סיפורה של כתבת בטלוויזיה הסינית שהחלה לתרגל פאלון גונג

(Minghui.org) ב-2 למארס 2004 התחלתי ללמוד את תרגול הפאלון גונג עם עוד שני אנשים. באותו יום הייתה סופת השלגים הכבדה ביותר בהיסטוריה של העיר. אנשים לא הלכו לעבודה אלא יצאו לנקות את השלג ברחבי העיר. השלג נוקה בעיר, ובה בעת מוחי טוהר על ידי הדאפא.  

עבודתי הייתה לשקר כדי לשרת את המפלגה

 הייתי עיתונאית כ-20 שנה בתחנת הטלוויזיה המקומית, לפני שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא.

כשסיימתי את הקולג' עבדתי תחילה ככתבת. הייתי להוטה להיות כתבת טובה. חשתי שדיווח זו הזדמנות לשרת אנשים ולשקף להם את התמונה האמיתית של החברה.

אבל עמית שלי כתב מאמר ביקורת שכמעט גרם למנהל שלנו לאבד את מקום עבודתו. מאז המנהל ביקש מאתנו להיות פוליטיים ולשרת את המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) כמעט כל יום. הוא אמר שלא חשוב כמה טובות יהיו הכתבות שלנו, הרבה יותר חשוב שהכתבים יצייתו למק"ס ויהיו נאמנים לה.

עבדתי ככתבת ובהדרגה התרגלתי לאווירת הרמייה, לחנפנות, ולהתעלמות מהסבל של המעמדות הנמוכים. וכך נעשיתי קהת-חושים כלפי העבודה והחיים. אפילו הבעות הפנים שלי הפכו למכניות. הרגשתי שאין לי כל התלהבות לעבודה שלי או כלפי בני משפחתי.

אבל הבוס שלי עדיין שיבח אותי. הוא העיר שאני בוגרת יותר וטובה יותר בעבודה שלי. זכיתי בתואר "עובדת למופת" וקיבלתי בונוסים והטבות אחרות.

לפחות פעמיים בשנה היה עליי לדווח בטלוויזיה על כל מחלקה ומחלקה ועל משרדים מסוימים של העירייה, כדי להראות כמה עבודה עשו פקידי ממשל עבור האנשים, וכדי שיידעו שהמשטר הקומוניסטי עובד קשה מאוד כדי לשרת אותם.

לדוגמא, בכיר במחלקת החקלאות דיווח בכמה עוד גדלו יבולי האורז  ובכמה עוד גדל הרווח של האיכרים.

בכירי מחלקת הרווחה דיווחו כמה אנשים סבלו מאסונות ועד כמה המשטר עשה כדי לעזור לאנשים.

ראש העיר דיווח עד כמה גדלה הכנסת תושבי העיר, כמה מיסים שילמו בתי החרושת, וכן הלאה.

מאוחר יותר, כאשר הכרנו יותר את הפקידים האלה, הם סיפרו לנו שהנתונים מפוברקים לצורך הדיווח בטלוויזיה. ואז אנחנו הכתבים ענינו להם: אנחנו נדווח ונכתוב בדיוק מה שתגידו לנו.  

התחלתי להכיר את כל המשרדים, כולל את בית המשפט, הפרקליטות, תחנת המשטרה, ומשרדי ממשלה רבים אחרים. כל אחד (מהמשרדים) ללא יוצא מן הכלל היה צריך לבצע את דרישות המנהל שלהם. במילים אחרות, את דרישות המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס). 

אם איזה כתב היה רוצה להביע את רעיונותיו, לדון בשאלות האמיתיות של האנשים, או להשיג צדק עבור האנשים הפשוטים, הוא היה נחשב כמתנגד למפלגה, מה שאומר שהוא ייכנס לצרות. לכן כל פקידי הממשל למדו לא לדאוג למדינה, לאומה או לחברה.

כמה מילים אמיתיות הוצאתי מפי?   

בת-כיתה של בעלי נאסרה משום שתרגלה בפאלון גונג, והתקשורת המקומית דיווחה על המקרה שלה. בעלי אמר שהוא רוצה לחפש ולקרוא את הספר של הפאלון גונג. בגלל השקרים המפחידים של תעמולת המק"ס פחדתי, ועצרתי אותו מלחפש את הספר.

אבל אני עצמי הייתי סקרנית בקשר לפאלון גונג. כמה אנשים שהכרתי תרגלו פאלון גונג וידעתי שהם אנשים טובים מאוד, בשונה לגמרי ממה שהטלוויזיה הממלכתית תיארה.

ב-2001 המשטרה ביקשה מתחנת הטלוויזיה שלנו להכתים ולהכפיש את הפאלון גונג. כך הזדמן לי ללמוד יותר על הפאלון גונג.

הגעתי עם שוטר למרכז מעצר והתבקשתי לצלם כמה סצנות. לאחר שסיימתי לא הלכתי מיד, אף שהשוטר כבר הלך.

