עדותה של בכירה לשעבר ממשרד המסחר הסיני על עתירת ה-25 באפריל 1999

(Minghui.org) (המאמר פורסם באתר בעברית ב-22.4.2014)

ב-25 באפריל 1999 יותר מ-10,000 מתרגלים של פאלון גונג בסין הלכו לעתור מול משרדי מועצת המדינה בבייג'ינג, למען זכותם החוקית לתרגל פאלון גונג בחופשיות. "העתירה של ה-25 באפריל" נחשבה ל"עתירה הגדולה ביותר, השקטה ביותר, הרציונלית והמוצלחת ביותר בסין". אבל תחת שלטונו של ג'יאנג דזה-מין, יו"ר המפלגה דאז, המשטר הסיני הציג אותה כ"קשר פוליטי" שמטרתו "להציב מצור על ג'ונג-נאן-האי (מתחם המפלגה והממשל). המשטר השתמש בעתירה השקטה הזאת כאמתלה לכך שהיא רודפת את הפאלון גונג.

הגב' ג'אנג יי-ג'יה, לשעבר בכירה במשרד המסחר בסין, הייתה עדה להתרחשות של ה-25 באפריל. הגב' גאנג הועסקה בשנות ה-80 כמזכירה שנייה לענייני כלכלה בשגרירות סין ברומניה, ובשנות ה-90 כסגנית מנהל, ולאחר מכן כמנהלת באגף של המשרד הכללי של משרד המסחר. היא נעצרה שבע פעמים משום שתרגלה פאלון גונג. ביום השנה ה-14 ל"עתירת ה-25 באפריל" ראיין כתב אתר מינג-הווי את הגב' ג'אנג, המתגוררת כעת בניו יורק. גם לנוכח כל מה שעברה ברדיפה, גב' ג'אנג אומרת שאיננה מתחרטת על הבחירות שעשתה.

ג'אנג יי-ג'יה, לשעבר בכירה במשרד המסחר בסין

עדת ראייה ל"עתירה של ה-25 באפריל"

ב-25 באפריל 1999 הגב' ג'אנג חזרה לביתה בבייג'ינג מגרמניה בערך בשתיים אחר הצהריים. בהיותה בגרמניה היא התגעגעה לחבריה המתרגלים פאלון גונג, ולכן התקשרה אליהם מיד עם הגיעה הביתה. אבל אף אחד מהם לא ענה לה.

"בעלי עבד כמנהל מחלקת אירופה במשרד המסחר. הוא קיבל שיחת טלפון מהשר, שי גואנג-שנג, שאמר לו למצוא (בין העותרים) את המתרגלים העובדים במשרד המסחר, ולומר להם לעזוב את המתחם. כששמעתי זאת, קפצתי על אופניי ורכבתי לג'ונג-נאן-האי".

"כשהגעתי לרחוב צ'אנג-אן חשבתי לעצמי: 'משהו בטח קורה. הרחוב הזה תמיד הומה מאוד, אבל הוא ריק היום. אין הולכי רגל ואין מכוניות. בטח יש עוצר'. ראיתי רק כמה אנשים על המדרכה... והתברר לי לאחר מכן שהם היו שוטרים חשאיים. רכבתי מהר מאוד באמצע הרחוב ואיש לא עצר אותי. הם הסתכלו עליי בהפתעה וחשבו כנראה שאני סוכנת מיוחדת".

"ראיתי מתרגלים עומדים בשורה בשני צדי המדרכה. הם היו כה רבים שלא ראיתי את סוף השורה. רובם עמדו וקראו ספרים. חלק ישבו על הרצפה קוראים בספרי הדאפא או מתרגלים את התרגילים. השוטרים נראו רגועים. הם פטפטו בינם לבין עצמם או עם המתרגלים. הכול היה מסודר ושקט וללא כל המולה".

מתרגלים עומדים בסדר מופתי על המדרכה

שוטרים מפטפטים ללא דאגה

גב' ג'אנג החנתה את אופניה והלכה לחקור מה קורה. מתרגלים סיפרו לה שגיסו של לואו גאן פרסם מאמר במגזין של הקולג' לחינוך בטיאן-ג'ין, ושהמאמר משמיץ את הפאלון גונג. מספר מתרגלים בטיאן-ג'ין חשבו שנכון לגשת למערכת העיתון ולהבהיר שם את העובדות הנכונות ולבקש שיסירו את המאמר. ב-23 וב-24 באפריל גייסו שוטרים מיוחדים לטיפול במהומות כדי להכות את המתרגלים שבאו לעתור. הם פצעו אותם, ועצרו 45 מתרגלי פאלון גונג. כאשר מתרגלים עמיתים ביקשו שהעצורים ישוחררו, אמרו להם שלא ניתן לעשות זאת ללא אישור מבייג'ינג. משטרת טיאן-ג'ין הציעה למתרגלים האלה: "לכו לבייג'ינג. רק זה יכול לפתור את הבעיה".

