[חוגגים את יום הפאלון דאפא העולמי]: מתינוקת נטושה לילדת פלא

קראו עכשיו

(Minghui.org) כשהייתי בת 19, אימא שלי חזרה הביתה בחיפזון עם קופסת קרטון קטנה ואמרה לי: "עשיתי משהו, אבל אני לא יודעת אם עשיתי נכון".

הסתכלתי בסקרנות כשהיא פותחת את הקופסה – בתוכה היה בד סטרילי. היא פתחה את הבד וראיתי תינוקת מקומטת כולה שרק נולדה, בת כמה שעות בלבד. אימא שלי אמרה שהתינוקת נולדה בשבוע ה-29 וננטשה על ידי האם. אמרתי: "זה תמיד נכון להציל חיים".

אימא שלי חייכה. היא השקתה את התינוקת בכמה לגימות של מים, מסרה אותה לידיי ומיהרה לחזור לעבודה.

בגיל 19, עדיין הייתי ילדה גדולה ומעולם לא ראיתי תינוק שזה עתה נולד, שלא לדבר על פג. פחדתי קצת. על אף הפחד, הסתכלתי על התינוקת יותר משעה עד שאמי חזרה הביתה מהעבודה.

היא סיפרה לי עוד על התינוקת, שלימים קראה לה ג'ינג ליאן (שפירושו בסינית: "פרח לוטוס טהור"). מוקדם יותר באותו יום, אמה הביולוגית של ג'ינג ליאן הגיעה למרפאה הפרטית שבה עבדה אמי כאחות והשתמשה בתרופת זירוז בשם "ריבנול" כדי לנסות להפיל את התינוקת.

ג'ינג ליאן בעטה ברגליה הקטנטנות כמה פעמים, אבל היא לא בכתה כשנולדה. כולם חשבו שהיא מתה כפי הצפוי, כך שתחבו את גופתה הקטנה לתוך שקית אשפה רפואית שחורה ביחד עם השיליה, הדם והגזה. שקית האשפה הושארה על רצפת הבטון הקרה של חדר הניתוח בזמן שכולם יצאו להפסקת הצהריים.

יותר משלוש שעות אחר כך נשמע קול בכי מתוך שקית האשפה. הרופא האחראי על הלידה הגיע לבדוק את המצב. אמי הייתה במקרה האחות התורנית. כשראתה את התינוקת המסכנה הנטושה, היא חשה חמלה כלפיה. כמתרגלת פאלון דאפא היא גם זכרה את מה שהמאסטר אמר:

"זה עניין של שין-שינג אם אתה לא עוזר לעצור רצח או הצתה כשאתה רואה אותם. אחרת איך תַראה שאתה אדם טוב?") "ג'ואן פאלון" – הרצאה תשיעית)

אמי חשבה: "אני לא יכולה לראות טרגדיה כזאת של הריגה. אני חייבת להציל אותה". בהסכמת מנהל המרפאה, אמי מצאה מטלית סטרילית (שאותה שמרה עד היום) ועטפה את התינוקת. היא הכניסה את התינוקת לתוך קופסת קרטון ולקחה הפסקה של חצי שעה מהעבודה כדי להביא את התינוקת הביתה.

מאותו יום ואילך, אמי הפכה לסבתא המאמצת של ג'ינג ליאן ואני לאימא המאמצת שלה. החיים לא היו קלים עבורי ועבור אמי. שתינו נרדפנו משום שהתמדנו באמונתנו בפאלון דאפא. אמי נעצרה לפחות שבע פעמים בעבר ואבי התגרש ממנה מחשש להיות מעורב, או שמא יאשימו גם אותו. אני הצטיינתי בלימודים וחלמתי ללמוד במכללה יוקרתית. אבל חלום המכללה שלי התנפץ בגלל ההטרדות המתמידות שעברתי בשל אמונתי.

