על תלמידי הדאפא להשתמש ביכולותיהם העל טבעיות לעתים תכופות יותר כדי להתנגד רדיפה

 קראו עכשיו

(Minghui.org) לאחרונה קראתי מאמר באתר מינג-הווי שכותרתו: "להיפטר ממושגים אנושיים ולהתקדם לקראת אלוהיות"

זה הזכיר לי להשתמש ביכולות על טבעיות לעתים קרובות יותר, גם אם אינני יכול לראות את ההשפעה המיידית בממד הזה. אחרי הכול, מאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) נתן לנו את היכולות העל טבעיות להתנגד לרדיפה, לאמת את פאלון דאפא ולהציל אנשים.

שני אירועים

הנה שתי התנסויות כאלה. הראשונה התרחשה בשנת 2000 כשנלקחתי למחנה עבודה בכפייה. סירבתי לוותר על אמונתי והמנהל קרא לי למשרדו, שם כבר חיכו חמישה או שישה שוטרים. לאחר שהוא אזק את ידיי מאחורי גבי, הוא חשמל אותי בראשי, בפניי ובצווארי באמצעות אלה חשמלית.

במשך הזמן הזה דקלמתי במחשבתי את שירו של המאסטר:

בלי לשמור דבר

לחיות – בלי רדיפות,

למות – בלי לרצות להישאר;

כשמסלקים את כל המחשבות האשלייתיות,

אין זה קשה לטפח לבודהא.  ("הונג-יין")

כשהוא חשמל אותי, זה הרגיש כאילו מוט מתכת נוגע בי ושום דבר מעבר לזה. המנהל חשב שהמתח החשמלי לא חזק מספיק והגביר אותו למקסימום אך עדיין שום דבר לא קרה. לאחר שניסה עוד מספר פעמים הוא ויתר. באותה תקופה ראיתי כמה מתרגלים עם שלפוחיות על פניהם וצווארם מהשוקים החשמליים. אך לי לא היו שום סימנים וידעתי שהמאסטר נשא למעני.

ההתנסות השנייה קרתה לפני שנים רבות. שני מתרגלים צעירים באזור שלי הם מורים בתיכון. מכיוון שהם היו עמוסים בעבודה, הצעתי להם שישמרו את הגרסאות האלקטרוניות של ספרי הדאפא בטלפון הנייד שלהם, כך שיוכלו ללמוד את הפא מתי שיזדמן להם. הם אהבו את הרעיון ונתתי לאחד מהם כרטיס SD.

זמן רב עבר והמתרגל לא החזיר את הכרטיס. כששאלתי אותו על כך הוא אמר שהוא לא מוצא אותו. שאלתי: "איך זה יכול לקרות?" הוא ענה: "אתה יודע, היו עליו ספרי דאפא".

הוא אמר שהוא לא יודע היכן הוא שם אותו. למעשה הוא חיפש אותו במשך כמה ימים ולא הצליח למצוא אותו.

כשהבחנתי בתרעומת שלי ידעתי שכמתרגל פאלון דאפא עליי להסתכל פנימה ולהרהר מדוע זה קרה לי. במחשבה לאחור, היה עליי לשים את הכרטיס בקופסא קטנה כדי שיהיה נוח לנשיאה ויהיו פחות סיכויים שיאבד. כשהבנתי את ההחסרה שלי התנצלתי בפני המאסטר על ההשמטה שלי ושאלתי את המאסטר אם יוכל לעזור לי לקבל חזרה את הכרטיס.

לאחר כמה ימים שמתי לב שהכרטיס אכן הוחזר למקום שבו נהגתי לשמור אותו. הייתי אסיר תודה על חמלתו של המאסטר.

במחנה העבודה

 המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לדכא את פאלון דאפא ב-1999. בשנה שלאחר מכן נלקחתי למחנה עבודה. הסוהרים הורו לאסירים לענות אותי, וברוב הפעמים שכחתי לבקש עזרה מהמאסטר. בכל פעם שהם הקיפו אותי פחדתי.

במשך הימים האלו מתרגלים רבים נפצעו או נעשו נכים בעקבות העינויים, וכמה אף איבדו את חייהם. באותה תקופה הייתי תחת לחץ אינטנסיבי. אך כשחשבתי על הכול, הבנתי שגופי הפיזי והמושגים האנושיים שלי לא יכולים להגן עליי ללא עזרתו של המאסטר. אז החלטתי לחשוב על עצמי תמיד כמתרגל דאפא ולבקש עזרה מהמאסטר בו ברגע שאזדקק לה.

