(Minghui.org) הוריי גרים עם אחי שהוא בעלים של חנות קטנה, ואבי עוזר לו לנהל את העסק. גם אמי וגם אני מתרגלות פאלון דאפא.
ערב אחד בשעה 19:00 קיבלתי טלפון מאמי. היא אמרה: "הלכתי לחנות עכשיו כדי לראות אם אני יכולה לעזור במשהו. ואז ראיתי את אביך מנהל שיחה ערה עם השכנה. היא ישבה מול אבא שלך, אבל היא הייתה כל כך קרובה שהיא כמעט ישבה עליו".
יכולתי לשמוע שאמי נסערת מאוד. היא גם הזכירה כמה טוב היא התייחסה לאבי. היא מעדיפה לסבול קשיים ולהחסיר מעצמה דברים, אבל היא תמיד מקפידה לשמור דברים טובים לאבי. מאסטר לי (מייסד הפאלון דאפא) ביקש מאיתנו להיות טובי לב לאחרים, שלא לדבר על בני המשפחה שלנו. כך שהיא טיפלה באבי בתשומת לב. אבי בעצמו אמר שאמי מתייחסת אליו ממש טוב.
בעבר אם הייתי שומעת את זה, סביר להניח שזה היה מטריד אותי מאוד, אפילו עד כדי לתקוף אותו כדי להגן עליה מפני העוול שנעשה לה. אבל כשאמי סיפרה לי על כך לא חשתי שום טינה כלפיו. הייתי רגוע ושלְווה מאוד. אמרתי לה: "שום דבר לא קורה למתרגל במקרה, לא משנה אם זה דבר טוב או רע, זה כדי לעזור לנו לשפר את השין-שינג שלנו".
המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון", ("הרצאה רביעית"):
"הם בדרך כלל קורים באופן פתאומי ורק כך הם יכולים לבחון את השין-שינג של האדם, ולגרום לשין-שינג שלו להשתפר באמת. רק אז אפשר לראות אם אדם יכול באמת לשלוט בשין-שינג שלו".
אמרתי לאמי: "הסצנה שראית בין אבי לשכנה הייתה אשליה, את לא צריכה להתייחס לכך כאל משהו אמיתי. זה בשביל לחשל את השין-שינג שלך. אחרת, איך תוכלי להשתפר? אל תיקחי זאת ללב. אם כולם היו טובים כלפינו, איך נוכל באמת להשתפר?"
המאסטר מלמד על כך בפא בצורה ברורה מאוד. אנחנו מטפחים, אנחנו לא צריכים להתייחס לדברים כפי שאנשים רגילים עושים, אלא צריכים להסתכל על הבעיה מנקודת מבט של הפא. כאשר אנחנו חשים אי נוחות, זה אומר שהלב שלנו זז. עלינו לבחון את עצמנו כדי לראות באיזו החזקה זה נגע. האם זה לא הזמן המושלם לנצל את ההזדמנות ולסלק אותה? איפה נוכל למצוא דבר כה טוב?
אמי אמרה שהיא כבר איתרה את הבעיות שלה. כך ידעתי שהיא בסדר. התקשרתי אליה למחרת בבוקר, והיא נשמעה שלווה מאוד. מבלי שאמרתי משהו, היא אמרה שהיא בסדר וביקשה ממני לא לדאוג לה.
הרגשתי את הכוח של הדאפא. הדאפא יכול לפתור כל טינה או תלונה. כמו כן הרגשתי שגם אמי וגם אני השתפרנו בעניין הזה.
לרומם את עצמי בעודי מחלצת את אמי ממעצר
אמי נעצרה באופן בלתי חוקי במרכז המעצר המקומי ב-2019. מתרגלים רבים פעלו כדי לחלץ אותה משם. היו מתרגלים ששיתפו לגבי תקופת הזמן שהיו עצורים באופן בלתי חוקי, וכיצד באמצעות שביתת רעב פרצו דרך להתנגד לרדיפה ולצאת ממעצר. הייתי להוטה לשחרר את אמי, לכן רציתי שהיא תחזור הביתה גם כן על ידי שביתת רעב.