כשהחלטנו להפוך למשפחה אומנת לג'ינג ליאן, אמי ואני עבדנו בעבודות מזדמנות באחת הערים בדרום, הרחק מביתנו, כדי להימנע שוב ממעצר בשל אמונתנו. בדיוק התחלנו להסתדר אך עדיין נאבקנו למצוא פרנסה. אבל בתור תלמידות פאלון דאפא המוקירות את העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", עדיין החלטנו שכל עוד נוכל, נשמש משפחה אומנת לג'ינג ליאן עד שנפגוש מישהו שנוכל לסמוך עליו שיאמץ אותה.

אנשים להוטים לאמץ את ג'ינג ליאן הקטנה

ג'ינג ליאן לא הוכנסה לאינקובטור כי לא היו לנו האמצעים הכספיים לעשות זאת. מלבד זריקת טטנוס, היא גם לא קיבלה כל תרופה. אבל באופן פלאי, היא שרדה!

לפני ששמנו לב כבר מלאו לה חודש ימים והיא שקלה בדיוק שני קילוגרמים. אמי לקחה את התינוקת למרפאה שלה וקנתה קצת פירות לחגיגה קטנה עם עמיתיה לעבודה. כהרף עין, ג'ינג ליאן גדלה לתינוקת מקסימה ויפה בת שלושה חודשים עם עיניים גדולות ועור פנים בהיר.

הראשונה שרצתה לאמץ את ג'ינג ליאן הייתה קרובת משפחה של מתרגל פאלון דאפא, אשת עסקים שהיו לה שני בנים והיא רצתה בת. היא אהבה מאוד את ג'ינג ליאן והבטיחה לתת לאמי עשרות אלפי יואן על עבודתה הקשה. האדם השני שרצה את ג'ינג ליאן היה מנהל מחלקת מרפאת החוץ. בקיצור, היו יותר מעשרה אנשים שרצו לאמץ את ג'ינג ליאן. אבל בסופו של דבר, אמי ואני סירבנו למסור את התינוקת. לא יכולנו לשאת את המחשבה לוותר עליה.

אימא ואני עבדנו במשמרות שונות כדי שנוכל לטפל בג'ינג ליאן. רוב האנשים לא תמכו בנו בגידולה ואמרו לנו רק כמה זה יעלה לנו וכמה קשה זה יהיה. היו גם אנשים שריכלו על התינוקת מבלי לדעת את הסיפור מאחורי כל זה. אבל לא משנה כמה לחץ היה על הכתפיים שלנו ועם כמה קשיים התמודדנו, אמי ואני ספגנו הכול והחלטנו לאמץ את ג'ינג ליאן.

לגדול בתוך הדאפא

כשג'ינג ליאן הייתה בת שנה, התחתנתי והלכתי לגור בעיר אחרת עם בעלי. אמי וג'ינג ליאן חיו עדיין ביחד.  כשג'ינג ליאן הייתה בת שנתיים, עמדתי ללדת, כך שאימא שלי עזבה את עבודתה כדי לטפל בנו.

באותו זמן בעלי נשלח על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית למחנה עבודה בכפייה ל"חינוך מחדש", בשל תרגול פאלון דאפא. עברתי לידה בניתוח קיסרי ואמי נאלצה לטפל בג'ינג ליאן, בי ובתינוקת שזה עתה נולדה. אלו היו הימים הקשים ביותר למשפחה שלנו מכל הבחינות.

במהלך השנים האחרונות, המשפחה שלי התרוצצה לרשום את ג'ינג ליאן במשק הבית ("hukou"). היינו בכל משרד ממשלתי שיכולנו למצוא, אבל העניין לא נפתר מבלי שתהיה לנו תעודת לידה רשמית עבורה.

בסין קשה להתנייד בלי הו-קואו; אי אפשר אפילו לנסוע ברכבת, שלא לדבר על רישום לבית הספר. מכיוון שלג'ינג ליאן לא היה הו-קואו, היא לא יכלה ללכת לבית הספר.

