סוף סוף מצאתי את המאסטר האמיתי שלי – נזיר קוריאני חוזר לחיי חולין כדי לתרגל פאלון דאפא

קראו עכשיו

(Minghui.org) נזיר שנכנס למקדש בודהיסטי בחיפוש אחר משמעות החיים החליט לחזור לעולם החילוני ולתרגל פאלון דאפא לאחר שקרא את הספר "ג'ואן פאלון". זהו סיפורו של פָּארְק דוֹנְג-סֶאוק בן 48, המתגורר באי ג'ה-ג'ו שבדרום קוריאה.

 הנזיר פארק דונג-סֶאוק החל בחיים חדשים באי ג'ה-ג'ו בדרום קוריאה

הפך לנזיר בודהיסטי בגיל 29

ב-2001, פָּארְק דוֹנְג-סֶאוק, בוגר האוניברסיטה הלאומית לחינוך של קוריאה, עבד כמרצה בבית ספר בעיר אן-יאנג שבפרובינציית גיונג-גי-דו כאשר חבר לכיתה במכללה נתן לו ספר של כתבים בודהיסטים. בעקבות זאת צצו אצלו הרבה מאוד שאלות מאחורי משמעות החיים: "מי אני? מהו מקור החיים? לאן אלך כשאמות? האם טיפוח יכול לאפשר לאדם להתעלות מעל החיים והמוות?"

הריקנות הגוברת בתוכו החלה להפריע לעבודתו ולחייו היומיומיים. לאחר שהבין שהעולם החילוני אינו נותן תשובה לשאלותיו, הוא החליט להיות נזיר. עמיתיו במקום העבודה ניסו להניאו מכך, מתוך הנחה שהוא רק מנסה לברוח ממציאות קשה. אבל משפחתו של פארק קיבלה את החלטתו בשלווה, משוכנעת שהחלטתו מונעת מיחסים גורליים עם בודהא ולאו דווקא מהמושג האנושי של סקרנות.

בהתחלה התקשה פארק להסתגל לאורח החיים הנזירי החדש שלו. לאחר פולחן הבוקר, הנזירים היו אוכלים את ארוחת הבוקר לפני שלמדו את כתבי הקודש הבודהיסטים, ובכל אחר צהריים הם סקרו את מה שלמדו בבוקר. כמו כן היה על הנזירים לסייע במטלות שונות כגון: עבודה חקלאית, חיתוך עצי הסקה, הדלקת אש והכנת קימצ'י. עבור פארק, הדרישה להתעורר כל יום ב-4:00 לפנות בוקר הייתה הסוג הגרוע ביותר של עינוי.

שלוש שנים במנזר החלו לשנות את ערכי המוסר של פארק ואת האופן בו התייחס לאחרים. אבל דווקא לאחר שהסתגל לאורח חייו החדש, רצונו למצוא דרך אמיתית גבר. הוא כבר לא היה מרוצה מרמת הטיפוח שהשיג והחל לחפש מאסטר שיוכל להדריך אותו לטפח לרמות גבוהות יותר. אף שדיבר עם נזירים בכירים רבים, הוא לא שוכנע שמישהו מהם הוא המאסטר שהוא חיפש אחריו.

ספר מְשָנֶה-חיים

ב-2006, כשביקר במקדש דונג-הוואסה שבדָאֶגו, הוא העמיס מזוודות על טנדר כשהבחין בעלון של פאלון דאפא דבוק לשמשה הקדמית של הטנדר. כותרת העלון הייתה: "הנתיב האמיתי לבריאות". פארק פתח את העלון וקרא: "שיטה רוחנית ברמה גבוהה המטפחת על בסיס עקרונות היקום: 'אמת-חמלה-סובלנות'" – סקרנותו התעוררה מיד.

הוא קנה את ספרי הפאלון דאפא: פאלון גונג" ו"ג'ואן פאלון" והחל לקרוא אותם. הוא החל ללמוד את תנועות התרגול באמצעות חיקוי התמונות בספר "פאלון גונג". חודש לאחר מכן הוא החל לצפות שוב ושוב בסרטוני תרגול באינטרנט. בדרך זו הוא הצליח ללמוד את כל תנועות התרגול.

העמוד הראשון של "ג'ואן פאלון" המם וחישמל אותו: "האינטואיציה אמרה לי שעל אף שהתכנים של "ג'ואן פאלון" הוצגו בצורה של שיטת צ'יגונג, זהו ספר יוצא דופן. התוכן של כל עמוד היה כל כך יקר, שמצאתי עצמי מהסס אם להפוך את הדף. לאחר שקראתי את הספר כולו, הייתי משוכנע שמאסטר לי הונג-ג'י הוא המאסטר שחיפשתי. התיאורים של המיקרוקוסמוס, המאקרוקוסמוס, ההיסטוריה של כדור הארץ ומבנה היקום לבדם כבר רוממו את נקודת המבט שלי על העולם והיקום לרמה חדשה".

