מה החלטתי לעשות לגבי ההתקפות האחרונות על הפאלון דאפא

(Minghui.org) התעצבתי לשמוע שכמה אנשים תקפו את "שן יון" וזלזלו במאסטר. לבי סער וחשתי מדוכדך.

מתרגל אחר שאל אותי: מה עוד עשית מלבד שליחת מחשבות נכונות? השאלה בלבלה אותי. לא עשיתי דבר, ואפילו לא חשבתי לשלוח מחשבות נכונות. הבנתי שאני מוטרד מרגשות אנושיים.

לפיכך התחלתי לשלוח מחשבות נכונות. אבל השאלה שלו המשיכה לצלצל באוזניי. שאלתי את עצמי מה עוד עליי לעשות, מפני שידעתי שזה לא מספיק רק לשלוח מחשבות נכונות.

המאסטר אמר ב"הרצאת פא בוועידת הפא בוושינגטון די. סי. 2002":

"המורה היה צריך לעשות את הדברים שבעולם האנושי באותו הזמן שהוא עושה את הדברים של תיקון הפא - ולא אוכל לעשות את כל זה בעצמי, האין זאת?"

כשקראתי את "דיווח מיוחד: המאסטר שלנו" במינג-הווי הבנתי שהמאסטר עשה דברים ארציים וטיפל בפרטים ובמטלות שאנחנו היינו צריכים לטפל בהם. הרגשתי עוד יותר עצוב ומדוכדך. בשנים הראשונות המאסטר ביקש מאיתנו לטפל בנושאים הארציים האלו, אבל לבסוף הוא היה צריך לטפל בהם. הרגשתי שלא עשיתי עבודה טובה בתור מתרגל ושאכזבתי את המאסטר. אבל ידעתי שלהאשים את עצמי לא יעזור. החלטתי שאני אקח יוזמה ואעשה משהו.

הדבר הראשון שחשבתי עליו היה: אני צריך לטפח את עצמי היטב, להסתכל פנימה ולא לתת למאסטר לדאוג לגבי הטיפוח שלי. חשבתי גם שעליי להבהיר את האמת לבכירי ממשל ולהשתמש בכלי התקשורת לעשות זאת. מתרגל אחר התקשר אליי וסיפר לי מה הוא תכנן לעשות. התחברנו והתחלנו לעבוד על כך בנפרד.

קיבלנו תגובה מחבר קונגרס אחד ומכלי תקשורת מקומיים, ותכננו את הצעד הבא שלנו. אני מאמין שבכך שאנחנו עושים זאת אנחנו מסלקים הפרעות בממדים אחרים ומסייעים למאסטר בתיקון הפא. המאסטר ירחיב את הדברים האלה למשהו גדול עוד יותר.

המאסטר סובל ומקריב כה רבות עבורנו. בואו ונוקיר ההזדמנות שלנו לסייע למאסטר בתיקון הפא, ננצל את הרגע, נטפח במרץ קדימה, ונעמוד בציפיות לתואר של תלמידי פאלון דאפא בתקופת תיקון הפא.