[ועידת הפא האירופית] להתבונן פנימה בהתגברות על מצוקות ולחזות בנפלאות הדאפא

(Minghui.org)ברכות מתרגלים עמיתים. ברצוני לשתף אתכם בתהליך הקשור לאחד האתגרים הגדולים ביותר שנתקלתי  בהם השנה בקידום "שן יון".

בסוף אוקטובר 2021 נסעתי מביתי לפלרמו שבדרום איטליה כדי לקדם את שן יון. בדיוק אז החלה אמי לסבול מכאב מייסר ואינטנסיבי. אמי חשה חולה גם במהלך קידום שן יון בעבר.

הפעם הראשונה הייתה ב-2018 כשמצאתי אותה במצב מבולבל בבית. התברר שהיה לה גידול במוח וצריך היה לנתחה מיד. פירוש הדבר היה שהשתתפותי בפעילויות לקידום שן יון תואט בהרבה כדי שאוכל ללוות את אמי בתהליך שלאחר הניתוח, שהיה ארוך ומורכב.

הרהרתי במה שקרה במשך החודשים שלאחר מכן. הבנתי שדאגתי לבריאותה גרמה למחלתה להתבטא במצב פתולוגי חמור. להבנתי הכוחות הישנים משתמשים עכשיו בכל דבר שהם יכולים כדי לגרום אי יציבות ללבבות שלנו כדי לעכב אותנו בתהליך הצלת הישויות החיות. אם הלב שלנו מתנדנד, יכולים להיווצר סביבנו מצבים מגבילים מאוד.

ב-2019 היה לאמי התקף לב בזמן קידום שן יון, ומיד נכנסתי לדריכות. ליוויתי אותה לחדר המיון בבית החולים וכל הלילה שלחתי מחשבות נכונות לנקות את מצבי ולסלק כל דאגה. למחרת אמי שוחררה עם טיפול, ועם תאריך לפגישה לטיפול דפיברילציה בעוד חודש. היא לא עשתה אותו בסוף מכיוון שלבה חזר לתפקוד נורמלי, ואני המשכתי לקדם את שן יון.

אך באוקטובר 2021 אמי שוב החלה לחוש ברע. בשל ההתנסויות הקודמות לא דאגתי, ולא עלה במחשבתי כלל לחזור הביתה מפלרמו. אבל התקשרתי אליה הרבה.

אחרי חודשיים בפלרמו חזרתי הביתה לחופשת הכריסטמס. היא עברה טיפול מקיף וחוותה רק כאב קל ועדיין הייתה עצמאית לחלוטין. האבחון הראשון היה שהיא קיבלה דלקת שריר הלב שנגרמה מהחיסון השלישי.

שוחחתי עם אחי ואחותי והבנתי שהם התאכזבו מאוד מהתנהגותי. מנקודת מבטם הייתי אנוכית וחסרת רגישות, והם אפילו אמרו שהשיטה שאני מתרגלת אינה טובה כיוון שנטשתי בגללה את בני משפחתי שהיו במצוקה.

באופן מוזר דבריהם לא נגעו בלבי כמו שהיה בעבר. בפעם הראשונה הצלחתי לומר להם בשלווה שאני מצטערת שהם מרגישים ככה, אך שלמעשה מה שהם אומרים אינו המצב שבלבי. הסברתי להם שאין בי הרגשה שאני נוטשת, להיפך, כל האנשים שאני אוהבת כלולים במה שעשיתי בפלרמו.

הבהרתי להם את האמת שוב והסברתי ששן יון, בכך שהוא מזהיר אנשים על הסכנה שבמפלגה הקומוניסטית הסינית המרושעת, עוזר למעשה להסיט עבור כל האנושות טרגדיות המממשות ובאות. טרגדיות שהייתי רוצה קודם כל למנוע מהקרובים אליי ביותר.

באותה הזדמנות, נתתי לאחי ולמשפחתו כרטיסים לשן יון במתנה, והם קיבלו אותם בשמחה.

באמצע ינואר יצאתי שוב לפלרמו כשהמצב היה יציב והאווירה במשפחתי הייתה רגועה, אך כשחזרתי באמצע אפריל המצב הורע שוב. הכאבים העצומים של אמי הופיעו שוב ואף חזק יותר מקודם.

אמי הגיעה למיון שלוש פעמים בשבוע ונדרשו טיפולי מורפיום לניהול הכאב המסיבי. במשך האשפוזים החדשים האלו, החלה לעלות השערה שטרם אובחנה של סרטן הדם או העצם בדרגה סופנית. ניתן היה לראות שמצבה של אמי הורע עד שהפכה לסיעודית לחלוטין.

