[חוגגים את יום הפאלון דאפא העולמי] אומץ מוסרי של בעל לנוכח רדיפת אשתו המתרגלת פאלון דאפא – כמה מילים שהוא כתב ליום הפאלון דאפא העולמי

קראו עכשיו

(Minghui.org) מר ליו אינו אדם רגיל. אף שהוא כבר בשנות ה-60 לחייו, הוא נשאר בכושר – בריא וחזק עם חשיבה צלולה. לאחר שהקשיב להרצאות האודיו של מאסטר לי, מייסד הפאלון דאפא, הוא מכיר את העקרונות של הפסד ורווח, מוסריות וקארמה, שיפור האופי, סילוק החזקות והסתכלות פנימה. הוא שואף לחיות על-פי העקרונות האלו ולעתים קרובות הוא מזכיר למתרגלי פאלון דאפא לעשות דברים טובים. כל פעם שנדרש סיוע בנושאים הקשורים לדאפא, הוא תמיד נכון להושיט עזרה. כיוון שהוא תמיד עוזר לנו ומשתתף בפעילויות שונות, אנחנו מתייחסים אליו כאל מעין מתרגל.

באירוע המיוחד של יום הפאלון דאפא העולמי ה-23 (החל ב-13 במאי), מר ליו מביע את עצמו במילותיו שלו.

* * *

הבעת תודה לדאפא שהציל את חיי אשתי

לפני שנים רבות, לאשתי הייתה מחלת דם הנקראת אנמיה מולדת. היא קיבלה טיפול בבית החולים של טיאן-ג'ין, בית חולים מוביל במחקר הדם בסין, אבל זה לא עזר. היא גם נכנסה ויצאה מספר פעמים לטיפולים בבתי חולים יוקרתיים אחרים, אך ללא הועיל.

פעם אחת כשהיא אושפזה בבית החולים, שותפתה לחדר הייתה נערה בת 19 עם אותה מחלה. אביה של הנערה היה נשיא בנק, שהיו לו הכוח והכסף לחפש את הטיפולים הטובים ביותר עבורה. אבל היא בכל זאת מתה. מותה גזל מאשתי את התקווה האחרונה להחלמה.

אשתי נותרה אז מרותקת למיטה, חלשה וחיוורת. לא יכולנו לעשות דבר עבורה וכולם במשפחה היו מיואשים.

עודדתי אותה לנסות שיטות צ'יגונג. לא ידעתי שפאלון דאפא הוא שיחולל נפלאות עבורה. היא החלימה תוך פרק זמן קצר לאחר שהחלה לתרגל. מלאת אנרגיה עם פנים ורדרדות, היא הפסיקה לקחת את כל התרופות שלה. פאלון דאפא ריפא את מחלתה הקטלנית מבלי שנבזבז אגורה. איך לא נהיה אסירי תודה?

הדבר הראשון שהייתי רוצה לומר היום הוא: "פאלון דאפא הוא טוב! אמת-חמלה-סובלנות זה טוב"! תודה רבה רבה לך, מאסטר לי!

לחלץ את אשתי ממעצר

הנושא השני שאני רוצה לציין כאן הוא, שאני מאמין שבני משפחה צריכים לעמוד לצד יקיריהם ולעשות את מיטבם לחלץ את יקיריהם שנעצרו משום ששמרו על אמונתם בפאלון דאפא. איננו יכולים לתת למפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) לרדוף בכוונה וללא בושה את יקירינו. זה כמו שאנחנו שומרים על ילדינו – אם נעמוד לצדם ונשמור עליהם, האנשים הרעים האלה לא יעזו לפגוע בהם. אולי זו איננה האנלוגיה הטובה ביותר, אבל אני מקווה שאתם מבינים למה אני מתכוון.

חילצתי את אשתי מספר פעמים במהלך עשרים השנים האחרונות. פעמיים היא שוחררה ביום בו היא נעצרה. פעם אחת היא נעצרה למשך חודש, אך היא שוחררה בסופו של דבר מבלי שהוגש נגדה כתב אישום.

