[חוגגים את יום פאלון דאפא העולמי] הפאלון דאפא העניק לי חוסן נפשי

קראו עכשיו

 (Minghui.org) חוסן נפשי זה דבר שמלמדים אותו עכשיו ברוב בתי הספר, לאחר שאנשים הבינו שניתן ללמוד איך להגיע לזה. כשמתח וחרדה מטרידים את עולמנו, אנשים מחפשים דרכים להפחית את הרגשות השליליים שהם חווים במהלך המצוקות.

אני מאמינה שתרגול בפאלון דאפא היא דרך מצוינת לשנות את השקפת העולם של האדם ולהישאר חיוביים בתוך מצוקות באמצעות פיתוח סובלנות.

לרגל יום הפאלון דאפא, הייתי רוצה לשתף את החוויה שלי מהתרגול השליו של הגוף והנפש. במשך השנים האחרונות עברתי מצוקות ופיתחתי חוסן נפשי ושלווה פנימית הודות לפאלון דאפא. בלי לימודי הדאפא שהדריכו אותי, הייתי שוקעת בדאגות וייאוש מתמידים, ולא הייתי מסוגלת לתפקד. 

הסופות הכו

פאלון דאפא מתמקד בשינוי צורת החשיבה של האדם כדי להפוך אותו לאדם מוסרי וטוב יותר, אמיתי, חומל וסובלני יותר. אז אפשר להשיג תחושה אמיתית של שלווה כשעושים את המדיטציה, תחושה של ניתוק מכל הבעיות הסובבות אותנו. הכל נראה קליל ואנחנו מפתחים ביטחון רוחני עמוק שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר.

כשבני הובהל לבית החולים בנובמבר 2021 הוא הוכנס לחדר מלא ברופאים. הוא נראה מבועת. תחושה פתאומית של ייאוש נפלה עליי, כמו משקולת כבדה. 

חשתי חלשה ומותשת עקב חוסר שינה ובכיתי. הצוות הרפואי אמרו לי שייתכן שלבו יפסיק לפעום לאחר ההרדמה והניתוח. אבל מחשבה אחת עלתה במוחי: עשי מדיטציה, ורוקני את מוחך. לבו המשיך לפעום.

כשעשיתי את המדיטציה הייתי מסוגלת  לסלק לחלוטין את רגשות הפחד והאשמה החזקים, אחרת זה היה חונק אותי. כשלא עשיתי את המדיטציה, עיניי היו צמודות למוניטור החמצן של בית החולים ולבני ששכב שם ללא הכרה. חשתי מאושרת כשהמדדים של המוניטור עלו ועצובה כשהם ירדו. לבי כאב מהלחץ, והרגשתי בודדה.

החלטתי לקרוא את הספר "ג’ואן פאלון" הספר העיקרי של פאלון דאפא בכל לבי, מילה במילה. הכרתי את הספר מכך שקראתי בו כל יום, אך הבנתי שעליי להפסיק לדאוג, כדי שבני יצליח לעבור את המצוקה שלו. ידעתי שגורלו של ילדי נתון בידי המאסטר.

המאסטר אמר:

"אם אינך יכול לוותר על הלב ההוא ואינך יכול לוותר על המחלה ההיא, לא נוכל לעשות שום דבר ולא נוכל לעזור לך". ("ג'ואן פאלון", "באמת להביא אנשים לרמות גבוהות")

"בזמן שאתה נושא את כל זה עליך להתייחס לכך פחות ולא לקחת את זה ברצינות בלבך". (ג’ואן פאלון" הרצאה רביעית "הפיכה של הקארמה")

הרגשתי שהעול והפחד עוזבים אותי. המצב הנואש שבו ניסיתי לעזור לבני לחיות התהפך לחלוטין. בימים הבאים נעשיתי צלולה. הלכתי לחדר המדיטציה שם חשתי מעודדת על ידי הצוות השקט של הבית חולים האסיאני, שגם הם תרגלו את תרגילי הפאלון דאפא.

בני התעורר לאחר כמה ימים כשהוא לגמרי לא מושפע מהאירוע, והרגשתו הייתה יותר טובה משהייתה קודם.

באוגוסט 2022 כשגל המצוקה הבא היכה באמצע חיי העמוסים, ידעתי שמה שלא יקרה הכל יהיה בסדר. אם בני יחיה או ימות, כבר לא הייתה בי הדאגה הזאת. לא לקחתי ללב את מה שהרופאים אמרו וידעתי שבני יפתיע את כולם.

כשמצבו היה בנקודה הגרועה ביותר ואני חשבתי שהוא עומד לעזוב אותנו, כל הרופאים מיהרו פנימה וכל המצב נראה במוניטורים, כולל מצב הלב ורמת החמצן. התישבתי כשידיי בהֶה-שְה, עצמתי את עיניי ודמיינתי את עצמי מוסרת את בני למאסטר. הוא יחליט. שחררתי. לאחר מכן הכול חזר למצב הנורמלי

האחיות בחדר הטיפול נמרץ אמרו לי לעתים תכופות שהייתי מאוד שקטה, ורבות מהן התעניינו והיו סקרניות לדעת על הפאלון דאפא.

סיפור הבן

לפני שנתיים נאמר לי שלבני תהיה תסמונת מסוימת ושיהיו לו בעיות רציניות עם הלב והמוח. ידעתי עד כמה כל חיים יקרים, ומעולם לא דמיינתי שלא יהיה לי אותו יותר.