אבל הדאפא העניק לה חוכמה. כשהייתה בת שנה, היא התחילה לצפות ולהאזין בבית לסרטוני וידאו ואודיו הקשורים לדאפא. לאחר שמלאו לה שלוש, אמי החלה ללמד אותה לקרוא את "ג'ואן פאלון", הספר העיקרי של פאלון דאפא, ועד מהרה היא הצליחה לזהות מילים. היא גם יכלה לקרוא ולדקלם את אוסף שירי "הונג יין" של המאסטר בסינית מסורתית. כמו כן היא קראה רבים מהכתבים של המאסטר מכל רחבי העולם, אף שלא יכלה עדיין להבין את המשמעות במלואה. מדי יום היא קראה לפחות חצי הרצאה מ"ג'ואן פאלון". פעם אחת היא למדה חמש הרצאות של "ג'ואן פאלון" ביומיים.

בגיל ארבע היא הצליחה לקרוא את "ג'ואן פאלון" בסינית מסורתית. למעשה מהיום הראשון שאמי הביאה אותה הביתה, היא התחילה להאזין להרצאות המוקלטות של המאסטר ולמוסיקת הדאפא, כמו גם לי ולאמי קוראות את ספרי הדאפא.

כשקראנו ספרי דאפא, היא תמיד ישבה בתנוחת לוטוס מלאה, מחזיקה את הספר בידיה כמו מבוגרת קטנה. המתרגלים המבוגרים שיבחו את ג'ינג ליאן על ההגייה הנכונה והטון שלה.

ג'ינג ליאן יושבת בתנוחת לוטוס מלא ובדרך כלל עושה מדיטציה במשך שעה. היא יכולה להיכנס לשקט (דינג) למשך זמן קצר. כשהיא מצטרפת לקריאה בקבוצה, היא בעצם יושבת בתנוחת לוטוס מלא. היא אפילו יושבת כך עד כשלוש שעות כשהיא קוראת את ספרי הפנאי שלה מכיוון שפרצה מזמן דרך מבחן הכאבים ברגליים.

אחרי שהשתחרר ממחנה העבודה בכפייה, בעלי היה מדוכא במשך זמן מה ולא רצה לעשות את תרגילי הפאלון דאפא. ברגע שראה את ג'ינג ליאן עושה מדיטציה, גם הוא התיישב בשקט בתנוחת לוטוס מלא ועשה מדיטציה.

כשהבת הביולוגית שלי הייתה בת שש, גם היא פרצה את מחסום הישיבה בלוטוס מלא. לפעמים היא יכולה לעשות מדיטציה במשך שעה. כשהיא הבחינה שג'ינג ליאן לא מתנהגת בהתאם לכתבי הדאפא, היא הצביעה על כך. שתי התלמידות הקטנות עוזרות זו לזו לשפר את אופיין בהתאם לפא.

בעודה שולחת מחשבות נכונות יום אחד, ג'ינג ליאן אמרה שראתה שד עם ראש אריה שלובש חליפה. היא החזיקה את ידיה בתנוחת הלוטוס. חרב עפה מכף ידה והשד הפך מיד למים.

ג'ינג ליאן יודעת גם איך להסתכל פנימה. היא אמרה שהיא לא עשתה כל יום את חמשת התרגילים ברצף והיא תעבוד קשה יותר להבא. כמו כן היא סיפרה שאחרי שחילקה איתנו חומרי דאפא היא גילתה את ההחזקה שלה לפחד והייתה רוצה להיפטר מההחזקה הזאת. כשהיא סבלה מתסמיני מחלה, היא הצליחה לחשוב בצורה חיובית. כל המשפחה אוהבת אותה מאוד מאוד.

