"ללא טעויות" – מה שמתרגל מבריטניה ראה במהלך הופעה של שן יון (חלק 2)

קראו עכשיו

(Minghui.org) המשך מחלק ראשון

במהלך ההופעה האחרונה של שן יון בנורת' המפטון, בריטניה, ביום ראשון ה-21 בינואר ראיתי סצנות רבות בממדים אחרים. הייתי רוצה לשתף את המרגשת ביותר.

במהלך השיר האחרון יצאו מגופי הצופים בקהל מלכים ומלכות אדירים של פעם, עם כתרים וגלימות גדולות, יושבים על כסאות המלכות שלהם עם הילות זהב גדולות על ראשיהם. כל אחד מהם היה גבוה כמעט בגובה התיאטרון. הם הקשיבו בתשומת לב לשיר, רוכנים קדימה ומזילים דמעות, נפעמים מהחמלה האדירה של מילות השיר ושל הזמר. בעודם בוכים, נורו מתוך ההילות שלהם מאות על גבי מאות של ישויות כלפי מעלה, חוזרות לבתיהם השמימיים.

המלכים והמלכות האלה יכלו לעלות גם כן, אבל הם רצו להתעכב כאן למטה כדי להאזין לשיר כולו, כי מעולם לא ידעו שיש חמלה כזו. אבל הישויות שלהם ריחפו החוצה מההילות שלהם חזרה הביתה כמו בועות קופצות מתוך מים רותחים. (אני עצמי לא יכולתי להפסיק לבכות בשל החמלה המהממת של השיר ומהופעתם של המלכים והמלכות האלה, שנשכחו מזמן, הניצלים עם כל הישויות שלהם).

במשפט האחרון של השיר, "הנתיב האלוהי נפתח", השער המוזהב נפתח והמלכים והמלכות האדירים האלה על כסאות המלכות שלהם נורו מיד מעלה לשמים בזרם המוזהב. אבל היו שהתמהמהו ונשארו תלויים מעל הצופים בקהל, מחוברים להכרה העיקרית של האדם.

המסך ירד והמנחים הופיעו והודיעו על הקטע האחרון. אבל מנחה אחד טעה במקצת במשפט וגרם ליואן-שן של חלק מהצופים לאבד את המיקוד לשנייה ולהתנתק מהזרם המוזהב של השער השמימי. כשזה קרה המלכים והמלכות (והישויות שלהם) נתקעו במצב ביניים – מבולבלים, תלויים, לא בשמים ולא בארץ – ולא יכלו להיכנס לזרם כדי לחזור הביתה. רק כאשר ההכרה העיקרית של הצופה הייתה ממוקדת והייתה מסוגלת לקבל את המילים ואת הקטעים של המופע, התאפשר לה להיכנס לזרם השער לשמים, מה שאפשר למלכים ולמלכות שלהם לרחף מעלה.

בקטע האחרון של המופע, כשהבודהא הופיע וסובב את הגלגל המוזהב, המלכים והמלכות הללו נורו במהירות מעלה לשמיים. אחר כך מיליוני ישויות נוספות יצאו מנקבוביות של אנשים בכמויות דחוסות, נכנסו לזרם של השער המוזהב כמו קיטור היוצא מסיר לחץ, כשכל אחת מהן היא כמו מולקולה אחת של קיטור – כולן נורו מעלה לשמים בתוך קרני אור מוזהבות.