פאלון דאפא ריפא את בני מעשר שנות התמכרות לאינטרנט ודיכאון

(Minghui.org) כיום אנשים צעירים עלולים ליפול למצבים לא תקינים בשל הסחות הדעת הנובעות מהאינטרנט, ולהתמכר למדיות חברתיות ולמשחקי מחשב.

בני החל לשחק במשחקי מחשב בבית ספר יסודי והמשיך לאורך כל התיכון. לא נראה היה שמשחק במשחקים און-ליין יכול להשפיע על ביצועיו האקדמאיים והוא התקבל לבסוף לאוניברסיטה ידועה בסין אחרי התיכון. לכן לא התייחסנו להתמכרותו ברצינות.

אך מיד לאחר שנכנס למכללה, התמכרותו למשחקים החריפה. הוא שיחק יום ולילה ולא הלך לשיעורים כלל.

לבעלי ולי לא היה מושג על מצבו עד שיום אחד הוא לפתע הגיע הביתה עם כל חפציו. הוא אמר לנו שהוא הפסיד יותר מדיי שיעורים ונאלץ לנשור. הוא אפילו אמר שללכת למכללה זה חסר משמעות.

הרגשתי כאילו הרגע הכה בי ברק ולא יכולתי להאמין שזה אמיתי!

ההתמכרות למשחקים און ליין הובילה לדיכאון

בני היה אחר לגמרי ממה שהיכרנו – הוא היה מדוכא ועיניו היו חסרות חיות. הוא בקושי דיבר ולרוב נשאר לבד בחדרו. כשהיה צריך לדבר איתנו הוא היה חסר סבלנות והתרגז בקלות. הוא נמנע מקשר עין וסירב לצאת החוצה כך שלא יצטרך להתערב בחברה. הוא איבד משקל רב וגבו התגבן.

בעלי ואני תיכננו שהוא יעשה את בחינות הכניסה למכללה בשנה הבאה, אז קנינו חומרים שהוא יעבור עליהם, אך הוא לא הצליח להתרכז. הוא המשיך לשחק במשחקי מחשב בכל פעם שלא שמנו לב. אף שהוא ידע שמה שהוא עושה זה הרסני, הוא לא הצליח להפסיק – כאילו שהוא נשלט על ידי משהו. הוא סיפר לנו שנראה כאילו הוא חי בחשכה ושהכול מגעיל אותו.

לוותר על כל הרגשות האנושיים

בני תמיד היה תלמיד טוב, בבית הספר היסודי ובתיכון. למעשה לא הייתי צריכה לדאוג כלל לציונים שלו. כאב לי ביותר לראות למה הוא הפך ולא יכולתי לקבל זאת.

לעתים קרובות בכיתי לבדי ולא הייתי מסוגלת לאכול או לישון. במשך הימים האלו הרגשתי ממש כאב קורע לב. ואז יום אחד נזכרתי לפתע: "אני תלמידת דאפא, והדאפא יכול לעזור לו!"

בעלי שמילדותו לימדו אותו את תיאוריית האבולוציה ולהיות אתאיסט, שלא להזכיר את תעמולת המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) שהוא בלע, התנגד מאוד לתרגול שלי בדאפא. ברגע שדיברתי איתו שנעזור לבננו באמצעות הדאפא, הוא התרגז ואמר שהילד שלנו נמצא במצב כזה בגלל שאני מתרגלת בדאפא. בני אמנם הכחיש זאת, אך בגלל היחס השלילי של בעלי והשליטה שלו בבית, בני לא היה הסכים לשמוע על הדאפא.

למרבה הצער, לאחר שבני נשאר בבית יותר משנה, מצבו החמיר. בעלי ניסה כל מיני דרכים לעזור לו לצאת מהדיכאון אך ללא הצלחה. הלכתי לבתי חולים לבקש עזרה מפסיכיאטרים וניסיתי כל מיני שיטות קונבנציונליות, אך לא היה שום שיפור. בעלי נאנח בייאוש: "הילד הלך לאיבוד. חייו נהרסו".

בהדרגה הבנתי את הבעיה שלי – בהיותי תלמידת דאפא, עליי לתקן את עצמי בתוך הפא. הסתכלתי פנימה ושאלתי את עצמי מדוע נתקלתי במצוקה גדולה כל כך, על אף ההתקדמות המהירה שלי בטיפוח ובעזרה לאנשים להבין את הטוב של פאלון דאפא. בנתיב הטיפוח שום דבר לא קורה במקרה. הבנתי שזו חייבת להיות הפרעה של הכוחות הישנים – מטרתם הייתה להרוס את רצוני ולהפריע בהצלת האנשים והטיפוח שלי. היה עליי לשלול לחלוטין את התכנונים של הכוחות הישנים. לא משנה כמה רע נראה מצבו של בני, זה לא יכול לערער את נחישותי לטפח בדאפא.