גב' ג'אנג הלכה לאורך המדרכה לחפש מכרים ועמיתים לעבודה. "בין המתרגלים [העותרים] ראיתי סטודנטים, חברי מפלגה, אנשי סגל של הצבא ושוטרים. כמה מהאנשים שאלו אותי שאלות, אבל הם לא היו מתרגלי פאלון גונג וגם לא שוטרים בלבוש אזרחי. הם הקשיבו לי בתשומת לב רבה. הם היו הוגנים ודיברו באופן שקול. נראה לי שהם קיבלו אימון מיוחד ושיערתי שהם מעורבים באיסוף מודיעיני. חשבתי שעליי לספר להם על הפאלון גונג ושיתפתי אותם בחוויות הטיפוח שלי ובהבנות שלי. הם לא מצאו שום דבר בעייתי כשסיפרתי להם על הפאלון גונג, והם הנהנו כאילו בהסכמה".

"למעשה כבר ב-1997 לואו גאן, מזכיר הוועדה הפוליטית-משפטית (PLAC), הורה לשר ביטחון הציבור לשלוח סוכנים חשאיים לאסוף ראיות שהפאלון גונג הוא 'כת'. לאחר שהסוכנים החשאיים נפגשו עם מתרגלים, הם הסיקו שהפאלון גונג הוא שיטת תרגול טובה. הם לא יכלו למצוא מידע כלשהו נגד הפאלון גונג. כמה מהם החלו לתרגל ואפילו סיפרו לחבריהם ובני משפחתם כמה טוב התרגול. ברגע שהם הבינו את האמת על הפאלון גונג גם הם הפכו למתרגלי השיטה".

בשעה שהגב' ג'אנג המשיכה לחפש את חבריה ועמיתיה לעבודה, היא עצרה לדבר עם אנשים. לקראת ערב היא מצאה את אחד המתאמים שהכירה. הוא אמר לה שמספר מתרגלים נכנסו פנימה עם ראש הממשלה ג'ו ושהם משוחחים עמו. מתרגלים אלו דיברו בשם קבוצת המתרגלים כולה, וכולם ציפו לשמוע את התוצאות. תוך זמן קצר אותו מתאם סיפר שהדברים נפתרו וביקש מכולם ללכת הביתה מיד. זה היה אחרי תשע בלילה.

גב' ג'אנג עדיין זוכרת את התרחיש. "בהשוואה לאווירה שהרגשתי אחר הצהריים, הרגשתי מתח באוויר בערב. כשהאנשים עזבו את המקום יכולתי לשמוע את צעדיהם. היה שקט מאוד. אף אחד לא נתן פקודות, אבל המתרגלים שמרו על סדר יותר מאשר החיילים. כשמחצית מהאנשים הלכו מצאתי את האופניים שלי ועזבתי גם כן עם כולם. זה היה בערך בעשר בלילה".

מאוחר יותר כמה מתרגלים שמעו ממקור פנימי שהמשטר נערך מראש עם כוח צבאי סביב ג'ונג-נאן-האי, אבל היות שהמתרגלים היו שקטים מאוד ורציונליים, נמנעה שפיכות דמים. האירוע נודע בעולם לאחר מכן כ"העתירה של ה-25 באפריל".

אמיצים וחסרי פחד להגן על האמת

גב' ג'אנג מספרת שלא הייתה צריכה לחשוב פעמיים כשהלכה לג'ונג-נאן-האי. היא כבר חוותה בעבר אירוע של תעמולת השמצה נגד השיטה שנה קודם לכן, בריאיון טלוויזיה עם אותו הגיס של לואו גאן. מתרגלי פאלון גונג שידעו שההשמצה חסרת בסיס שלחו מכתבים לתחנת הטלוויזיה לספר על חוויות אישיות מתרגול השיטה. ברגע שמנהלי תחנת הטלוויזיה הבינו את העובדות, הם שידרו מהר מאוד תוכנית חיובית שבה נראים מתרגלים בבוקר בפארק, מבצעים ברוגע את התרגילים ביחד עם אנשים אחרים.

גב' ג'אנג מספרת שחלק מהמתרגלים שצולמו לתוכנית בטלוויזיה היו בעלי סטטוס חברתי ובעלי השכלה. "עברנו הרבה מהלכים פוליטיים בעבר, ובני משפחה קשישים שלנו נרדפו על ידי המשטר. לא היינו אנשים שסתם מאמינים בכל דבר, אבל לא זנחנו את השאיפה להבין את משמעות החיים. היה לי כסף, מעמד חברתי, וחיי משפחה טובים. לפני שהתחלתי לתרגל פאלון גונג הרגשתי שמשהו חסר בעמקי נשמתי וחשבתי שהחיים חייבים להיות הרבה מעבר למה שהם. אי אפשר לקנות בריאות, ותהילה וכסף הם דברים שיכולים להיעלם בקלות".

