(Minghui.org) ב-5 בספטמבר 2022, בשעות אחה"צ המוקדמות, שני שוטרים דפקו על דלתי. אחד היה מתחנת המשטרה המקומית; את השני לא ראיתי אף פעם. מיד לאחר שפתחתי את הדלת, לפני שהספקתי לומר מילה, השוטר שלא הכרתי צילם אותי. כשאני סוגר את הדלת, צעקתי עליו "מה אתה עושה? לא לצלם". פתחתי את הדלת שוב ואמרתי: "מדוע לא ביקשת את רשותי לפני שצילמת? אתה עובר על החוק ורומס את זכויותיי". סגרתי את הדלת והתעלמתי מהם. לא שמתי לב מתי הם עזבו. באותה עת חשתי שאני עושה את הדבר הנכון.

למחרת היום בעת לימוד הפא הקבוצתי, סיפרתי למתרגלים האחרים על המפגש הזה. מתרגלת מבוגרת סיפרה ששוטר ביקר אצלה לפני יום. הנכדה שלה פתחה לו את הדלת. השוטר הסתכל על הנערה ושאל את המתרגלת: "יש לך מבקרים היום?" היא ענתה לו שיש לה מבקרת, הנכדה שלה.

השוטר נראה לא מעוניין ושינה את הנושא, "מריח כאן כאילו שאת מבשלת". המתרגלת ענתה לו, "כן, יש לנו תירס טרי מבושל. האם אתה רוצה אחד?" השוטר חייך וסירב להצעתה, ואז אמר כמה מילים לבנה של המתרגלת ועזב.

כששמעתי איך היא טיפלה בביקור המשטרה אצלה, ראיתי את ההחסרה בשין-שינג שלי. לאחר שחזרתי לביתי חיפשתי פנימה, בתוכי. מדוע התייחסתי לשני השוטרים שביקרו אצלי כפי שהתייחסתי אליהם? כל מה ששמתי לב אליו היה שהם צילמו אותי ללא רשות. לא לקחתי בחשבון שהם רק ביצעו את הכביכול "משימה" שלהם, שלא לדבר על זה, שזו הייתה הזדמנות עבורי להבהיר להם את האמת להציל את האנשים המסכנים ששימשו את הרוע.

לאחר שליחת המחשבות הנכונות בצהריים, עדיין הצטערתי על הגישה שלי. הדרך בה כל אחד מאיתנו פעל בנושא היא ההשתקפות של רמת השין-שינג שלנו. הודיתי בפני המאסטר בדמעות על הטעות שלי. טיפחתי מעל 20 שנה, אך השין-שינג שלי עדיין נמוך כל כך. חשתי לעומק שלמאסטר לא קל  להציל אותי, ורק על ידי עשיית שלושת הדברים היטב בחריצות אוכל להיות רגוע ולהיות ראוי לחסדיו של המאסטר.