(Minghui.org) ארבעה מתרגלי פאלון גונג מהעיר סווי-נינג בפרובינציית סצ'ואן נעצרו ב-14 באוקטובר 2024 בשל אמונתם בפאלון גונג, שיטה רוחנית הנרדפת על ידי המשטר הקומוניסטי בסין מאז 1999.
המתרגלים, מר שיאו וון-שואה ואשתו יאנג סי-ג'ן, שניהם בני 70, וגב' גואו צ'ון-פאנג, מורה בבית ספר יסודי בת 55, נעצרו בדירה ששכרו ביחד. שוטרים המתינו מחוץ לדירת המתרגלים ועצרו את מר יאנג, אדם בשנות השישים לחייו, שהגיע לבקרם.
השוטרים כללו יותר מ-20 סוכנים מהיחידה לביטחון פנים בעיר סווי-נינג, מתחנת המשטרה המקומית וממשטרת מחוז דא-יינג (גב' גואו גרה בעבר במחוז דא-יינג). הם שמו שקים על ראשיהם של מר שיאו, גב' יאנג וגב' גואו, וגררו אותם למטה. הם החרימו את הציוד והאספקה ששלושת המתרגלים השתמשו בהם להדפסת חומרי מידע על פאלון גונג. גם בעלי הבית שלהם, זוג נשוי (שמות לא ידועים), נעצרו בפשיטה על ביתם. לא ברור אם הם מתרגלים פאלון גונג.
המשטרה טענה שבמשך יותר מארבעה חודשים התבצע מעקב אחר מר שיאו, גב' יאנג וגב' גואו וכי עדיף להם אפילו לעצור את האדם הלא נכון מאשר לפספס מתרגל פאלון גונג אמיתי.
מר שיאו, גב' יאנג וגב' גואו מוחזקים במתקן מעצר במחוז דא-יינג. לא ברור היכן מר יאנג עצור.
לפני המעצר האחרון הזה, מר שיאו וגב' יאנג נאלצו לחיות מחוץ לבית כבר מאז 2008, וגב' גואו מאז 2011. שלושתם עברו ממקום למקום במהלך העשור האחרון כדי להסתתר מהמשטרה.
סקירה על הרדיפה בעבר
מר שיאו וגב' יאנג עסקו במכירת ירקות. לאחר שגב' יאנג החלה בפברואר 1998 לתרגל פאלון גונג, מחלותיה הרבות, כולל מחלת לב, נעלמו כולם. כשהוא עד לשיפור בבריאותה, מר שיאו החל גם כן לתרגל פאלון גונג במארס 1999 וגם בריאותו השתפרה.
לאחר שהמשטר הקומוניסטי הסיני הורה על הרדיפה ביולי 1999 גב' יאנג נעצרה שמונה פעמים מהן ארבע פעמים בהן הוחזקה במרכזים לשטיפת מוח. כמו כן הייתה עצורה גם במחנה עבודה בכפייה ועברה שם עינויים.
החל מה-6 ביולי 2008 אחרי הטרדות חוזרות ונשנות מצד המשטרה, בני הזוג הצליחו לברוח ממעצר והחליטו לגור הרחק מביתם.
גב' גואו נעצרה גם כן שוב ושוב ועברה הטרדות מאז החלה הרדיפה. בספטמבר 2006 נידונה לחמש שנים בכלא הנשים בסצ'ואן, שם סבלה מעינויים ברוטליים. בזמן היותה בכלא המעסיק שלה פיטר אותה מעבודתה, בעלה התגרש ממנה במארס 2007 ואימה שגרה איתה ביחד, מתה ביולי 2007.
כששוחררה ב-2011 שיערה של גב' גואו הפך אפור, תגובותיה נעשו איטיות, השמיעה והזיכרון שלה התדרדרו באופן משמעותי והיא הייתה חיוורת וחלשה מאוד.
זמן קצר לאחר שחרורה החלו השוטרים להטריד אותה שוב. הם ניסו לקחת אותה למרכז שטיפת מוח, כשהם מבטיחים לסבסד לה הכנסה נמוכה, או לעזור לה למצוא עבודה. גב' גואו סירבה לשתף פעולה והצליחה לברוח ממעצר, אך נאלצה מאז לגור הרחק מביתה.
סיפורה האישי של גב' יאנג על הרדיפה שחוותה בין השנים 1999 לבין 2008
ב-25 בדצמבר 1999 זימנו אותי אנשי הרשות של העיירה נאן-צ'יאן למשרדם ושאלו אותי אם אני מתרגלת עדיין פאלון גונג. אמרתי להם שזו שיטה כה נהדרת שאין דרך שאוותר עליה.