 בני השלישי נולד עם קוצר נשימה ועם כרומוזום 21 נוסף. בשעה הראשונה לחייו דקלמתי לפניו מהזיכרון את הפסקאות הראשונות של הספר "ג’ואן פאלון" בעת שהרופא ערך אולטרה-סאונד ללבו.

אני מאמינה מאוד שהדקלום שלי של הפסקאות מהספר והגישה הרגועה והחיובית שלי עזרה לו בעת ההיא. לבו היה בסדר ונשימתו השתפרה באופן דרמטי. בימים שלאחר מכן הם התפלאו לגלות שהוא יכול לאכול באופן רגיל, ושהוא חזק וערני כמו תינוק רגיל. בתקופה ההיא גרתי בצידו האחר של העולם, באוסטרליה, ובעלי ושני בניי האחרים היו במרחק של שעה וחצי נסיעה ממני. היה עליי להתמודד עם הכול לבדי ופאלון דאפא היה מקור אומץ הלב שלי. הוא הביא לי שלווה כשחשתי במצוקה. הוא עזר לי להישאר שקטה ורציונלית כשרגשותיי ניסו להשתלט עליי.

אחרי שהתגברנו על זה, חיינו חזרו לחיים הנורמליים. בני שהצליח מאוד, בילה את רוב ימיו בערישה, בזמן שאני גידלתי את שני בניי האחרים. לא ידענו שסערה נוספת מתקרבת. בנובמבר 2021, כאמור, הוא הובהל לבית החולים עם קוצר נשימה. בוצע בו הכנסת צינרור הקנה והוא נשאר בחוסר הכרה במשך חמישה ימים. הוא החלים לחלוטין בחמשת הימים הבאים. לאחר מקרה זה הוא החל למלמל ולקשקש, והיה תינוק מאושר ומתפתח כמצופה. 

במאי 2022 עברנו לארץ מולדתי, קנדה, והיינו מאוד עסוקים במעבר ובשלושת ילדינו. באוגוסט 2022 בני נלקח שוב לבית החולים היות והוא הקיא באופן קבוע והיה מאוד חיוור. האבחנה הייתה לוקמיה חריפה. החל מהטיפול הראשון של הכימותרפיה התפתח אצלו קוצר נשימה והוא הוכנס לתרדמת והניסו לו צינרור הקנה במשך שבועיים.

מהרגע בו אובחן, כל הזמן, עד סוף הטיפול שארך שישה חודשים, חשתי מחוזקת יותר ויותר עם כל יום שחלף. הסובלנות שהשגתי מהקריאה שלי מדי יום ביומו נתנה לי את הרגשת הכרת התודה בתוך המצוקה, לא להשתוקק לחיים יותר טובים ונוחים, ובאמת להיות אסירת תודה להזדמנות לחזור לאני האמיתי שלי, ה"אני" האמיתי שאין לו תלונות ויש לו לב רגוע ושמח.

ובאותו הזמן זה הביא תועלת לבני  שהתאושש מכל אירוע ללא פגע ונעשה חזק יותר ויותר. הוא התפתח היטב והפתיע את הרופאים המומחים שלא ציפו שיעבור זאת.

זה לא היה נדיר עבור רופא חדש להיכנס ולומר, לאחר שקרא את התיק הרפואי של בני: " וָאוּ!, בנך כל כך מפתיע, אני לא מאמין שהוא עבר כל כך הרבה, והוא מצליח כל כך". זה הזכיר לי את תליון פרח הלוטוס שאני נותנת לאנשים, המסמל צמיחה ביופי וטוהר בתוך מים בוציים.

לסיכום

כשאני נכשלת, אני יודעת איך לחפש פנימה, ויש בי האומץ לקום ולשפר את עצמי. למדתי לוותר על רגשות, פחד, וחוסר ביטחון. אינני הולכת שולל אחרי הטבות חומריות, ומבינה שהלב הוא הדבר החשוב ביותר. פאלון דאפא מעניק לנו חוסן שאין שני לו בעולם הזה.

הייתי רוצה לנצל הזדמנות יקרה זו, של יום הפאלון דאפא העולמי להביע את תודתי העמוקה ביותר לפאלון דאפא ולמאסטר לי, מייסד הפאלון דאפא, משום שזו הייתה נקודה של אור זוהר שאיפשרה לי להתעלות על עצמי ולצמוח באופן חיובי תוך כל הקשיים.

הייתי רוצה לסיים את שיתוף ההתנסויות שלי על ידי ציטוט דברי המאסטר ממאמרו האחרון "איך נוצר המין האנושי",

"זה נועד לומר שבני אדם אינם חיים בעולם הזה בשביל להשיג משהו בחברה. כל הניסיונות והמאמצים האינטנסיביים שאנשים עושים בחייהם, והרצון שלהם להשיג את מה שהם רוצים, שעלול להיות כרוך אפילו בשימוש באמצעים חסרי מצפון, רק הופך את האנשים ללא מוסריים בסוף. הסיבה שאנשים הגיעו לעולם הזה והפכו לבני אדם הייתה כדי לכפר על החטאים והקארמה שלהם, וכדי להשיג התקדמות רוחנית משמעותית. אנשים הגיעו לעולם הזה כדי להשיג הצלה. הם באו ועטו צורה אנושית כדי לחכות לבורא ולקבל הצלה חזרה לממלכה השמיימית שלהם. ובזמן שהם חיכו הם צברו את המוסריות שלהם במשך תקופות החיים הרבות שלהם, וזאת הייתה המטרה של ההתגלגלות מחדש של האנשים. הצרות והמצוקות בעולם נועדו לאפשר שהם יתחשלו למשהו מפואר".