כאשר עורך הדין היה אמור לפגוש בה, המתרגלים שפעלו לחלצה ביקשו ממנו להביא לה כמה מאמרים על מתרגלים שמתנגדים לרדיפה באמצעות שביתת רעב. לאחר שעורך הדין נפגש עם אמי שאלתי אותו מה היא אמרה על פתיחה בשביתת רעב. עורך הדין השיב: "אימא שלך רוצה למלא אחר הדרישות של המאסטר במקום להתנגד לרדיפה באמצעות שביתת רעב". כששמעתי את זה הרגשתי מאוכזבת מאוד, והתלוננתי מדוע היא לא רוצה לשאוף למהלך הזה. המחשבות החזקות שלי יצרו מושג רע: אם מישהו שובת רעב, הוא יוכל להשתחרר.
המושג הרע הזה עבר מניפולציות על ידי ישויות בממדים אחרים, מה שנתן לו עוצמה והפריע לי. חשבתי: האם לשבות רעב באמת כל כך מכאיב? ננסה ונראה. אז כשהרגשתי רעבה, פשוט חשבתי: אני לא אוֹכל, ונראה אם אצליח. במשך כמה ימים המושג הזה היה תקוע בראשי. כשהרגשתי רעבה, פשוט התאפקתי מאכילה. חשבתי גם: הנה, אני יכולה להתמיד. איך זה שאת לא רוצה לשבות רעב?
פתאום יום אחד הרגשתי שהחשיבה שלי אינה נכונה. האם זה לא הפך לרדיפה חזקה כדי לאמת את עצמי? במחשבה על כך הרגשתי קצת מפוחדת. המחשבה הזו הייתה נוראית מדי. אלמלא ההגנה החומלת של המאסטר, המחשבות הלא נכונות שלי היו מנוצלות על ידי הכוחות הישנים. אם שוטרים היו באים להטריד אותי, האם לא היינו גורמים להם לבצע פשע כנגד הדאפא? גם הם ישויות המחכות להינצל.
אחרי שהבנתי את זה פוגגתי במהירות את המחשבה הלא נכונה הזאת. המחשבה הזו לא הייתה האני האמיתי שלי. אני לא רוצה לאמת את עצמי, וגם לא רוצה ללכת בעקבות המחשבה הזו. אני אסלק אותה ואפורר אותה לחלוטין. מאחורי המחשבה לנסות לא לאכול, הייתה יהירות: טיפחתי היטב ואני מוכשרת. חשבתי גבוהה גבוהה על עצמי. אמרתי למאסטר: "מאסטר, התלמידה שלך פעלה באופן גרוע. ההחזקה הזאת אינה האני האמיתי שלי אלא זה האני המזויף שלי שנוצר לאחר הלידה. אני לא רוצה את זה. אני אסלק את היוהרה הזאת ואת הניסיון הזה לאמת את עצמי".
עכשיו אני מבינה: אין שום תקדימים לטיפוח שאנחנו עושים, וגם לא מודלים לחיקוי. האם זה בטוח שאמי תחזור הביתה אם היא תשבות רעב? לא בהכרח. מפני שרמת השין-שינג של כל מתרגל שונה, איך מישהו יכול לחקות מישהו אחר? כל עוד נוכל לעמוד בדרישות של הפא ברמה שלנו, זה יעבוד עבורנו.
מטפח לא צריך להתערב בעניינים רגילים
בעבודה הכרתי בחורה רווקה. אז החלטתי שאני רוצה להכיר לה את הבן של קרובת משפחה. אחר כך מצאתי מישהו שיבדוק איתה מה היא חושבת על כך. בדרכי הביתה באותו לילה הקדשתי לכך מחשבה נוספת, והתחלתי לחוש שזה לא באמת ראוי.
המאסטר אמר ב" הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק ב-2015" :
"מה שאתם צריכים להשיג הוא הבהרת העובדות והצלת ישויות חיות. אין שום דבר אחר בשבילכם להשיג".
