לזכור להיות מכירי תודה

(Minghui.org) אני מתרגל פאלון דאפא יותר מ-20 שנה וחוויתי מצוקות רבות, גדולות וקטנות. עם הנחייתו החומלת של מאסטר לי הצלחתי להתגבר עליהן. בהתבוננות לאחור, נראה שהן היו שום דבר.

אבל לאחרונה חוויתי שני קשיים פיזיים ושוב, ראיתי את חמלתו ללא גבול של המאסטר. אני אסיר תודה מעומק לבי למאסטר.

משהו גרם לי להקיא, שילשלתי, והיה לי חום גבוה. לאחר מכן נרדמתי למשך ארבע שעות, וחלמתי שהמאסטר מטהר את גופי. 

אחר כך חוויתי סיבוב נוסף של סימפטומים מוכרים, אך הפעם הם היו אינטנסיביים יותר. בטני וגבי כאבו כל כך שאינני יכול לתאר זאת. הכאב גרם לי להזיע המון והתחננתי לעזרה מהמאסטר.

על אף הכאב החמור, לקחתי את הספר "ג'ואן פאלון" ופתחתי אותו באופן מקרי בקטע:

"במה עוד נתקלים? הגוף שלנו ירגיש לפתע לא נוח. זה משום שתשלום הקארמה יתבטא בדרכים שונות. בתקופה מסוימת יגרמו לכך שלא תהיה בטוח אם זה אמיתי או לא, האם הגונג שלך קיים, האם אתה יכול לטפח, והאם אתה יכול בסופו של דבר להצליח בטיפוח-תרגול, או האם ישנם בודהות והאם הם אמיתיים.” ( "על הלב להיות ישר", הרצאה שישית ב"ג'ואן פאלון")

לאחר שקראתי את הפסקה הזאת הבנתי שהכאב החמור יכול להיות קארמה שיצרתי בממד אחר. ברגע שנשכבתי הרגשתי שאני בממד אחר, וראיתי שהמאסטר שם ושהוא מחבר מחדש את עצמותיי, בזו אחר זו. הרגשתי כאילו אני רואה את אבי שאבד לי מזמן. בכיתי.

לאחר שהתעוררתי הלכתי אל תמונתו של המאסטר והתחלתי לבכות.

המאסטר כתב:

"במהלך הטיפוח, אי הצדק ש"בני אדם" סובלים ממנו וכשאנשים נרדפים על ידי הרוע – זה המאסטר שמגן עליכם, ובה בעת נושא את קארמת החטאים עבורכם." ("התרחקו מהסכנה")

התחלתי להבין את המשמעות העמוקה של המאמר הזה. במהלך הטיפוח, לא משנה מה אתה מרגיש או מה אינך מרגיש, המאסטר דואג באהבה לכל אחד מאיתנו.

אז לא משנה במה אנחנו נתקלים, בין אם אנחנו מרגישים שהמצוקות הפיזיות הוגנות או לא הוגנות, הפרעה או רדיפה, בליבנו אנחנו יודעים שיש לנו את המאסטר ויש לנו את הדאפא. כל דבר שקשור אלינו נשלט על ידו. עלינו לסלק את המחשבות האנושיות שלנו, לשפר את האופי שלנו, ולהתקדם לקראת האלוהי. אפשר רק להיות אסירי תודה עד אין סוף למאסטר על הצלתו, ועל חמלתו ללא גבול!