"'ג'ואן פאלון' מכסה עקרונות טיפוח רבים ברמה גבוהה שמעולם לא נחשפו בעבר, כמו ההבדל בין בודהיזם המקורי לבודהיזם המהאיאנה המאוחר יותר. ההבדל בגישה בין הצלה של אדם דרך בודהיזם בניגוד להצלה באמצעות מושיע של הנצרות. שאלות שעלו בי בעת קריאת תיאור היקום בסוטרה אוואטאמסקה זכו לתשובות מלאות ויסודיות בספר. קשה היה לי להאמין שקיים מורה כזה בעידן שלנו".

חזרה לטפח בעולם החילוני

מתרגלי פאלון דאפא לומדים את "ג'ואן פאלון" כדי לטפח את מחשבתם, וחמשת הסטים של התרגילים נועדו לטהר את גופם. לאחר שטיפח פאלון דאפא, פארק דונג-סאוק השיג שלווה פנימית ותובנות לגבי המנגנונים של העולם סביבו. בעבר סבל מזרימת דם לקויה. ידיו ורגליו היו קרות במשך כל השנה. לאחר שהחל לטפח, איבריו התחממו וגופו התמלא באנרגיה.

עם הזמן, נעשה לו קשה יותר להישאר במקדש כשלבו היה כבר נחוש לטפח פאלון דאפא. 12 שנים לאחר שהתנזר הוא חזר לעולם החילוני והקדיש עצמו לטפח פאלון דאפא.

לדבריו: "החזרה לעולם החילוני הייתה מעיקה יותר מהמעבר שלי לנזירות. אחרי 12 שנה הסתגלתי לחלוטין לחיי נזיר. בעולם החילוני הייתי צריך לדאוג לפרנסה, ומה תחשוב המשפחה שלי על החלטתי. באופן בלתי צפוי, משפחתי קיבלה את החלטתי ללא כל מהומה. הבנתי שהייתי קשור יותר מדי למה שחושבים אחרים".

בהתחלה, פארק התקשה להסתגל לחיים בעולם החילוני. מקדשים בדרך כלל מקפידים על סביבה שלווה המאפשרת לשמור על הלך מחשבה רגוע, ואילו החברה המודרנית רצופה סיבוכים ופיתויים בכל פינה. פארק גילה כמה חשוב לא להיות מושפע ממושגים אנושיים ולשמור על הרצון לטפח במרץ קדימה.

הוא אמר: "בהשוואה למקדשים או מנזרים, פאלון דאפא מלמד שהמשפחה או מקום העבודה של האדם הם הסביבה הטובה ביותר לטיפוח האופי המוסרי שלו. כשהמתרגלים מתמודדים עם בעיות שנתקלים בהן בחיי היומיום, הם מסלקים את ההחזקות האנושיות שלהם, מטפחים מהר יותר ומשיגים כתוצאה מכך רמות טיפוח גבוהות יותר."

"לאחר תרגול פאלון דאפא, דרך החיים והחשיבה שלי הפכו לפשוטים מאוד. לאחר שמצאתי את המשמעות האמיתית של החיים, אני אופטימי ומלא הכרת תודה. אחרי שמצאתי את מה שחיפשתי, החיפוש שלי אחר שיטה ברמה גבוהה הסתיים".

לאחר שחזר לעולם החילוני, פארק בחר לגור באי ג'ה-ג'ו והוא עובד כמנהל בית מלון. בזמנו הפנוי הוא לומד את הפא, מתרגל את התרגילים ומספר לאנשים על פאלון דאפא וכיצד השיטה נרדפת על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס).

הוא אמר: "פאלון דאפא היא שיטה מדהימה. השיטה מביאה תועלת לרבים ומלמדת אינספור אנשים כיצד להיות ישרים ומוסריים, אבל היא עדיין נרדפת על ידי המק"ס בסין. הסינים מרומים על ידי תעמולה ממשלתית כוזבת ולומדים לשנוא את הפאלון דאפא. כשאני נתקל בתיירים סינים, אני מסביר להם איך המק"ס מרמה אותם, אני מאפשר להם לדעת את הטוּב של הפאלון דאפא ומציג להם את המספר הגדול של מתרגלים שיש לנו סביב העולם".

לסיכום הוא אמר: "אף שפאלון דאפא נמצא ממש מולנו, לרבים עדיין אין מושג לגביו. אני מקווה שאנשים שיקראו את המאמר הזה יוכלו לשחרר את המושגים והדעות הקדומות האישיים שלהם, ולקרוא באופן אובייקטיבי את "ג'ואן פאלון". אולי כמוני, תגלו ששיטת הטיפוח הזו ברמה גבוהה מכילה את התשובות לשאלות שחיפשתם. אני מקווה שאנשים נוספים יבינו את הקשר הגורלי שלהם עם הפאלון דאפא ויגלו את המטרה האמיתית שלהם בחיים".