כתוצאה מכך תמיד חשבתי: "אני תלמיד של מר לי הונג ג'י והמאסטר תמיד איתי". גם שיננתי "פאלון דאפא הוא טוב, 'אמת-חמלה-סובלנות' זה טוב", ולפעמים שיננתי את הכתבים של הפאלון דאפא. עשיתי כך בין שהלכתי, אכלתי, או ישנתי. הרבה פעמים הסוהרים הכריחו אסירים לצעוד. כשאחרים זימרו את מה שהסוהרים דרשו בשעת הצעדה, אני חזרתי במחשבתי על המילים "אמת-חמלה-סובלנות". שמרתי על המחשבות האלו כל הזמן מלבד היותי במקומות מלוכלכים כמו בשירותים. לבסוף  מחשבתי התמלאה במחשבות האלה אף שעדיין הייתי במחנה העבודה.

כשהסוהרים והאסירים עינו אותי מאוחר יותר, במחשבתי היו רק המאסטר וכתבי הדאפא. כך המכות והשוקים החשמליים לא פגעו בי. אני יודע שהמאסטר נשא הרבה עבורי. תודה לך, מאסטר!

במרכז שטיפת מוח

 כשחשבתי על זה אחר כך הרגשתי רע שהמאסטר תמיד נושא את הכאב שלי. מה אם אוכל לעצור את העבריינים מלבצע מעשים רעים או להעביר את הכאב חזרה אליהם עם יכולות על טבעיות? רק תצפו בקטעים של מופעי "שן יון"! המטפחים האלו יכלו להשתמש ביכולותיהם העל טבעיות מתי שרצו. לדוגמה, הבריונים לא העזו להכות את ה"מלך קוף".

המאסטר אמר:

"אמרתי בהרצאות הפא שבטיפוח הדאפא היכולות העל-טבעיות מתפתחות באופן המקיף ביותר בגלל שתלמידי הדאפא יטפחו עד לרמות גבוהות יותר. ככל שהרמה שפורצים אליה גבוהה יותר, כך משתחררים יותר מהחומר והיכולות המקוריות (היכולות העל-טבעיות) יכולות להתבטא באופן מקסימלי. תלמידי הדאפא כבר הציגו באופן מלא את הפונקציה של היכולות העל-טבעיות במהלך תיקון הפא". ("יסודות להתקדמות במרץ II"  "מהי יכולת על-טבעית")

ההבנה שלי היא שלתלמידי דאפא יש יותר יכולות על טבעיות והן חזקות יותר משל מטפחים בעבר. אך לעתים קרובות לא זכרתי או לא ידעתי איך להשתמש בהן. היום אני מזכיר לעצמי להשתמש ביכולות העל טבעיות שלי לעצור את העבריינים מלבצע רשע.

ב-2008 נשלחתי למרכז שטיפת מוח של הפרובינציה. אותו מנהל שחשמל אותי באלות חשמליות במחנה העבודה קיבל קידום ונעשה מנהל של המרכז לשטיפת מוח. אני עדיין סירבתי להיכנע ולוותר על אמונתי.

ערב אחד המנהל בא אליי ב-22:00, כשהשוטרים בחדר השני כבר עזבו. הוא שאל: "האם תוותר על תרגול פאלון דאפא?"

עניתי: "בשום פנים".

הוא השתמש בכל כוחו לסטור על פניי. לאחר מכן הוא תפס בשיערי והטיח את ראשי בקיר. הוא שאל שוב: "האם עדיין תתרגל פאלון דאפא?" השבתי: "כמובן". הוא תפס בצווארי בשתי ידיו כדי לחנוק אותי למוות.

כשהוא היכה אותי חשבתי על יכולות על טבעיות. כשהוא סטר על פניי קיוויתי שהוא יסטור לעצמו, אבל זה לא קרה. כשהוא חנק אותי קיוויתי שהוא יחנוק את עצמו, אך זה לא קרה. במבט לאחור אני מבין שהייתה בי תרעומת חזקה והחזקה להילחם. לכן היכולות העל טבעיות לא עבדו.