אספר לכם מה למדתי: ראשית, חשוב לשמור על מצב מחשבה נכון בזמן שמצילים בני משפחה. מתרגלי הפאלון דאפא לא ביצעו כל פשע והם גם אנשים טובים. לאחר שאשתי החלימה באמצעות תרגול פאלון דאפא, גם היא נעשתה אדם טוב יותר. היא הפכה פחות עצבנית ואנוכית, ללא עניין בתהילה, כסף ועושר. עכשיו המשפחה שלנו חיה בהרמוניה, וגם היחסים שלנו עם חברים ועם קרובי משפחה השתפרו.

שנית, מנקודת המבט המשפטית, המתרגלים שנעצרו לא הפרו שום חוק. שלישית, עלינו לפעול בחוכמה. המשטרה ובכירי מק"ס רגילים לחנופה מאנשים סביבם. איננו יכולים להתמודד איתם בפנים חתומות או להיאבק אתם. עלינו לסלק את ההחזקה שלנו לתחרותיות ולדבר איתם בשלווה ללא התרפסות או עוינות.

פעם אחת אחרי שאשתי נעצרה, הלכתי כל יום לתחנת המשטרה המקומית לבקש את שחרורה. אבל לא הרשו לי להיכנס פנימה. לפיכך, לעתים קרובות חיכיתי בחוץ מוקדם בבוקר לפני שהשוטרים הגיעו לעבודה, כך שיוכלו לראות אותי. פעם התגנבתי פנימה כשהדלת הייתה פתוחה. הסתכלתי בתמונות של השוטרים על הקיר וחקקתי בזיכרוני את שמו ופניו של מפקד המשטרה.

יום אחד מפקד המשטרה ראה אותי ושאל את מי אני מחפש. סיפרתי לו שאשתי עצורה ושאני מחפש את מפקד המשטרה. מאוחר יותר, הוא ביקש מאחד השוטרים להביא אותי למשרדו. סיפרתי לו על המקרה של אשתי ושהתייעצתי עם עורך דין שאמר לי, שתרגול פאלון דאפא הוא חוקי בעליל. הוא אמר שהדיכוי של פאלון דאפא הוא מדיניות פנימית ושהמעצר של אשתי התבצע על ידי המשרד לביטחון הפנים.

למחרת, חיכיתי מוקדם בבוקר בשער תחנת המשטרה וראיתי את מכוניתו של מפקד המשטרה. קראתי לו בקול. הוא עצר את מכוניתו וביקש ממני שוב ללכת למשרד לביטחון הפנים. הוא גם אמר לי איזה שוטר שם אחראי למעצרה של אשתי. לדבריו, שיחה איתם תעזור בתיק החקירה של אשתי.

מאחר שהמשרד לביטחון הפנים היה כפוף למחלקת המשטרה, הלכתי לשם גם כן מוקדם בבוקר. ראיתי את השוטר הרלוונטי נוהג פנימה ורשמתי בזיכרוני את דגם מכוניתו ומספר הלוחית שלו. קראתי בשמו, כשאני מוכן להסביר את המקרה של אשתי, אבל הוא התעלם ממני.

לאחר מכן הסתובבתי בכל רחבי העיר, בשכונות שבהן עשוי לגור השוטר. יום אחד, פתאום הבחנתי במכונית שלו בצד הכביש של אחת השכונות, ואז ראיתי אותו ואת אשתו נכנסים לבניין דירות. עכשיו ידעתי היכן הוא גר. הרגשתי שהאירוע הזה הוא כמו נס.

למחרת חיכיתי שוב בשער מחלקת המשטרה. כשראיתי אותו, קראתי בשמו, אבל הוא עדיין התעלם ממני. ואז צעקתי בקול את שם השכונה של משפחתו ואת הבניין שבו הם מתגוררים. הוא קפא לרגע במקום לפני שנכנס למחלקת המשטרה. רגע לאחר מכן, השוער קרא בשמה של אשתי וביקש ממני להיכנס לפגוש את ראש המשרד לביטחון הפנים.