עמדתי בחוץ ליד תא מעצר. בחור צעיר בשנות ה-20 שלו סיפר לי במהירות את העובדות על הפאלון גונג. הוא אמר שה"ההצתה העצמית" בכיכר טיאננמן" הייתה תרמית.

שאלתי אותו, איך זה יכול להיות? זה דווח על ידי הטלוויזיה המרכזית הסינית.

הוא הסביר לי ששערות הראש של האדם לא נשרפו, בקבוק הנפט (מפלסטיק) לא נמס והשמיכה לכיבוי האש כבר הוחזקה מאחוריו. להצית אש לוקח שניות, כיכר טיאננמן גדולה מאוד – איך זה שמכבי האש הגיעו כל כך מהר?

דבריו לא נגעו בי. לאחר זמן מה נודע לי שהבחור הצעיר הזה מת עקב הרדיפה לאחר שסירב להשמיץ את הפאלון גונג.

הוא שאל אותי בכנות: "את עיתונאית. האם אי פעם חשבת כמה מילים אמיתיות הוצאת מפיך או כתבת?"

חשבתי על כיצד ראיינתי כל רמה ורמה של פקידי מחלקה במק"ס ואיך הם הוליכו אותי שולל בכל פעם, אך עדיין דיווחתי את הנתונים שהם נתנו לי כדי להוליך שולל את העם הסיני, דבר שנמשך שנים על גבי שנים.

לשקר היה קל מדי, אבל לדווח על האמת היה קשה ביותר. כל כתב שהיה מעז לומר את האמת היה עלול להיות מואשם במעורבות בסוגיות פוליטיות, להפסיד בונוסים, ואפילו להיות מפוטר או להיכנס לכלא.

התרגלתי לשקר למען עבודתי. נהגתי לערוך קטעים כדי להדגיש רק את העובדות שיטו את הסיפור, כמו שהבוס שלי רצה. העמיתים שלי ואני כתבנו מאמרים שזכו בפרסים ראשונים כלל ארציים, אך רוב התוכן היה מפוברק.

פחדתי מהממשלה שלנו. חשבתי על זה איך היא בודה שקרים כדי לדכא אנשים טובים. חשבתי על אבי ואחד מקרובי משפחתי, שניהם נרדפו על ידי המק"ס.

אבי היה אדם טכני, אדם ישר. הוא הפך מטרה לרדיפה בעת תקופת "מהפכת התרבות", הוא סומן כ"סמכות אקדמית ריאקציונרית". אני הייתי יעד לאפליה בכיתה בגלל אבי. אף אחד מחבריי לכיתה בחטיבת הביניים לא העז לדבר איתי.

המורה בבית הספר היה מבקש מכל כיתת תלמידים ללעוג לקונפוציוס על ידי כתיבת כמה משפטים שקריים על לוח הכיתה.

סבה של דודתי עבד קשה מאוד כדי לחסוך כסף ולקנות חלקת אדמה קטנה. המק"ס שמה עליו תווית של "בעל אדמה" ולא הפסיקה לתקוף אותו. בסופו של דבר הוא נרדף למוות.

מניסיוני ידעתי שרוב האנשים שנרדפו על ידי המק"ס היו אנשים טובים.

התלבטתי מה לעשות. נדרשתי לצלם כמה קטעים. המאמר אודות הפאלון גונג נכתב על-ידי המשרד לביטחון-הציבור, אז אפילו למנהל שלי אסור היה לשכתב או לשנות משהו במאמר.

הגשתי את עבודתי, ושוב שיקרתי. לא הבנתי שאני משמיצה את הבודהא. מאוחר יותר הועברתי לעבודה אחרת ולבסוף הפסקתי להיות כתבת של המק"ס.

הפאלון גונג שינה אותי

התחלתי לתרגל פאלון גונג ב-2004 משום שסבלתי מכל מיני מחלות. בחודש הראשון לא הצלחתי להצליב את רגליי לתנוחת לוטוס, אבל לאחר זמן מה קרו ניסים. גידולים מרובים בכלי הדם ברגליי נעלמו. קוצר הראיה שלי נרפא, ולאחר כמה חודשים לא הזדקקתי יותר למשקפי ראייה.

הייתי כמעט בת 50 אבל לאחר שהתחלתי לתרגל, גבהתי.  פלג גופי העליון השתפר והמותניים שלי התעגלו. עמיתיי לעבודה שמו לב לשיפור בגופי.

מייסד הפאלון גונג, מאסטר לי אמר:

"כשתצאו מהאודיטוריום הזה רבים מכם ירגישו כמו אנשים שונים והשקפת העולם שלכם ודאי תשתנה. אתם תדעו בעתיד איך להתנהל כבני אדם ולא תהיו עוד תועים כמו בעבר. מובטח לכם שזה יהיה כך. לכן השין-שינג שלכם כבר הדביק את הקצב". ("ג‘ואן פאלון" הרצאה שמינית,  "מעגל שמימי")

השתניתי ונעשיתי אדם טוב. טיפלתי בקשישים שבמשפחתי. לא ניסיתי לשנות אותם יותר. התייחסתי לבעלי בעדינות, והפסקתי להיות שתלטנית. השתמשתי בעקרונות הדאפא – "אמת-חמלה-סובלנות" – כדי להדריך את בני והפסקתי לצעוק עליו. ביתנו נעשה הרמוני.