אבל כשראיתי שהוא עומד להרוג אותי, קראתי: "מאסטר, עזור לי! מאסטר, עזור לי!" כשהמנהל חנק אותי, המאסטר פתח לי מעבר לאוויר כדי שאוכל לנשום. אך המנהל חשב שאני מת ושיחרר את אחיזתו. כשהוא ראה שאני חי הוא התרגז מאוד. אחרי הכול הוא כבר הכה, פצע, והרג מתרגלים רבים.

מהאירוע הזה למדתי שללא בסיס של טיפוח איתן, הרבה מושגים אנושיים עולים כשאנחנו נתקלים באכזריות. הם יכולים לכלול פחד, תרעומת, והחזקה למאבק. זה מקשה על היכולות העל טבעיות לפעול. זה שונה משליחת המחשבות הנכונות היומית שלנו, כאשר אנחנו יכולים קודם כל להרגיע את מחשבתנו. לכן כשנתקלתי בסכנה בהמשך, דבר ראשון ביקשתי עזרה מהמאסטר במקום להתמקד ביכולות על טבעיות. אני יודע שגם אם אקרא למאסטר עם פחד ומושגים אנושיים, המאסטר החומל יעזור לי.

חמישה שוטרים

 במשך הזמן המושגים האנושיים שלי נעלמו והמחשבות הנכונות שלי נעשו טהורות יותר. פעם אחת כשחילקתי חומרי מידע ב-2021, מישהו דיווח עלי למשטרה. לא ידעתי את זה והמשכתי גם כשוואן משטרתי עקב אחריי.

כשתליתי פוסטרים בתחנת אוטובוס, השוטרים עצרו במרחק של כ-18 וחצי מטר. אחד השוטרים אמר לי: "אני חושב שאתה הוא זה שאנחנו מחפשים". עמדתי כבר ללכת משם אך הם קראו: "עצור במקום!"

עצרתי והסתובבתי אליהם. כשראיתי שהם כבר הקיפו אותי, אמרתי בשלווה: "פשוט הישארו שם. אל תעזו להתקרב יותר". אף אחד לא זז.

אמרתי להם: "בבקשה הראו לי את תעודת הזיהוי והמסמכים שלכם".

"לא אמרנו שהפרת את החוק", אמר אחד השוטרים. "רק תן לנו את החומרים שבתיק שלך ונלך מפה".

שלחתי מחשבות נכונות לחסל את הגורמים המרושעים שמאחוריהם. חשבתי לעצמי: הם לא ראויים להתערב במה שאני עושה, כיוון שהצלת אנשים היא קדושה מאוד. הם אמרו שיש להם מצלמות גוף ולא יתעסקו איתי. הם חזרו ואמרו שהם יעזבו אם אתן להם כמה עותקים ממה שיש לי. כיוון שנותרו לי רק חמישה עותקים ולא התאים לי ללכת איתם לתחנת המשטרה, נתתי להם את העלונים והם עזבו.

במחשבה לאחור על זה הבנתי שאחרי שאמרתי "פשוט הישארו שם, אל תתקרבו יותר", הם כבר נעצרו במקומם על ידי יכולות על טבעיות. אם הייתי מבין זאת, יכולתי ללכת משם מוקדם יותר.

 להשתמש ביכולות על טבעיות לעתים קרובות יותר

 במאמרים באתר מינג-הווי יש דוגמאות טובות רבות על שימוש ביכולות על טבעיות. כשכמה מתרגלים חושמלו באלות חשמליות הם שלחו מחשבות נכונות כדי שהזרם החשמלי יחזור לעבריין, וזה עבד. כשהמשטרה לא הקשיבה והמשיכה להחרים חומרי דאפא ותמונות של המאסטר, כמה מתרגלים שלחו מחשבות נכונות כדי שהשוטרים ייפלו, והם אכן נפלו. באופן דומה כשהסוהרים והאסירים הכו מתרגלים, היו אלה הסוהרים והאסירים שסבלו כאבים ואושפזו אחר כך בבית חולים.

היום כשאני יוצא לחלק חומרים, אני לרוב שולח מחשבות נכונות כדי שהמשטרה לא תראה אותי. כשיש לי פחד, אני שולח מחשבות נכונות כדי שה"פחד" יעבור לשוטרים. בדומה לכך כשאני תולה פוסטרים, אני שולח מחשבות נכונות כדי שהם יישארו שם ושאנשים לא יסירו אותם.

אלו ההבנות האישיות שלי. בבקשה הצביעו על כל דבר שאינו הולם.