התברר שהשוטר הזה היה מנהל המשרד. הסברתי לו שכלתי עומדת ללדת ושאפשר רק לדמיין איך בני וכלתי ירגישו אם אשתי לא תהיה נוכחת בלידה. נוסף על כך, אינני יודע איך לטפל ביילוד ובאם הטרייה.

מנהל מחלקת המשטרה הוציא טלפון נייד והראה לי תמונות של "הראיות" שכביכול שנאספו מדירתי כשעצרו את אשתי. הכחשתי בתוקף שהפריטים האלה שייכים לנו, משום שמעולם לא ראיתי אותם לפני כן, אף שניקיתי את הדירה כמעט בכל יום. במהלך השיחה, הוא שאל אותי מדוע אפשרתי לאשתי לתרגל פאלון דאפא. השבתי: "היא הייתה חולה במחלה קטלנית ובאותה תקופה פאלון דאפא עדיין לא נרדף. בזבזנו כל כך הרבה כסף אבל לא הצלחנו לרפא אותה. פאלון דאפא עשה זאת. איך נוכל לאסור עליה לתרגל?"

הוא הסביר לי שגם הם לא רצו לעצור את אשתי, משום שכדי לעקוב ולפקח יומם וליל אחר מתרגלים נדרש מאמץ רב. אבל כדי להתפרנס, עליהם למלא אחר ההוראה הזאת. "ההוראה הגיעה מלמעלה ואתה צריך לדבר איתם", הוא הוסיף. עם זאת, הוא ביקש ממני ללכת הביתה ולחכות. אחרי זה עדיין הגעתי מדי יום לשער של מחלקת המשטרה לומר לו שלום. כעבור חודש הוא התקשר אליי ואמר לי לבוא ולאסוף את אשתי.

אני מאמין שהשחרור של מתרגלים היה בעיקר בשל ההגנה של המאסטר, אבל גם אנחנו בני המשפחה שיחקנו תפקיד בתהליך.

לטפח היטב בבית

הדבר השלישי שאני רוצה לומר כאן הוא שמתרגלים צריכים לטפח היטב בבית. מתרגלי דאפא עברו כל כך הרבה קשיים במהלך עשרים השנים ויותר, האחרונות. אני מקווה באמת שהדברים ישתפרו יותר ויותר.

כפי שראיתי, חלק מהמתרגלים מרפים עצמם יותר בבית, ואינם מצליחים לעמוד כל הזמן בדרישות של הדאפא. אני לא מדבר על אשתי. במהלך שיחות שניהלתי עם כמה מתרגלים שאיתם הייתי בקשר ראיתי את ההחסרות שלהם. לדוגמה, כשמתרגלת שוחחה עם אדם ברחוב על העובדות לגבי הדאפא, היא הצליחה לשאת את היחס הרע של אותו אדם ואפילו את ההערות הסרקסטיות שלו. אבל ממה שנודע לי, היא לא הצליחה לשאת את היחס הרע של בעלה בבית.

למרבה המזל, כשמישהו הצביע לה על כך, היא זיהתה מיד את החסרותיה ותיקנה עצמה בהדרגה. זהו ההבדל בין מתרגלים לאנשים רגילים.

באירוע המיוחד הזה של יום הפאלון דאפא העולמי, אני מאחל למאסטר לי יום הולדת שמח ואני אסיר תודה למאסטר לי על הכול!

[ההשקפות המובעות במאמר זה מייצגות את הבנותיו ודעותיו האישיות של כותב המאמר. כל התוכן המפורסם באתר מינג-הווי מוגן בזכויות יוצרים על ידי Minghui.org. אתר מינג-הווי יפיק אסופות של התכנים שפורסמו בו, הן באופן שגרתי והן באירועים מיוחדים]