בגיל שמונה, לג'ינג ליאן לא הייתה בעיה להתמודד עם קריאה וכתיבה ברמה של כיתה ג'. עכשיו, היא קוראת ספרי דאפא ועושה תרגילי דאפא בבוקר ולומדת לימודים אקדמאיים אחר הצהריים. כמובן, ילדים יכולים להיות שובבים לפעמים.

הסיבה שהיא מצליחה כל כך היא שאמי מקפידה מאוד על החינוך שלה. היא פחות חשופה לתרבות הסוטה בחברה; היא לא רואה תכניות טלוויזיה יומיומיות ומתרחקת ממשחקים אלקטרוניים וטלפונים ניידים. בתוך שדה האנרגיה של הדאפא היא פחות נגועה בזיהום.

ג'ינג ליאן צופה ומאזינה לסרטונים רבים, ספרים אלקטרוניים וחוברות באתר מינג-הווי. היא אוהבת לקרוא ספרים, במיוחד סיפורים היסטוריים. היא קראה את רוב הסיפורים ההיסטוריים המוזכרים בכתביו של המאסטר, כמו גם את ארבעת הקלאסיקות הגדולות של הספרות הסינית, מלבד Dream of Red Mansions. היא השלימה את Water Margin בחמישה ימים, ואת The Three Kingdoms  בשבעה ימים (בגרסה מקוצרת).

מתרגלת עמיתה ששמעה את הסיפור של ג'ינג ליאן באה לבקר אותנו והזמינה את המשפחה שלנו לארוחת ערב. לאחר שראתה את המתכונים שהעתיקה ג'ינג ליאן, היא שיבחה אותה על כתב היד הטוב שלה. ג'ינג ליאן יכולה לכתוב סימניות סיניות מסורתיות מכיוון שהיא קוראת ספרים רבים בטקסט מסורתי. פעם אחת תלמיד תיכון לא האמין שג'ינג ליאן מכירה יותר סימניות מסורתיות ממנו, אז הוא יזם תחרות בינו לבין ג'ינג ליאן ולבסוף השתכנע מהתוצאות.

אילולא הדאפא, ג'ינג ליאן לא הייתה כאן, שלא לדבר על היותה כה מוכשרת. אמי נהגה לומר: "ג'ינג ליאן הקטנה היא לא רק הילדה שלנו, אלא גם תלמידתו הקטנה של המאסטר. היא שרדה כדי לתרגל בדאפא".

ג'ינג ליאן אמרה פעם: "יש לי שתי משפחות. אחת קטנה ואחת גדולה. משפחתי הקטנה מורכבת מחמישה אנשים: סבתי, אבי, אמי, אחותי ואני; המשפחה הגדולה יותר מורכבת מתלמידי דאפא בכל העולם, וכולם הם קרובי משפחה שלי".

כשהייתה בת שמונה, ג'ינג ליאן אמרה שתמיד חלמה ללמוד אנגלית ולקרוא את הגרסה האנגלית של ספרי הדאפא. היא חלמה גם ללכת לבית הספר של מינג-הווי ולמכללת פיי טיאן מכיוון שיש לה רגליים ארוכות ופוטנציאל להפוך לרקדנית. במיוחד היא קינאה באמני שן יון. היא תמיד מצפה לצפות בשן יון בכל ערב ראש השנה!

כתינוקת מסכנה שננטשה, ג'ינג ליאן לא רק שרדה באופן פלאי, אלא יש לה גם בית ומשפחה אוהבת. הבית שלנו היה כה קטן ופשוט, שהיא נאלצת לחלוק מיטה עם אחותה. נאבקנו לגמור את החודש, כך שהיא ואחותה לבשו לרוב בגדים מיד שנייה שהביאו להן מתרגלים אחרים.

אף על פי כן, שתי הילדות בריאות, מאושרות ומסופקות בליבן. אף שג'ינג ליאן לא יכלה ללמוד בבית הספר, היא הצליחה לפתח את החוכמה והאינטליגנציה שלה באמצעות פאלון דאפא. היא חייבת הכול לפאלון דאפא, והניסיון שלה מעיד על הכוח המופלא של הפאלון דאפא!