אבל עבודתי כעיתונאית עבור המק"ס במשך 20 שנה יצרה בי הרגל רע: השקר הפך לטבע השני שלי. לאחר שהתחלתי לתרגל בפאלון דאפא, הייתי צריכה להיפטר מהרגל זה. לפעמים כשחשתי שאני משקרת, הייתי נותנת לעצמי מכה על הפה. כשהמשכתי להתקדם בהתמדה בפאלון גונג, הצלחתי לשלוט בהדרגה בצורת הדיבור שלי, והפסקתי לשקר.

אך בכל זאת היו לי אתגרים.

למשל, פעם כל המשפחה שלי ישבה ואכלה יחד. גיסתי התפרצה בתלונות כלפיי. היא אמרה שמאחר שריכלתי עליה, הוריי נישלו אותה ונתנו לי את כל כספם. הייתי המומה, אבל הפא של המאסטר עלה במוחי:

 “כמתרגלים תיתקלו לפתע בקונפליקטים. מה עליכם לעשות? עליכם לשמור תמיד על לב של חמלה ועל מצב לב שליו. אז כשאתם נתקלים בבעיה תוכלו לפעול היטב כי יהיה לכם זמן ומרחב למתן את העימות. אם תהיו תמיד בחמלה, תתייחסו לאחרים בטוּב לב ותתחשבו באחרים בכל דבר שאתם עושים, ובכל פעם שתיתקלו בבעיה תחשבו ראשית האם אחרים יכולים לשאת את זה או האם זה יפגע במישהו, אז לא יהיו בעיות. לכן בטיפוח-תרגול עליכם לדרוש מעצמכם להתנהל בהתאם לקריטריונים גבוהים, ואפילו גבוהים יותר". ("ג’ואן פאלון" הרצאה רביעית, "שיפור השין-שינג")

לא התרגשתי מדבריה. חשבתי על מצבם והזדהיתי איתה ועם בעלה, אחי הבכור. שניהם פוטרו מעבודתם והיה להם קשה להתפרנס מעבודתם הנוכחית. הם היו תחת לחץ רב ודאגה מתמדת למשפחתם.

חיפשתי פנימה ועדיין מצאתי החזקות אנושיות רבות. ההחזקות שלי לתהילה ורווח היו עדיין חזקות. לא אהבתי לשמוע מילים רעות עליי מאחרים, ומוחי היה עדיין עסוק מאוד בחיפוש אחר תהילה. אני ממש רציתי להרוויח יותר כסף. הייתי בהלם לגלות את ההחזקות האלה אצלי.

הוריי העבירו לאחי הבכור ולאשתו חלק מהבעלות על נכסיהם. לא התלוננתי על זה.

ניהלתי חיים פשוטים אך מאושרים. הייתי קופצת ומדלגת תוך הליכה. בני שאל אותי מדוע אני מאושרת כל כך כל יום. אמרתי לו שאני חיה על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות", שהם הטבע של הקוסמוס. אני עושה מה שהשמים מורים לי לעשות, אז איך זה שלא  אהיה מאושרת?

כל משפחתי יוצאת נשכרת מהפאלון גונג

אבי לא העז לתרגל פאלון גונג בגלל שבעבר הוא נרדף על ידי המק"ס. אך עדיין אמר שהמאסטר של פאלון גונג הוא אדיר, והוא צופה שבכל סין יתרגלו פאלון גונג בעתיד. הוא גם אמר שיתמוך בתרגול שלי עד שיגיע היום הזה. בזכות התמיכה שלו בפאלון גונג הוא הבריא מלחץ הדם הגבוה והעצירות שהיו לו, והוא נעשה נמרץ. הוא כמעט בן 90 והוא יכול עדיין להתנהל בקלות, אפילו בחורף.

אמי אהבה לדקלם "פאלון דאפא טוב: אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". מחלותיה השונות נרפאו ובסוף השנה שעברה, היא החלה לתרגל בפאלון גונג. מאז התרחשו אצלה הרבה נסים.

בעבר היא הייתה מתעוררת בחצות הלילה לאכול משהו, כדי שבטנה לא תכאב כל כך. אבל עכשיו היא ישנה עד 4 בבוקר, שזה זמנה לתרגל את תרגילי הפאלון גונג. לעתים קרובות היא הייתה רואה ספרי דאפא מוארים באור מוזהב, והמילים על חוברות המידע על הפאלון דאפא היו כולן זהובות.

אני מתרגלת בפאלון גונג כבר 12 שנים, ומרגישה בת מזל להיות עדה לדרך האצילה בה מגיבים מתרגלי פאלון גונג במהלך הרדיפה הקשה. אני מוקירה את המתרגלים שסיכנו את חייהם כדי להפיץ את פאלון גונג ברחבי העולם, הפצה שגם הגיעה אליי בסופו של דבר.