טיפוח יציב בתוך הסביבה המשפחתית

 

(Minghui.org) כל תלמידי הדאפא רוצים להתקדם במרץ ולהשתפר בטיפוח שלהם. אבל זה נעשה קשה אם איננו מזהים את ההחזקות שלנו.

בערב סתווי אחד לפני כמה שנים עמדתי לשלוח מחשבות נכונות, ולפתע שמעתי את קולו של המאסטר, צלול, רם, מלא חמלה ורציני:

"אנשים רבים רודפים אחרי השגת הגונג ושמים דגש רק על איך לתרגל ולא על איך לטפח. למעשה כל הגונג הושג באמצעות טיפוח השין-שינג". ג'ואן פאלון – הרצאה ראשונה).

הייתי המום. קודם חשבתי שאני מצליח בטיפוח שלי ושאני עושה את שלושת הדברים היטב. אחרי התזכורת של המאסטר, השאננות שלי נעלמה, וחוויתי שיפור עמוק בשין-שינג שלי.

"קריאת התעוררות"

חשתי נרגש ומבורך כששמעתי את קולו של המאסטר. אבל הרגשתי גם פסימיות, אשמה וחוסר נוחות.

אני מתרגל פאלון דאפא במשך יותר מ-20 שנה וחוויתי ניסיונות ומצוקות רבים לאורך הדרך. אבל לא באמת טיפחתי את עצמי ונשארתי די מרוכז בעצמי. זה מתבטא בעיקר בסביבה המשפחתית שלי. לאשתי יש מגוון רחב של תחביבים והיא אוהבת להחזיק חיות מחמד הכוללים חתולים, כלבים, דגים, ציפורים וצבים, כמו גם מגוון צמחים ועצי בונסאי. היא נהנית מהתהליך ולעתים קרובות מבקשת ממני לטפל בבעלי החיים ובצמחים עבורה. אני מוצא שהעבודה הזאת מייגעת וגוזלת זמן. אם לא הייתי רוצה לעזור, היא הייתה מנדנדת לי כל הזמן.

כדי להפסיק את ההצקות והנדנודים שלה, עשיתי מה שהיא ביקשה, אבל בהדרגה פיתחתי כלפיה טינה. הרגשתי שהיא משפיעה קשות על הטיפוח שלי ומונעת בעדי לעשות את הדברים הנכונים. ניסיתי לדבר איתה בהיגיון, אבל זה רק גרם לעוד ויכוחים וסכסוכים. פעמים רבות כשהיא התעצבנה והתחילה לבכות, הבנתי שאני מטפח וְויתרתי.

סובלנות שטחית אינה מחזיקה מעמד

הקונפליקט שתיארתי היה על פני השטח. מה שבעצם הטריד אותי הייתה התחושה שאשתי היא אנוכית, ושצורת החשיבה שלה מנוונת ומכילה גורמים סוטים של תרבות המפלגה. אחרי שקלטתי את צורת החשיבה שלי הבנתי שלא איזנתי היטב את היחסים בין הטיפוח שלי בדאפא לבין אנשים רגילים, ולכן נתקלתי בעימותים מתמידים איתה.

אין קיצורי דרך בטיפוח. לאחר התזכורת של המאסטר הגדלתי את הזמן של לימוד ושינון הפא, ולמדתי את הפא בתשומת לב רבה. הסתכלתי פנימה בקפידה וגיליתי החזקות רבות כולל לרדוף אחרי תהילה ועושר, לדחות ביקורת, להתלונן, קנאה, לזלזל באחרים, לסבך דברים ולהתווכח.

אז בכל פעם שאשתי עשתה דברים שלא אהבתי, כבר לא התווכחתי איתה. אולי המאסטר סילק עבורי את החומרים שמאחורי ההחזקה הזאת, כי גיליתי שאינני מתרגש ונסער עוד מההתנהגות שלה.

אף שעשיתי את הצעד הראשון בסובלנות שלי כשהתעוררו קונפליקטים, זה לא אומר שהחומר של ה"עצמי" נעלם. אף שעל פני השטח הגבתי כלפיה בשלווה עדיין היה לי קשה לדכא את הקול המתווכח במוחי; התלונות שלי, חוסר שביעות הרצון והתחרותיות שלי ניכרו במילים או בשפת הגוף שלי. רק כאשר סיבכתי שוב דברים הבנתי שאני מתרגל ולא צריך להתנהג כך. אבל לא יכולתי לשלוט בעצמי. התסריט הזה חזר על עצמו פעמים רבות במשך יותר משנתיים.

לילה אחד כשעשיתי את התרגילים, הגב שלי כאב כל כך עד שכמעט לא יכולתי לסיים את התרגול. שאלתי את עצמי: "האין זה מוטעה להתווכח עם אשתי?" עם המחשבה האחת בלבד הזאת נעלמו כאבי הגב שלי כהרף עין. שמחתי למצוא את הבעיה השורשית שלי, אבל בינתיים גם נותרתי מתוסכל: למה היה לי כל כך קשה לשמור על השין-שינג שלי?

שישה חודשים לאחר מכן, כאבי הגב חזרו. הסתכלתי שוב פנימה, אבל הכאב לא חלף. לא משנה כמה חיפשתי פנימה, לא הצלחתי למצוא את ההחזקה והרגשתי תקוע במקום.

לסלק את ההחזקה באמת מבפנים

כששוחחתי עם מתרגל עמית השנה, אמרתי: "כשאשתי הייתה מנדנדת לי, הרגשתי שהיא זורקת עליי חומר שחור, ולא הרגשתי טוב".

"זה בגלל שיש לך חומר דומה בשדה המרחבי שלך", הזכיר לי המתרגל. אבל לא ייחסתי חשיבות לדבריו.

עשרה ימים לאחר מכן, אשתי איבדה פתאום את מזגה כלפיי ללא כל סיבה.

הרמתי את קולי ואמרתי: "למה את לא יכולה להפסיק לשם שינוי?"

מיד הבנתי שטעיתי. חייבת להיות לי החזקה להתלונן, אחרת היא לא תתלונן עליי. זה נועד עבורי, כדי לסלק זאת ממני והלאה. ברגע שחשבתי את המחשבה הזאת, הגישה שלה השתנתה תיכף ומיד. השינוי היה כל כך דרסטי שהייתי המום.

אני לומד את הפא במשך שנים רבות. למה לא הבנתי שתרעומת הייתה החזקה גדולה אצלי? אני אוהב לחשוב שאני מופנם ועדין, ושאני כמעט אף פעם לא מתלונן. אבל בתור מטפח, אני צריך תמיד להשתמש בפא כדי לאמוד את המילים והפעולות שלי.

לאחר שהבנתי את ההחזקה שלי, המאסטר סילק ממני חומרים רעים רבים. לאחר מכן הרגשתי נינוח, קליל ורגוע. כיום בכל פעם שאני מבין שאני מגיב לתלונות של אשתי, אני מיד מבחין בכך ועוצר את עצמי. אחרי זמן מה, הלב שלי נעשה שליו, והמילים שלה כבר לא משפיעות עליי. אני מרגיש מצוין, וסוף סוף אני יודע איך לטפח.

תחת דאגתו החומלת של המאסטר, השגתי קצת תובנות והבנה לגבי טיפוח. טיפוח הוא לרומם את השין-שינג של האדם, להיטמע בדאפא ולשנות את הגוף והנפש של האדם.

תודה לך מאסטר על הצלתך החומלת. אני אדביק במרץ את הפער.