עד שהחלה לתרגל פאלון גונג היו לגב' ג'אנג הרבה תהיות לגביי החיים, שלא מצאה להן פתרון. ב-1994 היא נחשפה לספרי השיטה והייתה בהלם כשמצאה תשובות לכל שאלותיה. "לבי נפתח", היא אומרת, "מצאתי שהנתיב של 'אמת-חמלה-סובלנות' הוא נתיב שעל כולנו ללכת בו".

מחלותיה נעלמו לאחר שהחלה לתרגל את התרגילים ולקרוא את ספרי השיטה. היא נעשתה מלאת אנרגיה ומצב רוחה היה תמיד טוב. היא הצליחה לפתור בעיות קשות בקלות ולשפר את איכות ויעילות עבודתה. היא לא חשבה על רווחים אישיים לעצמה ונהגה בטוב לב לכל מי שסביבה, כולל אלו שפגעו בה. היא התמקדה בעשיית עבודתה היטב. "לא שיערתי שאוכל להיות כל כך קלה בלב, וגם הכול סביבי היה נהדר. הרגשתי מבורכת שיכולתי לטפח ולתרגל".

כשהשיטה הוצגה לציבור בסין ב-1992 היא עברה מפה לאוזן במהירות הבזק ותוך כמה שנים מיליוני סינים תרגלו בה. בין המתרגלים בבייג'ינג היו רבים שעבדו ברשויות המרכזיות של השלטון, במשרדי הממשלה השונים ובסוכנויות שלה, באוניברסיטאות ובאקדמיה למדעים. ביניהם היו בכירים בדרגה בינונית וגבוהה של משרד המסחר לשלוחותיו השונות. אנשים ידעו שאלו המתרגלים פאלון גונג הם בעלי התנהלות מוסרית טובה, מסורים לעבודתם ובעלי בריאות טובה.

הפופולריות של הפאלון גונג וההתפשטות המהירה שלו הציתו את קנאתו וחששו של ג'יאנג דזה-מין, מנהיג המפלגה דאז. ביחד עם אנשי שלומו הוא החל לרקוח תוכניות לרדוף את הפאלון גונג עוד ב-1996. כבר אז פורסם באחד מהעיתונים הרשמיים מאמר התוקף את הפאלון גונג. משרד התעמולה הוציא הוראה לכל רחבי סין לא לאפשר הוצאה לאור של ספרי הפאלון גונג, שהיו הנמכרים ביותר. מאז כל פעם תקפו את הפאלון גונג, שלחו סוכנים חשאיים לאתרי תרגול בפארקים כדי לעשות בעיות למתרגלים שם, וכך נוצרה אווירה למשטר לרדוף את הפאלון גונג.

גב' ג'אנג הבחינה בסכנה, אך הייתה מוכנה לעמוד מולה "אפילו אם אותקף על ידי מטוסים וארטילריה". ג'יאנג דזה-מין נשבע להכחיד את הפאלון גונג תוך שלושה חודשים.

"הרדיפה האכזרית וקצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג בעודם בחיים הן ראיות למנטליות המרושעת שלו", מציינת גב' ג'אנג, "אולם היום, 14 שנה לאחר מכן, עדיין מתרגלים את הפאלון גונג, והוא מתפשט לכל פינות העולם".

מתח באוויר לפני העתירה הגדולה

גב ג'אנג נהגה לתרגל בפארק עם קבוצת מתרגלים בחמש בבוקר. לאחר העתירה של ה-25 באפריל, האווירה הייתה עגומה. שוטרי חרש הסתובבו ליד אתר התרגול או צפו בו מרחוק.

"יום אחד הגענו לאתר התרגול וראינו צואה מרוחה על הכול, כולל הספסלים. גילינו שהשוטרים מתחנת המשטרה המקומית עשו זאת. המשטר הקומוניסטי השתמש באמצעים שפלים כאלה כדי לחבל בפעילויות שלנו. אנחנו התנהגנו על פי העקרונות של 'אמת-חמלה-סובלנות'. בכך שהם רדפו אותנו, האין זה לרדוף את העקרונות האלה? האווירה הייתה מתוחה, והייתה לנו הרגשה שמשהו עומד לקרות".

ביוני 1999 ג'יאנג דזה-מין הקים גוף שעמד מעל החוק ומשימתו הייתה לטפל בפאלון גונג. בתחילת יולי ג'יאנג התמקד בקמפיין [הפחדה] בתוך דרג הממשלה המרכזית שנועד לאפשר את הכחדת הפאלון גונג. ב-20 ביולי הוא הוציא הוראה פומבית לדיכוי גורף של הפאלון גונג.

