איזה הבדל עצום בין אנוכיות לבין מחשבה על אחרים תחילה

(Minghui.org) לפני מספר ימים יצאתי מהבית כדי לספר לאנשים על הפאלון דאפא ועל הרדיפה. ירד שלג והכביש היה חלקלק. לא שמתי לב ונפלתי נפילה די קשה.

התיישבתי על הארץ וחשבתי לעצמי:

״אני מתרגלת, אז אהיה בסדר גמור! אני צריכה עדיין לדבר עם אנשים״.

קמתי על רגליי והזזתי את גופי. אף על פי שרגלי כאבה מעט, יכולתי עדיין לרכב על אופניי, אז המשכתי בדרכי. שהיתי יותר משעה בחוץ ועזרתי לשמונה אנשים לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק״ס) ומארגוניה.

אחרי שהגעתי הבייתה קיבלתי שיחת טלפון. ביקשו שבעלי יביא מים מינרלים. אבל בעלי בדיוק בישל, אז אמרתי שאני אלך.

ברגע שהתלבשתי והתכוננתי לצאת, בעלי אמר שהוא יעשה את המשלוח ויביא את המים למר טאנג מאוחר יותר בערב. חשבתי לעצמי שאם המים אינם מיועדים למשפחתי, אז אין לי חשק לצאת מהבית. החלפתי את בגדיי וסיפרתי לבעלי שנפלתי קודם באותו יום ועדיין כואבת לי הרגל, ולכן לא אלך להביא את המים.

למעשה רגלי הייתה בסדר גמור, אבל ברגע שסיימתי לדבר עם בעלי היא התחילה לכאוב לי שוב. הכאב החמיר ולא יכולתי לעמוד ישר. ברכי הייתה נפוחה משני צידיה והכאב היה בלתי נסבל.

הבנתי שפעלתי שלא כשורה ומיד הסתכלתי פנימה.

המאסטר אמר:

"אני רוצה גם להגיד לכם שהטבע שלכם בעבר נבנה למעשה על בסיס אגואיזם ואנוכיות. מעתה ואילך עליכם קודם לחשוב על אחרים כשאתם עושים דבר כלשהו, כך שתצליחו לטפח את ההארה האמיתית של "אין אנוכיות ואין אני, קודם האחר ואחר-כך אני". לכן מעתה ואילך, לא משנה מה תעשה או תגיד, עליך להתחשב באחרים, ואפילו בדורות הבאים! ...."("יסודות להתקדמות במרץ" "ללא החסרה בטבע הבודהא")

הייתי מוכנה להביא את המים אם הם היו מיועדים למשפחתי, אחרת לא הייתי מוכנה להביא אותם. האם לא הייתי אנוכית? אמרתי בכנות למאסטר לי (מייסד שיטת הפאלון דאפא):

״אני מצטערת, טעיתי!״

מיד כשגיליתי את חסרונותיי הכאב שכך והנפיחות פחתה בהדרגה. למחרת בבוקר כבר הייתי מסוגלת לבשל וכעת אני יכולה לרכב על אופניי.

המאסטר אמר:

"הטיפוח תלוי באדם עצמו – הגונג תלוי במאסטר." ("ג’ואן פאלון" "מדוע הגונג לא גדל עם התרגול")

אחרי החוויה הזו הרגשתי שהמאסטר הסיר ממני חומרים רעים. הבנתי שלמחשבה של מתרגלים יש חשיבות רבה וכי על המתרגלים לטפח באמת אם הם רוצים לרומם את רמתם.

המאסטר אמר:

"טיפוח איתן

למד את הפא, השג את הפא,

השווה איך אתה לומד, השווה איך אתה מטפח;

אֱמוד עצמך בכל דבר אל מול הפא,

ליישם זאת בפועל, זהו טיפוח." ("הונג יין" "טיפוח בפועל")

אמשיך לתקן את עצמי ולהתנהג כמו מתרגלת דאפא. אני רוצה לעשות את שלושת הדברים אפילו טוב יותר ולסייע למאסטר בתיקון הפא.

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org.אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]