הרהורים על הסיבות לכך שמבחני הטיפוח חוזרים ונשנים

(Minghui.org) תוך שימוש בתירוץ של "לבחון" אותנו, הכוחות הישנים רודפים כיום מתרגלי פאלון דאפא במשך כבר 25 שנה. אבל לכל דבר יש תמיד סוף, והקשיים איתם אנחנו מתמודדים יסתיימו גם כן עם תחילת תיקון הפא של העולם האנושי.

אף שהמאסטר אינו מכיר ברדיפה הזאת על ידי הכוחות הישנים, כמתרגלי פאלון דאפא, הדרך בה אנחנו  מנהלים את עצמנו תוך כדי התנגדות לרדיפה והצלת ישויות חיות, קובעת את העולמות והרמות השונים שלנו. עם זאת, אל מול מה שנקרא "מבחנים" חמורים, יש מתרגלים שאינם מצליחים לטפח באמת, ויש כאלה שאפילו פנו נגד הדאפא.

לגבי הקשיים איתם אנחנו מתמודדים, המאסטר הפך את הקערה על פיה אל מול הכוחות הישנים, וניצל את ההזדמנויות הללו כדי לסלק את הקארמה שלנו ולחשל אותנו כך שנגיע לבשלות, שנצליח להתנתק מהמושגים האנושיים שלנו ושנהפוך באמת לתלמידי דאפא ההולכים בנתיב לאלוהות.

התופעות הכאוטיות הנוכחיות, במיוחד אותן התקפות ארסיות על "שן יון" ועל המאסטר, הן לא רק מבחן גדול לאנשי העולם, אלא גם מבחן אמיתי כדי לקבוע אם אנחנו כשירים או לא, ואם אנחנו כשירים ללכת בעקבות המאסטר כדי להיכנס לתקופה שבה הפא מתקן את העולם האנושי. תהליך הסינון הזה מתרחש כעת.

מאחר שזהו מבחן, המאסטר אינו יכול לומר לנו מה לעשות במצב המשתנה. אנחנו מתרגלים כבר זמן רב, אבל כמה באמת הבנו מהפא שהמאסטר לימד? והאם אנחנו משתמשים בזה כדי לנהל את עצמנו? עד כמה אנחנו איתנים ונחושים בעקרונות הפא? איך אנחנו מנהלים עצמנו בכל הנוגע לעזרה זה לזה ולהצלת אנשים? אנחנו כולנו נאמדים אל מול הסטנדרטים האלה של הפא.

עלינו לצעוד בנתיב שלנו עצמנו בטיפוח. המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון":

"המורה מדריך אותך לתוך השער והטיפוח תלוי בך" – (הרצאה רביעית, הפיכה של הקארמה)

איננו יכולים לצפות שהמאסטר יגיד לנו מה לעשות בכל צעד וצעד בדרך.

המאסטר אמר לנו כבר ב-1998 ב"יסודות להתקדמות במרץ ":

"אינכם יכולים כל הזמן להסתמך על כך שאני מוביל אתכם כלפי מעלה ואינכם מתרוממים בעצמכם. אתם זזים רק אחרי שהפא נאמר בבירור, ואם הוא לא מוסבר במפורש אינכם זזים, או שאתם זזים לכיוון הנגדי. אינני יכול להכיר בהתנהגות כזאת כטיפוח-תרגול. ברגע הקריטי, כשאני מבקש מכם להיפרד מהאנושיות, אינכם עוקבים אחרי. אף אחת מההזדמנויות לא תחזור שוב. טיפוח-תרגול הוא דבר רציני, והפער הוא יותר ויותר גדול. זה מסוכן מאוד כשמוסיפים כל דבר שהוא אנושי לתוך הטיפוח-תרגול. למעשה זה בסדר אם אתם יכולים להיות בני אדם טובים, רק שעליכם להבין בבירור, אתם בוחרים בעצמכם את הדרך". ("לחפור את השורש")

יש מתרגלים המתקשים להבין מדוע אנשים שעזבו את הדאפא מתהפכים ותוקפים ומשמיצים את הדאפא ואת המאסטר, ותוהים: "למה אנחנו מאפשרים לאנשים כאלה שפוגעים בפא לעשות דברים כל כך רעים?" העובדה היא שהישויות האלו שהפנו עורף לדאפא גם ממלאות תפקיד לבחון את תלמידי הדאפא ואת אנשי העולם, ומשמשות כמנגנון לנפות זהב מהחול.

המאסטר אמר ב-1996 ב"יסודות להתקדמות במרץ ":

"אנחנו בדיוק רוצים לאפשר לתלמידים שלא מתקדמים במרץ לראות את הליקוי שלהם, לאפשר למתבטלים להיחשף, לאפשר לאלה המערערים בתחפושת להתגלות, ולאפשר לתלמידים המטפחים האמיתיים להגיע לשלמות". ("חשיפה גדולה")

האמור לעיל הם חלק מההבנות האישיות שלי שרציתי לשתף איתכם.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].