ב-4 במארס 2000, בזמן שעבדתי בשדות, הופיעו שמונה שוטרים ולקחו אותי למרכז שטיפת מוח של לונג-פינג. במרכז היו כבר עצורים כ-20 מתרגלים. חלקם שוחררו מאוחר יותר לאחר שכתבו הצהרות וויתור על פאלון גונג. נותרנו שם 16 מתרגלים שכללו שישה גברים שהקשישים ביניהם היו בשנות ה-70 והצעירים ביותר בשנות ה-30.
מזכיר הוועדה הפוליטית משפטית, קאנג, הרצה בפנינו ואמר: "נעצרתם בהוראתו של ג'יאנג דזה-מין ואסור לכם לתרגל פאלון גונג. עליכם למלא את ההוראות ולא לתרגל מהרגע שאתם כאן. אנחנו נעביר אתכם 'טרנספורמציה' בכל האמצעים הדרושים בין אם מכות או הרעבה. אנחנו נכפיש את המוניטין שלכם, ננתק את מקורות ההכנסה הכספית שלכם ונהרוס אתכם פיזית. אתם תצטרכו לשלם לנו כסף אחרי שנכה בכם. יש מדיניות מלמעלה האומרת: הכו אותם עד לְנֵכוּת, אבל אל תכו אותם למוות. אלה שיוכו למוות ייחשבו כמתאבדים וגופותיהם יישרפו. לא תוכלו לרדוף אותנו. אנחנו מקבלים כסף מג'יאנג ועושים מה שהוא אומר לנו לעשות. אם אתם רוצים להגיש תלונה משפטית, לכו לבייג'ינג והגישו תלונה נגד ג'יאנג".
מפקד תחנת המשטרה שן אמר לנו: "לאף אחד לא אכפת אם תגנבו תרנגולת או ברווז, אבל אתם תענשו אם תתרגלו פאלון גונג".
ב-7 במארס 2000 אנחנו עשרת המתרגלות הוחזקנו בחדר והסוהרים הכו בנו, בזמן שעל ששת המתרגלים הגברים כפו לעמוד יחפים בחוץ, בגשם העז.
לכל ה-16 מאיתנו נתנו פחות מקילו וחצי אורז ליום שזה ממש לא הספיק לנו. היו כאלה ששתו מים כשהיו רעבים. בלילה יָשָנו על רצפת הבטון ללא שמיכות. הסוהרים ניסו כל מיני שיטות לענות אותנו.
ב-9 במארס 2000 אחרי ארוחת הערב, אחד הסוהרים שאל אותי מה אני חושבת על פאלון גונג. אמרתי שפאלון גונג הוא טוב. שלושה סוהרים הקיפו אותי והכו בי. כשהמתרגלת ג'אנג שיו-רונג ניסתה לעצור בעדם, הם גררו אותה החוצה מהחדר, הכו אותה בקרש ודרכו על ראשה. על אף הגשם הסוהרים אלצו אותנו לעשות עמידת ידיים בחוץ.
כמה מקומיים ראו אותנו והעירו לסוהרים שעינו אותנו. כדי להימנע מביקורת, הסוהרים הכניסו אותנו פנימה. משום שעדיין סירבתי לוותר על פאלון גונג, הם הכו אותי במשך שלוש שעות וכמה קרשים נשברו. הם משכו רבות משערות ראשי וראיתי אותן פזורות על פני כל הרצפה. העור בקרקפת ניתק ממקומו, הפה והחניכיים שלי דיממו מפציעות. בסופו של דבר התמוטטתי, כשאני מקיאה דם. פניי היו נפוחות ומעוותות והייתי מכוסה בחבלות. לא הייתי מסוגלת לאכול, והכאב מנע ממני להירדם בלילה.
כשבכירים מהעיירה הגיעו למחרת לבדוק מה קורה איתי, הם היו מבועתים מפחד כשראו את פניי הנפוחות. מזכיר המפלגה של העיירה נאן-צ'יאנג הורה למשפחתי לשלם 5,000 יואן בתמורה לשחרורי. כמו כן איימו לתת לי תקופת מאסר ארוכה כיוון שנחשבתי לאדם מסוכן ומתרגלת עקשנית. משפחתי שילמה להם 1,000 יואן ו-160 יואן עבור "הוצאות המחייה" שלי. חזרתי הביתה ב-17 במארס 2000.
ב-18 ביולי 2000 פרצו שוטרי תחנת העיירה נאן-צ'יאנג לביתי כשבעלי ואני קראנו בספרי הפאלון גונג. הם ערכו חיפוש במקום והכו אותי שוב. בתי המתבגרת התחננה בפניהם להפסיק, מאחר שרק החלמתי מהמכות שספגתי במרכז לשטיפת מוח. כגמול על כך הם עצרו גם אותה ולקחו אותה לתחנת המשטרה.
