[חוגגים את יום הפאלון דאפא] להוקיר את ההזדמנות להיות מתרגלת דאפא

קראו עכשיו

מאז הילדות גדלתי כילדה מפונקת ואנוכית. הוריי השתדלו לספק את כל רצונותיי ואהבתי לקבל שבחים מאנשים בסביבתי. גדלתי במשטר קומוניסטי והשתרשו בי עמוק תכונות כמו תחרותיות ומאבק, ביקורת כלפי אחרים וקיצוניות במחשבות. כל זה בנה את הבסיס ליצירת אישיות אנוכית השואפת לתהילה ולרווח.

קיבלתי את דאפא ב-2002 כשהייתי בת 27. בספר "ג'ואן פאלון" מצאתי תשובות רבות לשאלות שהיו לי והבנתי שאני רוצה לטפח באמצעות הדאפא. הבנתי גם שכדי להיות מטפחת אמיתית עליי לוותר על האגו ועל שאיפות שונות ורגשות, מה שהתברר כקשה מאד לעשות בפועל. הופיעו לא מעט מבחנים במשפחה, בעבודה ובחברה. לצערי לא תמיד יכולתי לעבור אותם בהצלחה בגלל המושג שלעשות זאת ייאלץ אותי לוותר על "חלק מעצמי". 

עם התקדמות בלימוד הפא הבנתי שמי שסובל במצבים האלה הוא למעשה האגו שלי ולא האני האמיתי שלי ומה שאני "מאבדת" זה למעשה רק דברים רעים.

בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר מדבר על איך אנשים מתייחסים ל"אבנים" בניגוד ל"זהב". לפי הבנתי אבנים הן כמו הזדמנויות לטיפוח. אנשים רגילים אינם רוצים אותן אבל עבור מטפחים הן כמו זהב אמיתי. הבנתי שאני צריכה להתייחס לכל ביקורת, יחס בלתי הולם, פגיעה ברגשות או במוניטין כאל "אבנים", או כאל הזדמנויות טיפוח יקרות ערך הניתנות לי כדי לטפח מעלה ולמלא היטב את התפקיד שלי בתקופת תיקון הפא.

שמתי לב שיותר קשה לי לקבל ביקורת מאנשים שאני מחשיבה כ"לא ראויים" לבקר אותי. לאחר הסתכלות פנימה, הבנתי שזה קשור ליהירות ולגאווה עצמית שעדיין לא סילקתי. הבנתי שעליי לתקן את המושגים האלה והתחלתי להתייחס לביקורת מכל אדם כהזדמנות להסתכל פנימה ולהשתפר.

בתחילת הטיפוח שלי התחלתי להשתתף בפרוייקטים שונים של הבהרת האמת [לגביי פאלון דאפא והרדיפה], אבל תמיד השתדלתי לבחור בפרויקטים שיש בהם מקום ליצירתיות או לתחושה של כיף. עם ההתקדמות בטיפוח הבנתי שזה לא אמור להיות חשוב בשבילי. הדבר היחיד החשוב הוא איזה אפקט יהיה לזה על הצלת ישויות חיות. כמו כן הבנתי שכדי שאוכל לשתף פעולה טוב יותר אני חייבת להיות מסוגלת לוותר על הדעות שלי או על הכוונות שלי עצמי.

כשאני מתעוררת בבוקר אני מזכירה לעצמי שניתן לי עוד יום יקר ערך במתנה להשלמת התפקיד ההיסטורי שלי. כאשר אני נתקלת במבחנים שקשה לי לעבור אותם וכאשר המחשבות והמושגים האנושיים מנסים להתגבר עליי, אני מצטטת את השיר "רק למען הפעם האחת הזאת" מ"הונג יין 3". המחשבות הנכונות שלי מתחזקות וכל הדברים הרעים מתחילים להיחלש.                   

בהוקרת תודה אין סופית אני מודה למאסטר הנכבד, על ההזדמנות להיות מטפחת של פאלון דאפא בתקופה ההיסטורית הזאת.