מתרגל מהיי-לונג-ג'יאנג מת אחרי שנים של רדיפה ועינויים בשל תרגול פאלון גונג

קראו עכשיו

(Minghui.org) מר ליו שיאנג בן ה-75 מהעיר טיה-לי בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג מת ב-28 בפברואר 2024 אחרי שסבל עשרות שנים של רדיפה. הוא הותיר אחריו אישה בת 76, שתי בנות ובן.

מר ליו ואשתו לי שיו-רונג תרגלו בשיטה הרוחנית פאלון גונג. מאז תחילת הרדיפה ב-1999 נעצר מר ליו שש פעמים וגב' לי חמש פעמים. שניהם נשלחו למחנות עבודה בכפייה. ב-7 ביוני 2018 נעצר מר ליו בפעם האחרונה והוחזק במרכז המעצר של העיר טיה-לי. הוא ואשתו נידונו ב-2018 לתקופת מאסר ולמאסר על תנאי.

להלן סיפור רדיפתם של מר ליו ואשתו כפי שסיפר אותו בעצמו ב-2019:

מעצר ראשון למשך שבעה חודשים

נעצרתי לראשונה באפריל 2002 אחרי שדיווחו עליי שהכנתי חומרי מידע לגבי פאלון גונג. סגנית מפקד תחנת המשטרה בעיירה שואנג-פנג לקחה אותי בעצמה לתחנה בזמן ששוטרים פשטו על ביתי. הם החרימו את ספרי הפאלון גונג שלי, את תמונת מייסד השיטה, קלטות מוסיקה של התרגילים וקלטות של הרצאות פאלון גונג. גם את אשתי לקחו לחקירה במשטרה. לאחר מכן העבירו את שנינו למתקן מעצר בעיר.

בזמן שהיינו עצורים המשטרה נהגה להטריד את הקרובים שלנו, וסחטה מהם 4,000 יואן. השוטרים אמרו תחילה שיעצרו אותנו רק ל-15 ימים, אבל שחררו אותנו רק כעבור שבעה חודשים.

מעצר שני במחנה עבודה בכפייה

גם אשתי וגם אני נעצרנו במאי 2004 בשל הפצת חומרי פאלון גונג. וואנג יו-ג'אנג, מפקד תחנת משטרת ווי-גואו חקר אותנו בעצמו. כיוון שסירבנו לענות על שאלותיהם הם הכו אותנו, סטרו לנו בפרצוף ואזקו אותנו. המשטרה לקחה את אשתי הביתה כדי לערוך בו חיפוש. שוב החרימו פריטי פאלון גונג שלנו.

לאחר שלקחו אותנו למתקן מעצר של העיר טיה-לי, המשטרה חזרה לעתים קרובות לחקור אותנו. ללא כל הליך חוקי דנו אותי לשנה ותשעה חודשים במחנה העבודה בכפייה סווי-הואה, ואת אשתי שלחו לשנה למרכז כליאה בחארבין. עקב מצבה הגופני סירבו לקבל אותה, והיא הוחזרה למתקן המעצר. כשמצבה המשיך להתדרדר שלחו אותה בסופו של דבר הביתה, מחשש שמא תמות תחת משמרת המִתקן.

במחנה העבודה בכפייה סווי-הואה, כל אחד מיותר מ-200 מתרגלי הפאלון גונג שהיו עצורים שם היה במעקב צמוד של שני אסירים סביב השעון. אסור היה לנו לדבר או להסתובב ללא רשותם. מדי יום כפו עלינו לשבת על ספסלים קטנים מבלי לזוז, תוך שמירה על גב זקוף. מאלה שסירבו לוותר על פאלון גונג מנעו גם שינה.

סוהר בשם ג'או מחץ פעם בנעליו את בהונות רגליו של מתרגל. ציפורן אחת של המתרגל נפלה. הבוהן דיממה מאוד והייתה פצועה. ראיתי גם את הסוהר שי ג'יאן מכה את המתרגל מר לי שאו-טיה על המצח שהתנפח והיה חבול מאוד. מנהל הסוהרים דיאו שואה-סונג סטר על פניו של מר לי. חמש משיניו נעקרו ממקומן.

כמו כן כלאו אותנו בבידוד, חשמלו אותנו באלות חשמליות ושרפו אותנו בסיגריות. נוסף על ההתעללות בנו, כדי לסיים את המכסה היומית, הסוהר ג'ין צ'ינג-פו היה מצליף בנו עם רצועת במבוק.

כשתקופת המאסר שלי הסתיימה בספטמבר 2005, צ'ן טיה, מנהל "משרד 610" בעיר טייה-לי וניה יונג-לי, היועץ הפוליטי של תחנת משטרת העיירה שואנג-פנג, אילצו את משפחתי לשלם 500 יואן לפני ששחררו אותי.

מעצר שלישי: נשלחתי בפעם השנייה למחנה עבודה בכפייה, אבל לא קיבלו אותי עקב בריאות לקויה

בדצמבר 2007 הורו לי להתייצב בתחנת המשטרה בעיר שואנג-פנג ולחתום על הצהרות לוויתור על פאלון גונג. סירבתי להיענות. היועץ המשטרתי ניה הגיע לביתי והורה לשוטרים לפשוט על הבית. הם החרימו את ספרי הפאלון גונג שלי, תמונה של מייסד הפאלון גונג ופריטים שעזרו לי בתרגול. מפקד המשטרה ג'או יון-קון היכה אותי וחקר אותי. עוד באותו ערב לקחו אותי למתקן מעצר בעיר טיה-לי.

