אין עלינו להסתכל על דברים מהרמה של פני-השטח

(Minghui.org) תלמידי פאלון דאפא צועדים בנתיב לקראת אלוהִיוּת, אז עלינו לשנות ללא הרף את המחשבות האנושיות שלנו ולסלק את המושגים האנושיים שלנו בטיפוח שלנו, ובמיוחד את ההרגל להסתכל על דברים מרמת פני-השטח שלהם.

חיי המשפחה של מתרגלת עמיתה באזורנו הם קשים כתוצאה מהרדיפה מצד רשויות המפלגה הקומוניסטית הסינית. הם גרים בשכירות ולרוב קשה להם לשלם את שכר הדירה ולקנות אוכל. אבל בעלה מתעקש לנסוע במונית בכל פעם כשהוא יוצא לעשות משהו בחוץ. המתרגלת לא הסכימה עם זה והיו להם ויכוחים רבים בנושא. היא חשבה שהיא צודקת מכל נקודת מבט. אך בעלה לא היה מוכן להקשיב לה והתעקש על הדרך שלו.

כשהם התכוננו לצאת החוצה היא הייתה מסרבת לקחת מונית ובעלה היה בו זמנית מושך בשערה, בועט בה, ומקלל אותה, כדי להכניס אותה בכוח למונית. היא הייתה בוכה, ובתוכה כעסה וחשה תרעומת כלפי בעלה.

פעם אחת הם עמדו לצאת שוב ואותה סצנה חזרה על עצמה. אך הפעם בעלה שכח את התיק שלו במונית. למרבה המזל הם התקשרו לנהג המונית והוא החזיר להם את התיק. בעלה הודה לנהג ונתן לו 100 יואן כהוקרה. לאחר התקרית הזאת המתרגלת החלה להסתכל פנימה: חייהם קשים והיא תמיד מנסה לחסוך ולא רצתה לבזבז כסף על מונית, אבל הם הפסידו 100 יואן נוספים בגלל חוסר הזהירות שלהם. נראה שזו אשמת בעלה, אבל יכול להיות שזו היא שטעתה בעניין הזה?

כשהיא התבוננה פנימה, היא נזכרה במה שהמאסטר לימד.

המאסטר אמר:

"אנחנו רואים גם מצב כזה: כשאדם נולד, בממד מסוים תהיה צורת הקיום של כל חייו, זאת אומרת, מה שהוא יצטרך לעשות כשהחיים שלו יגיעו לשלב כלשהו – כל זה נמצא שם. מי תכנן את החיים שלו? ברור שחיים גבוהים אפילו יותר עשו את זה. למשל, בחברת האנשים הרגילים, אחרי שאדם נולד הוא שייך למשפחה, לבית ספר, ואחרי שהוא גדל למקום עבודה. יהיו לו כל מיני קשרים בחברה דרך העבודה שלו. זה אומר שהתכנון של כל החברה כבר נקבע מראש". ("ג’ואן פאלון", הרצאה שביעית, "הנושא של הריגה")

זה גרם לה לחשוב: ובכן האין חייו של בעלי תוכננו גם כן: לאיזו משפחה הוא ישתייך, איזו מונית הוא יזמין, וכו'. אף שאין לנו הרבה כסף, אם האלוהויות תיכננו שהוא ייקח מונית, הם גם תיכננו שיהיה לו כסף לשלם עבורה. אם אני מנסה לעצור בעדו ולהשתמש בכסף הזה עבור משהו אחר, אז האלוהויות לא יסכימו עם מעשיי, ולכן חטפתי מכות וקללות והיה עלינו להפסיד עוד 100 יואן.

לאחר שהשתחררה מהמושגים שלה, היא הרגישה אחרת לגבי העניין הזה. היא כבר לא מתרגזת על מנהגו של בעלה לנסוע במוניות. במקום זאת, בכל פעם שהם יוצאים יחד, היא נכנסת בשמחה למונית.

מתהליך הטיפוח של המתרגלת הזאת אפשר להבין: בהתחלה עקב המושג של אנשים רגילים ש"אם אין לך כסף, עליך לחיות בחסכנות", היא ניסתה לחסוך כסף היכן שיכלה; כשדברים לא התאימו למושגים שלה, היא חשה צער ותרעומת רבה. אך כשהחלה להסתכל על דברים בהתבסס על הפא, היא יכלה לראות את הקשר הסיבתי שבדברים ואת התכנונים של האלוהויות, ושיחררה את ההחזקות והמושגים האנושיים שלה.

אני מבינה  שבטיפוח איננו יכולים לשחרר את המושגים האנושיים שלנו אם אנחנו חושבים כמו אדם רגיל. לדוגמה, בהתנהלות בנושא המונית המתרגלת הזאת הציגה הרבה החזקות אנושיות כמו: אנוכיות, תחרותיות, כעס, ותרעומת. אם היא רק הייתה מנסה לשחרר את ההחזקות האלו ברמת פני-השטח – "עליי לסלק את המנטליות התחרותית שלי, או עליי לסלק את התרעומת" – היא הייתה מגלה שקשה להשיג זאת. כמו גם שלא ניתן לסלק החזקות כאלה,  רק על ידי שליחת מחשבות נכונות. עלינו לצאת מהמושגים האנושיים ולהסתכל על דברים מרמה גבוהה יותר. רק כשנפרוץ דרך המושגים האנושיים שלנו עם עקרונות הפא, נצליח באמת לצאת מהאנושיות מהיסוד.

כשננסה להסתכל על דברים מנקודת מבט ומצב מחשבה של אלוהויות, לא יהיו לנו מחשבות אנושיות, אלא נראה את עקרונות הפא ואת האמת של היקום. בה בעת נשלול גם את סוג הטיפוח שתיכננו עבורנו הכוחות הישנים, שבו עלינו לסבול קשיים ומצוקות.

המאסטר תיכנן עבורנו שנוותר על ההחזקות האנושיות שלנו תוך כדי אימות הפא, ונשלול את כל התכנונים של הכוחות הישנים.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].