סיפורה של עוד ילדת פלא קטנה

הייתי רוצה לדבר גם על הסיפור שלי עצמי. כל המשפחה שלי תרגלה פאלון דאפא. אמי החלה לתרגל פאלון דאפא ב-1998. לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הסינית החלה לרדוף את הדאפא ביולי 1999 היא מעולם לא התנדנדה באמונתה במאסטר ובדאפא ונסעה פעמיים לבייג'ינג כדי לעתור למען הדאפא. המשטרה פשטה על ביתנו שלוש פעמים והיא נעצרה שלא כדין בשבעה מקרים למשך כמה ימים ועד כמעט שנה. אבי היה חייל והוא התגרש מאימא שלי כדי להימנע ממעורבות.

לפני שתרגלתי בדאפא, הייתי מפורסמת בכל מקום כילדת פלא. התחלתי ללמוד בבית הספר היסודי כשהייתי בת חמש וחצי, ושנה לאחר מכן קפצתי לכיתה ג'. בגיל שמונה וחצי התקבלתי לחטיבת הביניים וכל המורים וחבריי לכיתה אהבו אותי. באותה תקופה, המטרה של אמי הייתה לרשום אותי למכללה הצעירה למדעים וטכנולוגיה.

חודשיים אחרי שהתחלתי ללמוד בחטיבת הביניים, התחלתי לתרגל פאלון דאפא. כשקראתי את המאמרים בספר Teachings at Conferences in the United States, תמונתו של המאסטר חייכה אליי; ואז בעמוד הבא ראיתי את סמל הפאלון ואת ארבעת סמלי הטאי-צ'י מסתובבים. אחרי שקראתי כל כך הרבה ספרים, מעולם לא ראיתי דבר כה מדהים, כך שסיימתי ברצף את מעט ספרי הדאפא שהיו לנו בבית. מתוך התנסות ממקור ראשון חוויתי את היכולות העל-טבעיות המוזכרות בספר "ג'ואן פאלון", כמו העין השמימית, ידיעה מראש, צירוף מקרים ועוד.

עם תחילת הרדיפה נסעתי לבייג'ינג עם אמי כדי לעתור איתה למען הדאפא. על אף גילי הצעיר, נלקחתי למרכז לשטיפת מוח עם אמי ונאלצתי להשתתף במפגשים של שטיפת מוח. כשאבי הגיע למרכז לשטיפת מוח כדי לאסוף אותי, הם הורו לי לכתוב הצהרת ערבות האומרת שאני לא אתרגל דאפא. סירבתי לציית לכך.

הסוהרים הכועסים במרכז לשטיפת מוח זרקו אותי החוצה בסופו של דבר. לא משנה כמה זה היה קשה, התמודדתי עם המצב בעוצמה ובאופטימיות, והשוטרים בתחנת המשטרה המקומית התפעלו מהאומץ שלי כנערה צעירה.

בעלי החל לתרגל פאלון דאפא כשהיה בחטיבה. הוא נחשב ילד שנותר לבד בעיירת הולדתו (בזמן שאחד ההורים או שניהם הפכו למהגרי עבודה בערים הגדולות). הדאפא היה העמוד שתמך בו והפך אותו לחכם ומואר. הוא עבר את בחינת הכניסה למכללה עם ציונים גבוהים ונכנס לאוניברסיטה גדולה. בזמן לימודיו במכללה, הוא התמיד לתרגל את תרגילי הפאלון דאפא ולקרוא גם ספרי דאפא.

במהלך השנים האחרונות כשעברנו מהדרום לצפון, ואז שוב מהצפון לדרום, המשפחה שלנו קיבלה עזרה ממתרגלים עמיתים רבים חסרי אנוכיות. הייתי רוצה להודות לכל תלמידי הדאפא שהושיטו לנו יד לעזרה!