שוב הכניסו אותי למרכז שטיפת מוח של לונג-פינג, שם שמעתי את הסוהרים מכפישים את הפאלון גונג. הם אמרו שאם יש לי בעיות עם איך הם מתייחסים אליי, אני יכולה ללכת לבייג'ינג ולדבר עם ג'יאנג דזה-מין, מפני שהוא זה שנותן להם את ההוראות לרדוף אותי.
כדי לרדוף צדק התכוננתי באמת לנסוע לבייג'ינג ב-20 בדצמבר 2000 כדי לעתור למען הפאלון גונג ביחד עם מתרגלים אחרים. נעצרנו ב-30 בדצמבר בפרובינציית הה-ביי והועברנו לתחנת משטרת העיר סאן-הה. כשסירבתי לומר לשוטרים את שמי וכתובתי הם הפשיטו את בגדיי והחרימו את כל חפציי. הם העמיסו את המתרגלים שהגיעו מכל רחבי המדינה לתוך שלושה כלי רכב, הסיעו אותנו לשדה ריק באזור מרוחק של טיאן-ג'ין ונטשו אותנו שם.
לא נכנענו למצב. צעדנו כל הלילה והגענו לבייג'ינג ב-31 בדצמבר 2000, אבל שם נעצרנו בבוקר בפארק ג'ונג שאן על ידי שוטרים משי-דאן. כשאני מאמינה לתומי לשקרים של המשטרה, אמרתי להם את שמי. הם זימנו שוטרים ממשרד הקישור בבייג'ינג לבוא לאסוף אותנו.
ב-7 בינואר 2001 ליוו אותי השוטרים לסווי-נינג. הם הכו וקיללו אותי בתחנת המשטרה. למחרת הם לקחו אותי למרכז המעצר וו-ג'יא-וואן שם הייתי עצורה במשך חודשיים.
ב-23 בפברואר 2001 הרשויות הוציאו יותר מ-40 מתרגלות לצעדה בחוץ, ברחובות, כדי להשפיל אותנו ולבקר אותנו בפומבי. בחוץ המתינו לנו תלמידי כיתות ה'-ו' שחויבו להיות נוכחים שם. שוטרים מזוינים דחפו אותנו בכוח לבמה באצטדיון וכפו עלינו להרכין ראש בזמן שהכריזו על תקופות עונשי המאסר שלנו אם במחנה עבודה בכפייה, או במעצר בית. אותי שלחו למחנה עבודה בכפייה בכלא הנשים של נאן-מוסי לתקופה של שנה, שבה הייתי נתונה לעינויים פראיים.
ב-26 בספטמבר 2002 פרצו שוטרים לביתי שוב, החרימו את ספר הפאלון גונג שלי ולקחו אותי למרכז מעצר למשך זמן קצר.
פחות מחודש לאחר מכן, באחד לנובמבר 2002 נעצרתי שוב על ידי שוטרים שלקחו אותי ל-15 ימי מעצר במרכז לשטיפת מוח לונג-פינג.
ב-4 ביולי 2003, כשבתי נכנסה ללידה, המשטרה פשטה על ביתי אבל אני לא הייתי שם.
ב-23 בנובמבר 2003 כשבעלי ואני לימדנו אנשים איך לגדל ירקות, המשטרה עצרה אותנו. לקחו אותנו למרכז שטיפת מוח ביי-מן למשך חודשיים.
בערב ה-27 בפברואר 2004, חודש אחרי ששוחררתי, הרשויות שוב הטרידו אותנו. בתי שגרה איתנו סירבה לפתוח את הדלת וגינתה אותם על הרדיפה.
תעודת הרישום השכונתי שלנו פקעה ב-2004 ולקח לנו מאמץ רב לחדש אותה. המשטרה ניסתה לעצור אותי אחר כך. ברחתי ונאלצתי לגור הרחק מהבית במשך שלושה שבועות.
המנהל שיאו ממועצת אן-ג'ו ניסה לעצור אותי שוב ב-6 ביולי 2008. הם פשטו על מקום מגוריי והחרימו את המחשב שלי, את המדפסת ופריטים אישיים נוספים. אחרי שצלחתי לברוח, השוטרים ערכו חיפוש בבתים של שכניי ובני משפחתי בחיפוש אחריי. כמו כן הקציבו פרס של 1,000 יואן על כל אחד שידווח היכן אני נמצאת. בעלי ואני נאלצנו לגור הרחק מהבית לאחר מכן.
ב-28 בדצמבר 2008 פרצו שוטרים שוב לביתנו כדי לחפש אותנו, כשהם מאיימים על משפחתי.
כתבה קשורה:
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2024 Minghui.org. All rights reserved
