קראו עכשיו

(Minghui.org) מאז היום בו הוצג פאלון דאפא לציבור, גורמים מרושעים מעולם לא הפסיקו לתקוף את הדאפא. קל יותר להתנגד ולשלול את אלה המכפישים ישירות את הדאפא, אבל לא קל להיות ברורים לגבי אלה שתרגלו פעם דאפא ולאחר מכן גרמו בעיות.

בארה"ב יש שתי קבוצות המגדירות את עצמן "אליטות" התוקפות את הדאפא באופן פעיל. עבור מתרגלים שלמדו היטב את הפא, לא קשה להבחין שמה שהן אומרות הוא שקרי ומרושע. אך לאלה המושפעים על ידן אין כנראה הבנה עמוקה של הפא, אז הם נשאבים לזה. עבור כמה מתרגלים ותיקים ההשמצה המופצת על ידי שתי ה"אליטות" אינה שונה מהתעמולה שתוכננה על ידי המק"ס בתחילת הרדיפה, כגון "1,400 מקרי המוות", "המאסטר עשה כסף מהמתרגלים" או " לדאפא יש תמיכה מכוחות פוליטיים בחו"ל".

יש מתרגלים שמתעניינים כל כך ברכילות כזו. הם לא חושבים איך לטפח טוב יותר את השין-שינג שלהם או איך להציל עוד אנשים, אלא מנסים לגלות כמה בתים בבעלותו של המאסטר, איך בני המשפחה של המאסטר מטפחים, איזה מתרגל דאפא הוא "מפורסם", או איזה מתאם של אגודת דאפא מת, או אם שן יון "מנצל קטינים".

מנקודת המבט של חברת האנשים רגילים המאסטר פרסם 51 ספרים, וכל ספר נמכר בעשרות מיליוני עותקים בכמעט 50 שפות שונות. אבל לא משנה כמה תמלוגים הרוויח המאסטר מהספרים או כמה נכסי נדל"ן אולי יש לו, אין לזה שום קשר לטיפוח שלנו.

מצב הטיפוח של כל אחד שונה. יכולות להיות אין-ספור סיבות למותם של מתרגלי דאפא, בין אם אלה סיבות היסטוריות, נדרים מההיסטוריה, או נתיב הטיפוח שלהם. היינו צריכים להגיע להבנה על כך כבר בתחילת התרגול בדאפא. אם אחרי טיפוח של יותר מ-20 שנה יש עדיין למתרגלים ספקות בעניין הזה, בעיניי זה משקף את חוסר האמונה שלהם. פירושו של טיפוח בדאפא אינו ביטוח חיים או שלא נמות. כל מחשבה לא נכונה עלולה לזמן אלינו צרות.

גם אינני מבין למה הם עושים רעש מזה שבשן יון יש מבצעים קטינים. תראו את האולימפיאדה. יש כל כך הרבה ספורטאים בגיל העשרה שלהם. האולימפית הסינית הצעירה ביותר, ג'נג האו-האו, הייתה רק בת 11 כשהשתתפה בתחרות גלישה על סקייטבורד באולימפיאדת פריז 2024. רבים מאותם ספורטאים צעירים התחילו להתאמן מגיל שמונה או תשע והם מתאמנים שעות רבות ביום, לרוב שישה או שבעה ימים בשבוע. ואף אחד לא מוצא בזה משהו רע.

עבור שן יון, מופע ברמה כל כך גבוהה, נדרשים שעות ארוכות של אימון ושלמות במיומנויות ריקוד. זו הדרישה של רקדן מקצועי וזה אותו דבר עבור להקות ריקוד רבות אחרות. ומה שהם עושים זה להביא תקווה ויופי לאנשים, דבר המוערך על ידי מספר רב של נוכחים בקהל.

תיקון הפא הגיע לשלב האחרון. כולנו צריכים להגיע לבשלות מכל הלקחים הקשים שאנחנו נתקלים בהם לאורך הדרך.