לאלו החושבים שהרדיפה הושקה משום שהפאלון גונג התערב בפוליטיקה, עונה גב' ג'אנג שאנשים המעורבים בפוליטיקה בדרך כלל רוצים לעצמם עוצמה פוליטית. ואילו כאן מדובר באנשים מכל שכבות החיים והחברה שמטרתם בטיפוח איננה שאיפה  לתהילה ולרווח אישי. אמנם הם חיים בתוך החברה, אבל המחשבה שלהם לא בדברים החומריים האלה. לגבי המפלגה הקומוניסטית, גב' ג'אנג מעידה שכשהמפלגה רוצה לדכא מישהו, היא גורמת לו להגיע למצב שטוב מותו מחייו.

"המפלגה הקומוניסטית הסינית יכולה לעצור אותך באופן בלתי חוקי, לשדוד אותך, לענות אותך, לאנוס אותך ולהרוג אותך, אבל היא לא תאפשר לך לומר מילה. היא לא מחשיבה את מה שהיא עושה כפעולה פושעת. אבל אם מישהו מדבר וחושף את הפעולות הנפשעות האלה, המפלגה מעוותת את האמת ואומרת שהוא פוליטי. שום ישות אינה מרושעת יותר מהמפלגה הקומוניסטית הסינית".

"במדינות דמוקרטיות אין דבר כזה כמו אסירי מצפון. המחשבות של אנשים לא נחשבות לפשע וכל אחד יכול לחשוב את מחשבותיו בחופשיות. מערכת המשפט מענישה רק את מי שמפר את החוק. המשטר הקומוניסטי לא מרשה לאנשים לחשוב בבצורה עצמאית, והוא רוצה לשלוט במה שאנשים חושבים. הוא מחשיב אנשים המתנהלים על פי 'אמת-חמלה-סובלנות' כפושעים. כשמתרגלי הפאלון גונג מוחים על הרדיפה, האין זו הגנה על הזכויות של כולם?"

ללא חרטות

היות שגב' ג'אנג לא הסכימה להתכחש לאמונתה, היא נעצרה שבע פעמים מאז יולי 1999. מנהל "משרד 610", לי לאן-צ'ינג, דן אותה ל-18 חודשים במחנה עבודה בכפייה, והוסיף עליהם עוד 10 חודשים. בכל הזמן הזה היא סבלה מהתעללות גופנית אכזרית ומעינויים נפשיים.

כדי "לשנות" את גב' ג'אנג כפו עליה לעמוד על רגליה 42 ימים ולילות ללא שינה, ושטפו את מוחה. הם היכו אותה ובעטו בה עד שהיא הייתה חבולה כולה ורותקה למיטה במשך 17 יום. היא כמעט איבדה את מאור עינייה. דיבורה נעשה איטי, שערה האפיר, ופניה עוותו לאחר עינויים ממושכים. היא אומרת: "הם השתמשו בכל סוג של שיטת עינויים כדי לענות אותי. כל דבר ודבר שעברתי שם איפשר לי לראות את הטבע המרושע שלהם, ולכן אני מאמינה עוד יותר באמת-חמלה-סובלנות".

"במהלך השנים האחרונות, הרבה אנשים בפלאשינג [הצ'יינה-טאון של ניו יורק] שאלו אותי מדוע נצמדנו לתרגול שלנו במהלך רדיפה כה חמורה. הם רצו לדעת על הפאלון דאפא (פאלון גונג), ובסופו של דבר החלו לתרגל גם כן. היו אחרים בפלאשינג שעוררו צרות כי לא הבינו אותנו. היו בהם כאלה שרומו על ידי [תעמולת] המפלגה הקומוניסטית. יום אחד שלושה אנשים רצו לדעת יותר על הפאלון דאפא, וכשהתחילו לתרגל מחלותיהם נרפאו. אישה אחת שנהגה לעורר הפרעות ולצרוח עלינו אומרת עכשיו שהפאלון גונג הוא טוב. אחרי שהבינה את העובדות היא רצתה גם כן לתרגל את השיטה".

מאז ה-25 באפריל 1999 ממשיכים מתרגלי הפאלון גונג את רוח העתירה כשהם מספרים לאנשים את העובדות האמיתיות. הם עמלים ללא לאות להפסיק את הרדיפה ולשכנע את האנשים הסינים לפרוש מהמפלגה ומארגוניה. בכך הם מאפשרים להם לבחור לעצמם עתיד בהיר. לגב' ג'אנג יי-ג'יה אין חרטות, ולכבוד הוא לה ללכת בנתיב הטיפוח.