שוטרים ומנהל "משרד 610" הגיעו למתקן המעצר למחרת בבוקר והמשיכו לחקור אותי. הם הצליפו בי בחגורה עם אבזם מתכת. כשהתעלפתי מכאב שפכו עליי מים קרים כדי להעיר אותי והמשיכו במכות. כך עינו אותי במשך יותר מארבע שעות. הפה שלי היה מלא בדם והייתי מכוסה בחבורות ופציעות.

מאוחר יותר המשטרה לקחה אותי למחנה העבודה בכפייה סווי-הואה לתקופת מעצר נוספת. לא ידעתי אפילו לכמה זמן. בגלל מצבי הגופני הירוד, רשות מחנה העבודה סירבה לקבל אותי. החזירו אותי למעצר ושוחררתי באפריל 2008 כאשר מצבי החמיר.

מעצר רביעי: השוטרים סחטו כסף מבני משפחתי

השוטר ליאנג שי-וון מתחנת המשטרה בעיר שואנג-פנג והשוטר וואנג אר-שואנג ממחלקת משטרת היערנות פרצו לביתי בדצמבר 2011 ופשטו עליו. הם החרימו משם את ספרי הפאלון גונג שלי, תמונה של מייסד הפאלון גונג, ארבעה טלפונים סלולריים, תקליטור אחד ופריטים אחרים נוספים.

גם אני וגם אשתי נלקחנו למחלקת משטרת היערנות. וואנג עינה אותה על ספסל הנמר. כשהיא התעלפה הוא שפך עליה מים קרים והמשיך לענות אותה לאחר שחזרה להכרתה. היא כמעט מתה. במהלך מספר הימים שהוחזקנו שם, מנעו מאיתנו שינה ולא נתנו לנו שום דבר לאכול.

לאחר מכן לקחה אותי המשטרה לכלא של מחלקת היערנות ואת אשתי לכלא טיה-לי. היא אולצה לשאת כבלים במשקל של 15 ק"ג על הרגליים ולעתים קרובות שתי אסירות הכו וקיללו אותה.  

משטרת היערנות נהגה להטריד את המשפחות שלנו על בסיס קבוע ואיימו עלינו בשליחה לכלא אם לא ישלמו להם. אחיה של אשתי נאלץ להכין לשוטרים ארוחה ולשלם להם 3,000 יואן. שוחררנו זמן קצר לאחר מכן.

מעצר חמישי והתמודדות מול הרשעה

כמה שבועות בלבד אחרי ששוחררנו, המשטרה הגישה את התיק שלנו למשרד התביעה. הוציאו לנו כתב אישום והעביר את התיק שלנו הלאה לבית הדין ליערנות. כדי להימנע ממעצר והרשעה, אשתי ואני נאלצנו לגור הרחק מהבית. אבל המשטרה המשיכה להציק לקרובינו, כולל לשתי בנותינו שהתגוררו בערים אחרות.

ב-23 באוקטובר 2017.נעצרתי בעיר אן-שאן שבפרובינציית ליאו-נינג, לאחר מספר ימים במרכז המעצר של אן-שאן, הועברתי למרכז המעצר של העיר טיה-לי. אולצתי לנקות את החדרים והאסירים נהגו להכות ולקלל אותי.  

לי יי ממשרד התביעה של מחלקת היערנות פברק חומרים כדי להפליל אותי. מאוחר יותר הוא העביר את התיק שלי למשרד התביעה של מחוז נאן-צ'ה, שמינה את התובעים שו יונג-שיאנג וטאנג האו כדי לגבות ממני תצהיר מספר פעמים. לאחר שהתיק שלי הועבר לבית הדין של מחוז נאן-צ'ה, השופטים וואנג ולי גם הם גבו ממני תצהיר.  

בשל מצב חירום רפואי נלקחתי לחדר המיון של בית החולים ב-10 בפברואר 2018. מנהל בית המעצר חשש שמא אמות בעודי במעצר וסידר לי שחרור בערבות זמן קצר לאחר מכן.

מעצר שישי: גזר דין לכלא בנוסף למאסר על תנאי וקנס

אשתי נעצרה במחוז טאי-אן בפרובינציית ליאו-נינג ב-19 בדצמבר 2017. לאחר ששהתה לילה אחד במרכז המעצר אן-שאן, היא נלקחה למרכז המעצר של יי-צ'ון. היא נאלצה לנקות את החדרים והאסירות פיקחו עליה מקרוב. הן הוסיפו מלח בכמות מופרזת למזון ולמים שלה והיו מכים אותה אם היא סירבה לצרוך אותם.

מנהיגת האסירות אילצה את אשתי לרחוץ אותה בתקופת המחזור. אשתי סיפרה לי גם שהרשויות אספו ממנה באופן קבוע דגימות דם, שאולי הוכנסו למאגר נתונים לצורך קצירת איברים. היא נאבקה בבריאות לקויה עקב ההתעללות בה ונכנסה להלם מספר פעמים.

נעצרתי שוב בעיר היי-צ'נג בליאו-נינג ב-7 ביוני 2018, על ידי שוטרי משטרת העיר טיה-לי. יומיים לאחר מכן אשתי ואני הועמדנו יחד למשפט בבית הדין של מחוז נאן-צ'ה. אשתי התעלפה במהלך השימוע. הם עשו לה החייאה והמשיכו בשימוע. השופט לי פינג גזר עליי שנה אחת בכלא ושנת מאסר על תנאי עם קנס של 1,000 יואן ועל אשתי גזרו שישה חודשים עם שנת מאסר על תנאי וקנס של 1,000 יואן. מזכיר בית הדין ג'ואו דונג-די היה נוכח גם כן בשימוע.