האם אני מתרגל דאפא אמיתי?

 קראו עכשיו

(Minghui.org) לעתים רחוקות אני כותב מאמרי שיתוף. כשמבטי נפל היום על פנקס הרשימות שלי ראיתי לפתע את המילים האלה: "האם אתה תלמיד אמיתי?" חשבתי שאולי זה רמז בשבילי לא להפסיק לכתוב. אבל מה אכתוב? אולי אני צריך להתחיל לשאול את עצמי: "האם אני תלמיד אמיתי?"

מאסטר לי, מייסד הפאלון דאפא, הזכיר לנו לעתים קרובות לתרגל טיפוח אמיתי. המאסטר הזכיר זאת פעמים רבות ב"ג'ואן פאלון" הספר העיקרי של פאלון דאפא.

המאסטר לימד:

"אבל יש קריטריון אחד – שזמן החיים שהוארך מעבר לתוחלת החיים שהוקצבה מיועד אך ורק למטרת הטיפוח. ברגע שהמחשבה שלך סוטה אפילו מעט זה יביא לסכנת חיים, כי אורך החיים שלך כבר נגמר מזמן". ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה).

בשנתיים האחרונות, מתרגלים מקומיים רבים מתו מקארמת מחלה. מתרגל אחד היה מעולה בשינון כתבי המאסטר, והוא היה מסוגל לדקלם קטעים מהרצאות שונות של המאסטר. כשמתרגל ואני הלכנו לבקר אותו הוא היה מרותק למיטה. הוא רצה לקרוא איתנו את הפא, אבל הבית שלו היה כה מטונף שניקיתי לו אותו. מאוחר יותר הוא הועבר לבית אבות ושם מת.

מתרגל אחר שעבד עם מתאם מבוגר היה עסוק בסיוע למתרגלים אחרים להבהיר את האמת – אבל אז הוא מת מקארמה של מחלה. אפילו יותר מזעזע היה שגם המתאם הזה מת לאחרונה. היו מתרגלים שהיו המומים כששמעו על כך. המתאם הזה היה הראשון שתרגל דאפא בעיירה שלנו כבר ב-1996. הוא הציג את הפאלון דאפא לאנשים רבים והשתתף באופן פעיל בפרויקטים להבהרת האמת.

אני מחשיב עצמי כתלמיד שבאמת מטפח, אבל גם אני עברתי דרך כמה מבחנים של חיים ומוות.

ב-30 בנובמבר 2023 כשחזרתי הביתה לאחר חלוקת חומרי הבהרת האמת, חלמתי חלום. חלמתי שאני מת וארבע נשים מלבישות אותי בבגדי קבורה. צעקתי: "זה לא מה שאני רוצה! תפסיקו", ואז התעוררתי.

כשחזרתי הביתה למחרת אחרי הפצת מידע על פאלון דאפא, הרגשתי כאילו כלי הדם ברקותיי עומדים להתפוצץ. התיישבתי על הספה וזיעה שטפה את פניי. בדקתי את הדופק שלי והוא היה 121 פעימות לדקה. דעתי הייתה צלולה: "אני אהיה בסדר". התחלתי לשלוח מחשבות נכונות והקשבתי למוסיקת הדאפא. נרגעתי בהדרגה. קצב הלב שלי הואט והצלחתי לישון.

ב-21 בדצמבר בשעה 1:45 לפנות בוקר התעוררתי מסיוט: ארבעה אנשים נשאו אותי, ושמעתי מוסיקה של הלוויה מתנגנת. הסתובבתי במיטה ונרדמתי.

בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר חלמתי שאותם אנשים נושאים אותי החוצה ואחד מהם שאל: "האם נוכל להוציא אותך ככה?" פניו של האיש היו אפרוריות. אמרתי בתקיפות: "עצור! עצור מיד! הגיע הזמן שאעשה את התרגילים".

כשהתעוררתי ב-3:00 הרגשתי חלש אבל עשיתי את התרגילים. לא פחדתי מהחלום. סבלתי שנים רבות של רדיפה, מה כבר יכול לעשות לי סיוט קטן בלילה? אני רק הולך על-פי התכנונים של המאסטר.

המאסטר אמר ב"הסבר התוכן של הפאלון דאפא": 

"במשך כל תהליך הטיפוח שלך, השאלה איך אתה מבין באופן יסודי את הפא ואם אתה יכול להיות נחוש – אתה תיבחן אם אתה נחוש בפא כל הדרך עד הצעד האחרון של הטיפוח שלך". ("הצעות שניתנו בפגישת הסייעים של הפאלון דאפא בבייג'ינג")

כתלמידי דאפא אמיתיים, לא משנה מה המצב, עלינו לשמור על מחשבותינו הנכונות כדי שהכוחות הישנים לא ינצלו אותנו. עלינו לצעוד היטב בדרך לאלוהיוּת עד שנחזור עם המאסטר דרך השלמות המלאה.