היה מעיק מאוד לטפל בה במשך מספר הימים שנאלצתי להישאר בבית אחרי השבועות שהייתי בפלרמו לקדם את שן יון. וכבר התקרב הזמן שהיה עליי לצאת לפלרמו שוב, בפעם האחרונה והרגישה ביותר של קידום שן יון.

יומיים לפני נסיעתי, אמי סיכנה את חייה עם מנת יתר של מורפיום. מצאתי אותה במיטה כמעט ללא הכרה, במצב פיזי נוראי. אבי לא שם לב לשום דבר וחשב שסוף סוף היא ישנה בשלווה ללא כל כאב.

לקחתי אותה מיד למיון. למחרת החזרתי אותה הביתה וקשה לתאר את ההרגשה לראותה חלשה וחסרת אונים כל כך בכסא הגלגלים, לגמרי סיעודית.

דיברתי אליה כששכבה במיטה וניסיתי לעשות זאת בצורה שהיא תוכל להבין. אמרתי לה שאצא למחרת לפלרמו, אך לא אנטוש אותה. סידרנו הכול, גם אשה שתבוא לבית לנקות ולעזור במה שצריך. כיוון שאמי הייתה קתולית מאוד, אמרתי לה שעבורי לעזור בקידום שן יון הוא הדבר הקדוש ביותר, כמו ללכת להתפלל במנזר, ושתפילותיי כוללות את כל האנשים שאני אוהבת, ושאשא אותה איתי בלבי.

דיברתי אליה במתיקות שאף פעם לא הייתה לי, כי יחסינו תמיד התנגשו. היא לא ענתה לי. נישקתי אותה ויצאתי.

למחרת הייתי צריכה לקחת רכבת ואז טיסה לפלרמו. חצי שעה לפני יציאתי, הדיירת שלי שגרה מעלינו והייתה גם ידידה שלי, ירדה למטה בדמעות. היא הייתה בהיריון בן ארבעה חודשים והקיאה והיו לה צירים חזקים. היא פחדה מאוד לאבד את התינוק ולא ידעה מה לעשות.

עדיין היו לי כמה סידורים אחרונים לעשות, אז בעלי הרגיע אותה. הוא נתן לה מספר טלפון של גניקולוגית. הרופאה אמרה לה לחכות עד מחרת בבוקר ולבוא אליה לבית החולים הקרוב. הצלחתי להיות עם חברתי רק כמה דקות. אמרתי לה להישאר במיטה ולנסות לא לדאוג, מחר הרופאה שלה תבדוק אותה. גרמתי לה לשתות משהו חם. ואז אמרתי לה שעליי ללכת ושאתקשר אליה מפלרמו.

בעלי ליווה אותי לתחנת הרכבת ושוב אמר לי שאינני אדם טוב אם נטשתי כך את האנשים האלו הנמצאים במצוקה. הפעם דבריו הזיזו את לבי. ולמרות שחזרתי לפלרמו, המשכתי לחשוב מהו הדבר הנכון לעשות. קול בראשי אמר לי: "אנחנו מדברים על הצלת ישויות חיות ואני אינני מנסה להציל את האנשים הקרובים לי שנמצאים בקשיים ואפילו במצבים מסכני חיים. זה לא טוב".

ניסיתי להסתכל יותר לעומק בנושא זה וראיתי שהעובדה שדבריו של בעלי הזיזו את לבי זה כי הייתה לי החזקה חזקה למוניטין שלי, למה שאחרים חושבים עליי.

באותו רגע חשבתי על דברי המאסטר:

"אם אתה רוצה לחזור למקור ולשוב לאמת ולהתקדם בטיפוח-תרגול, עליך לפעול לפי הקריטריון הזה. כבן אדם אתה נחשב טוב רק אם אתה מתאים לתכונה הזאת ג'ן-שן-רן; מי שמתנהג בניגוד לתכונה הזאת הוא באמת אדם רע. במקום העבודה או בחברה אולי יש אנשים שאומרים שאתה רע ואתה לא בהכרח רע; יש אנשים שאומרים שאתה טוב ואתה לא בהכרח טוב. כמטפח, אם אתה מתאים את עצמך לתכונה הזאת, אז אתה אחד שהשיג את הטאו – העיקרון הוא כה פשוט." (ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה "ג'ן-שן-רן הוא הקריטריון היחיד לאמוד אם האדם טוב או רע")

