל וכלל להיגרם על ידי אכילת דייסה.

המאסטר אמר לנו:

"זִקנה, מחלה ומוות הם גם כן סוג של שד, אבל גם הם נוצרו כדי לשמור על התכונה של היקום." ("ג'ואן פאלון" הרצאה חמישית)

אנחנו תלמידי דאפא, ולזִקנה, מחלות ומוות אין שום קשר אלינו. אם נוצר לנו המושג של "להזדקן", הכוחות הישנים יגרמו לנו למצבים שונים של הזדקנות, בגלל שזה מה שביקשנו.

באזור שלנו יש מתרגל עמית ותיק והוא בן 81, כשהוא עולה במדרגות הוא עולה 2 מדרגות בכל פסיעה, ואפילו לבחור צעיר יהיה קשה להתחרות בו. אין לו כלל את המושג של הזדקנות.

אפילו מתרגלים בהרים שמתרגלים שנים רבות בתרגול שהוא פחות עוצמתי (מפאלון דאפא), לא היו יכולים לטפח שנים כה רבות אם היה להם מושג של זִקנה, קל וחומר אנחנו, תלמידי דאפא המטפחים בפא הבסיסי של היקום.

המושג של "דברים טובים"

הדעה של אנשים רגלים על תהילה ורווח שהם דברים טובים, כמתרגלים עלינו לשנות את המושגים האלה כדי להיפטר מההחזקות לתהילה, רווח ועמדה חזקה. מלימודי הפא אנחנו מבינים שמשמעות החיים הם לטפח ולחזור לעולמנו המקורי.

אם נמיר את ה"דָה" שלנו לתהילה ורווח, לא יהיה לנו "דֶה" שיומר עבורנו לגונג? למרות המזל העצום שנפל בחלקנו, מאסטר לי לא ארגן עבורנו להיות עשירים ומפורסמים למען הטיפוח שלנו.

יש מתרגלים עמיתים, כולל אנוכי, שלא אכפת להם בכלל תהילה ורווח, אבל הם מקווים שילדיהם יצליחו בחיים, שיהיו להם הישגים אקדמיים, שהם יתקבלו לאוניברסיטאות טובות, ושיהיה להם כסף ומעמד בחייהם העתידיים. אז המושג שלהם לגבי תהילה ורווח לא באמת השתנה.

נקודת המבט של מטפח צריכה להיות הפוכה לנקודת המבט של אנשים רגילים. כשאנו שומעים דברים לא נעימים או נתקלים בקשיים, עלינו להחשיב זאת כדבר טוב, היות שזה עוזר לנו לסלק את המנטליות של מאבקים, קנאה וכו'.

אשתי, שלא תרגלה, הייתה איתי בסכסוכים במשך זמן רב, וכל אימת שפתחה את פיה היו לה רק טענות והאשמות. במשך זמן רב ניסיתי לא לכעוס. לאחרונה שיניתי את המושגים שלי. כל אימת שהיא פותחת את פיה, אני חושב: "או, טוב מאוד, תודה רבה". המצב השתנה היא הפסיקה עם המילים הקשות.

עלינו להסתכל על דברים מנקודת ראות של טיפוח, למשל, לסלק את ההחזקה לתאווה, לסבול קשיים כדי לייצר דֶה, לסלק החזקות לחיים נוחים, לסלק את הרגשנות לבני משפחה, ולהתייחס לכל אחד בחמלה.

להתאמץ לסלק החזקות בלי להיפטר ממושגים אנושיים – זה משהו שקשה להשיג. מושגים אנושיים הם דבר אנוכי. אנחנו מסלקים מושגים אנוכיים כדי להגיע לרמה אלוהית, לא רק כדי להגיע לשלמות אישית, אלא כדי למלא את מה שנדרנו, לפעול טוב יותר בהצלת ישויות חיות.

בואו ונתעורר בזמן הקצר שנותר, נאמת את הדאפא יותר טוב, ונציל יותר ישויות חיות.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org..אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]