נכון, אני מתרגלת. תיקון הפא של הקוסמוס הסתיים, ואנחנו עוברים לתיקון הפא של העולם האנושי. יש עדיין כל כך הרבה ישויות חיות שצריכות להינצל, ואנחנו נושאים באחריות גדולה. איך זה שדאגתי לעניין אנושי? הזמן המוארך שהמאסטר נתן לנו הוא להצלת ישויות חיות כמו גם לתת לכל אחד מאיתנו שלא פעל היטב הזדמנות להגיע לשלמות. אבל המחשבות שלי עדיין היו על אנשים רגילים.
כשהרהרתי על הנושא, לפחות על פני השטח, לא הרגשתי שיש משהו רע במה שאני עושה, מפני שעזרתי למישהו. בין האנשים הרגילים יש שדכנים, סוכנויות הכרויות וכדומה, שמתאימים לרמת האנשים הרגילים. לגבי אנשים רגילים שיטפלו בעניינים של אנשים רגילים זה בסדר, זה לא מוטעה. אבל אנחנו מתרגלים. אנחנו לא צריכים להשתמש בעקרונות של אנשים רגילים, אלא בעקרונות של רמות גבוהות. במילים אחרות, אנחנו לא צריכים לעשות ככל העולה על רוחנו.
מהפא אני מבינה שנישואיו של אדם הם מערכת יחסים שנקבעה מראש על ידי השמים. כמתרגל, אל לנו לנסות לערב את רצוננו. אנחנו נושאים אנרגיה אחרי הכול. יש גם דברים רבים אצל אנשים רגילים שהם מעורערים. אם לא נִזָהר, סביר להניח שנעשה משהו לא נכון.
זה נראה כמו דבר טוב, אבל זה חשף רבות מההחזקות שלי. לחשוב להכיר חברה לבן של קרובת משפחה שלי, פירושו שיש לי סנטימנטליות חזקה. איך זה שלא הכרתי מישהו לאחרים, אלא רק לקרובת משפחה שלי? האם זה לא סנטימנטליות? ואם זה יצליח, קרובת המשפחה שלי תודה לי, מה שיגרום לי להרגיש טוב; וכך הייתי נהנית מתחושה של הישג.
כשחשבתי על זה, עלתה בי מחשבה אחת: מאסטר, תלמידך הבינה שלא ראוי לפעול כך, אז אני אפסיק. עקב כך מי שביקשתי ממנו לבדוק עם קרובת המשפחה לא חזר אליי עוד, והעניין פשוט התפוגג.
להיות מסוגלת להבחין באני האמיתי שלי כדי לשלול את הרדיפה
מהפא, הבנתי שהאני האמיתי של האדם הוא הנשמה המקורית של האדם, בעוד שהמוח של האדם הוא רק מפעל לעיבוד. המסרים שהמוח שלנו מקבל יכולים להגיע מדברים רבים שאינם האני האמיתי שלנו. לפיכך, המחשבות שיש לנו עלולות להפריע לנו. לכן אנחנו צריכים להיות מסוגלים להבחין בין המחשבות האמיתיות שלנו לבין אלו ממקומות אחרים ולהבחין בין האני האמיתי לבין אני מזויף. דרך הטיפוח שלנו עוסקת בטיפוח האני האמיתי שלנו, מה שאומר שההכרה העיקרית שלנו היא שמשיגה את הגונג.
פעם למדתי את הפא בראש שקט. לפתע צצה במוחי מחשבה: עליי לצלם את עצמי, אחרת לא יהיו תמונות שלי. המשמעות של המחשבה הזו היא שאם אירדף למוות לא הייתה אפילו תמונה אחת שלי לפרסם. מיד הבנתי שהרעיון הזה לא בא ממני. זה לא היה האני האמיתי שלי אלא נכפה עליי על ידי הכוחות הישנים. אני לעולם לא אכיר בזה, אלא רק אשלול ואסלק את זה.
אני תלמידת דאפא בתקופת תיקון הפא. באתי לכאן לסייע למאסטר בתיקון הפא. מתרגלים עוזבים לאחר שתיקון הפא מסתיים, משום שהם יגיעו לשלמות וילכו בעקבות המאסטר כדי לחזור הביתה. זו אמורה להיות המטרה היחידה. זה הסֶדר של המאסטר ואף אחד לא צריך להתערב בזה. מה שהכוחות הישנים אומרים אינו נחשב. קשירת הקשר נגדי לעולם לא תצליח; לעולם לא אלך בעקבותיהם כדי למות לצדם. כשזיהיתי את זה בבירור, המושג הרע הזה נעלם.