"הקשה בזה הוא שאתה ביודעין תפסיד כשאתה בתוך האינטרסים של אנשים רגילים. האם זה יזיז את לבך כשאתה מול אינטרסים הקשורים אליך; האם התככים והמאבקים הבין אישיים יזיזו את לבך; או האם זה יזיז את לבך כשקרוביך או חבריך סובלים ואיך תשקול את הדברים? זה בדיוק קשה כל כך להיות מטפח! מישהו אמר לי: "מספיק להיות אדם טוב בקרב אנשים רגילים. מי יכול להצליח בטיפוח?" אחרי ששמעתי את זה הרגשתי די עצוב! לא אמרתי לו אף מילה. יש כל מיני סוגים של שין-שינג. אדם יכול להתעורר רק לגובה הרמה שאליה הוא יכול להתעורר, מי שמבין ישיג." (ג'ואן פאלון" הרצאה שמינית "מי שמתרגל גונג משיג גונג")

לבסוף הייתה לי ראייה ברורה שהכול אינו אלא מבחן עבורי, שהכוחות הישנים סידרו כדי לראות אם לבי יתנדנד בסוף והם יוכלו לגרום לי ליפול. שוב הרגשתי שמה שאנחנו עושים כתלמידים של תקופת תיקון הפא של היקום הם הדברים הקדושים ביותר ושהכול כלול בתוך זה, כי זה חידוש הרקיע כולו. איך יתכן שהמאסטר לא כלל את כל האנשים שהוא סידר שיהיו קרובים לנו בזמן זה? הבנתי שלתת אמון משמעו ללכת בנתיב של המאסטר, להיות חסרי פחד מהסידורים של הכוחות הישנים, אך אנחנו יכולים להיות חסרי פחד רק אם ויתרנו על ההחזקות שלנו.

ובמחשבה שנייה, אלו האנשים הקרובים אליי שהיה עליי להציל השנה, בעלי ומשפחתו של אחי, להם נתתי את הכרטיסים, אלו שגרמו לי הכי הרבה בעיות וששיפוטם הדאיג אותי הכי הרבה.

חמושה בהבנה זו הצלחתי לוותר על ההחזקה הזאת ולהמשיך עם קידום שן יון מבלי לחשוב על הבית בדאגה, ובכל מקרה אני מתקשרת הביתה כל יום.

אחרי כמה שבועות אחי התקשר אליי לספר לי שלמרבה הצער לאמנו יש סרטן כפי שחשבו הרופאים. הם מצאו מסה שחורה גדולה על עמוד השדרה שלה ולדברי הרופא זה בהכרח סרטן. הם כבר דיברו עם אונקולוג והדבר הראשון שצריך לעשות זו ביופסיה ואז עוד בדיקות.

לא האמנתי. ויתרתי על הכול. איך ייתכן שלאמנו יש סרטן? אמרתי לאחי לחכות לפני שמסיקים מסקנות.

אמרתי את אותו הדבר לאמי, ובשבועות הבאים אמרתי לה בביטחון שהדברים עלולים להיות לא כפי שהם נראים, שטוב יותר לא לחשוב יותר מדי על סרטן ושאולי זה לא חמור כל כך.

כשהרופאים היו בטוחים שלאמי יש סרטן, הבדיקות שבאו אחר כך, החלו לתת בזו אחר זו תוצאות שליליות. התברר בסוף שהמסה השחורה היא דלקת חזקה שיתכן שנגרמה מחוסר איזון של המנה השלישית של החיסון.

בשבועות הבאים אמי החלה להעלות במשקל ולהיות עצמאית וחזרה להצליח לחלוטין לנהל את חייה בעצמה, אם כי היא עדיין לקחה משככי כאבים חזקים.

עבורי כל זה היה באמת נס של הדאפא. הדבר שהיה אף פלאי יותר עבורי הוא שאמי הפסיקה להתקיף אותי ומתייחסת אליי עכשיו בעדינות שמעולם לא הייתה לה. אותו דבר קרה עם בעלי ואחי.

שיתפתי את התנסות הזאת איתכם כי אני חושבת שהיא תועיל למתרגלים עמיתים, כשאנחנו נתקלים לעיתים קרובות במצב שכזה במשך הטיפוח, ובמיוחד במשך קידום שן יון.

אם יש דברים לא נאותים או שאינם בהתאם לפא, אנא ידעו אותי. תודה לכם על הקשבתכם הסבלנית.

(התנסות שהוצגה בוועידת הפא האירופית 2022)

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]