כשבני החל לצאת עם חבריו לכיתה לבלות, כמה מחשבות רעות הבזיקו במוחי: אם הוא רוכב על אופניים, האם הוא לא ייתקל באופניים אחרים או ייפגע ממכונית? המחשבות הרעות האלה כולן הגיעו בשל דרך החשיבה השלילית שלי. ברגע שהן הופיעו, נעשיתי נסערת והתחלתי לדאוג לבטיחות של הבן שלי. לאחר מכן חשתי צורך להתקשר אליו. ורק אחרי שהוא אישר שהוא בסדר הצלחתי להירגע. דבר כזה קרה לי לעתים קרובות. ברגע שהוא יצא מהבית הרגשתי פחד. פחדתי שהוא ייתקל במשהו רע. הרגשתי שזה לא בסדר לחשוב כך, אבל לא הצלחתי להבין מה זה היה.
לאחר לימוד הפא הבנתי שהמחשבות הרעות האלה בכלל לא היו אני אלא נכפו עליי על ידי הכוחות הישנים. אבל אני התייחסתי אליהן כשלי, ובסופו של דבר הלב שלי זז.
עם עוד לימוד פא, בכל פעם שמחשבות שליליות כאלה הופיעו, יכולתי לומר שזה לא האני האמיתי שלי, ויכולתי להשתלט על זה, כדי לשלול ולסלק זאת; אחר כך יכולתי להרגיע את נפשי. כמו כן הזהרתי את הכוחות הישנים בצורה ישרה: "המאסטר דואג לבני משפחותיהם של המתרגלים, לאף אחד אסור להתערב. כך פוררתי את המזימה של הכוחות הישנים לרדוף אותי.
לאחר מכן שאלתי את עצמי: איך זה שהכוחות הישנים יכלו להפריע לי? הבנתי שיש לי סנטימנטליות חזקה כלפי בני. הכוחות הישנים ראו זאת ורצו להשתמש בזה כדי לגרור אותי מטה, כך שיוכלו להפריע לי. בעקבות זאת אמרתי לכוחות הישנים: "אף שעדיין יש לי החזקות, לעולם לא אכיר בעקרונות של הקוסמוס הישן, שבו אדם עם החזקות יירדף. אני אלך רק בדרך שהמאסטר תכנן עבורי. אני אשלול כל דבר של הכוחות הישנים מהשורש, ואטפח עצמי היטב.
דרך לימוד הפא, הבנתי ברמה הנוכחית שלי שלא משנה איזה מחשבות שליליות מופיעות במוחנו, המחשבה הבאה שצריכה להיות לנו היא לשלול אותן. אסור לנו לעולם לשתף פעולה עם המחשבות הללו. כי אם נעשה זאת, זה יהיה בדיוק אותו דבר כאילו אנחנו מכירים בהן. זה יעצים את ההחזקות שלנו ויגרום לנו ליפול במלכודת של הכוחות הישנים.
לאף מחשבה כלשהי במוחנו – החל מקארמת-המחשבה, מושגים שלאחר הלידה, ישויות חיות בממדים אחרים, הגופים שלנו בממדים שונים, הגורמים של צל הרפאים הקומוניסטי המרושע, או הסידורים של הכוחות הישנים – אין רשות להפריע לנו. המאסטר אמר לנו מהו המפתח להשיג את הפא באמת. בכל רגע קריטי עלינו להיות מסוגלים להבחין באני האמיתי כדי שישחק את התפקיד הראשי המוביל.
במהלך עשר שנות הטיפוח האחרונות, אני אסירת תודה על החמלה וההגנה של המאסטר לאורך כל הדרך. הוא עומד לצידנו להגן עלינו למען השיפור שלנו. אינני יכולה להביע את תודתי במילים. רק על ידי טיפוח במרץ קדימה והצלת עוד ישויות חיות אוכל להביע את הכרת התודה הכנה שלי למאסטר.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2025 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: תובנות בטיפוח