לכל אחד הגורל שלו. בני היה ילד של תלמידת דאפא, אז מאסטר לי, מייסד הפאלון דאפא, כבר תכנן את נתיב חייו. עליי להתייחס בקלילות ליחסי אמא ובן שבעולם האנושי, להסיר אל כל הרגשות האנושיים שלי כלפיו, ולהתייחס אליו בחמלה כפי שהייתי מתייחסת לכל ישות חיה אחרת. עם ההארה הזאת, יכולתי להרגיש את החמלה שלי צומחת וידעתי שעליי רק לעשות את מה שאני אמורה בהתאם לדרישות הדאפא. הרגשתי שרווח לי והעצב שלי נמוג.

רק הדאפא יכול להצילו

לאחר שמחשבותיי התבהרו, המצבים סביבי השתנו. בעלי אמר לי בייאוש: "בבקשה שאלי את האנשים שלך [מתרגלי דאפא] אם יש להם איזה שהם רעיונות טובים". אמרתי לו שרק הדאפא יכול להציל את בננו. הוא הסכים לא למנוע בעדי יותר מלעזור לבננו ללמוד פאלון דאפא.

המאסטר אמר לנו:

”כמטפח מהלך חייך ישתנה מעתה ואילך. הפא-שן שלי יתכנן את זה מחדש עבורך".

"אנחנו מתייחסים למתרגלים כאל הכי יקרים. לכן אנחנו יכולים לשנות דברים רק בשביל המתרגלים".("ג'ואן פאלון" הרצאה שלישית,  "מה המורה נתן לתלמידים?")

"כל החיים של המתרגל אורגנו מחדש. קריאת כף היד, קריאת הפנים, נתוני לידה והמסרים שהגוף נושא אינם כפי שהיו, הם עברו שינויים. כשתלכו למגיד עתידות – תאמינו לו, אחרת מדוע תעשו את זה? מה שהוא אומר הם דברים שטחיים, דברים מהעבר שלכם, אבל המהות כבר השתנתה". ("ג'ואן פאלון", הרצאה שישית, "על הלב להיות  ישר")

דקלמתי את הפסקאות האלו לבני, ואמרתי לו שהוא יוכל להינצל רק על ידי תרגול בדאפא. בהתחלה הוא לא רצה כל כך לצפות בסרטוני הבהרת האמת. לא וויתרתי עליו. לא משנה מה הוא עשה, המשכתי לעשות את מיטבי בהתאם לדרישות הדאפא ולא התרגשתי מרגשותיו. זה היה קשה מאוד ודרש סבלנות והתמדה עצומות.

בהדרגה הוא התחיל לקרוא חומרי הבהרת אמת. עם הזמן, הוא הסכים לצפות בסרטונים יחד אתי. הסיפורים שצפינו בהם נגעו לליבו מאוד; יום אחד הוא העיר מתוך רגשי אהדה שאנשים צריכים לדעת שתלמידי דאפא נרדפים באופן קשה כל כך. גישתו כלפי הדאפא החלה להשתנות.

במהרה הוא למד לשבת בתנוחת לוטוס והצליח לעשות מדיטציה מעבר ל-20 דקות. התחלנו גם לקרוא כל יום הרצאה אחת מ"ג'ואן פאלון".

כשהיה בתיכון הוא נפצע בכתפו השמאלית ומאז הוא סבל כאבים. יום אחד כשהחזיק למעלה את זרועותיו בתרגיל השני, הוא הצליח להרגיש שזרימת הדם בכתפו השמאלית אינה זורמת בצורה חלקה. אחרי שלמדנו את הוראת הדאפא ותרגלנו את התרגילים במשך שישה ימים, גבו התיישר והוא אמר לי שכתפו השמאלית לא  כואבת יותר. הוא דיבר אליי ברוגע וראיתי את הביטחון בעיניו.

תוך כמה חודשים הוא העלה במשקל יותר מ-14 ק"ג, כמעט חזרה למשקלו הנורמלי. הוא אפילו פתח שוב את ספריו להתכונן לבחינות הכניסה למכללה.

הוא דיבר איתנו יותר והתחיל שוב לחייך. הוא הפסיק לשחק במשחקים און ליין, והדיכאון שרדף אותו במשך שנים נעלם.

המאסטר הסיר את הקארמה של בני

בני ואני קוראים כל יום יחד את "ג'ואן פאלון" ועוד הרצאות של המאסטר, ובשאר הזמן במשך היום הוא לומד לבחינות הכניסה למכללה. אחרי יותר משנתיים של עבודה קשה הוא סוף סוף נכנס לאוניברסיטה יוקרתית במדינה זרה. עכשיו הוא סיים בהצלחה את ארבע שנות לימודיו לתואר ראשון.

אני יודעת שהמאסטר הוא שסילק את הקארמה שלו, פתח את חוכמתו, וניקה את גופו. עכשיו הוא יודע מהי מטרת החיים. הילד הזה שהיה קודם יהיר, אנוכי וצר מחשבה, הפך לאיש צעיר צנוע, רחב מחשבה ואחראי.

בני היה מכור לאינטרנט במשך עשר שנים, ושלוש שנים היה בדיכאון. שום תרופה קונבנציונלית לא הצליחה לרפא אותו, אך תרגול בדאפא חיסל לחלוטין את ההתמכרות והדיכאון שלו. זה לא היה מתאפשר אם הוא לא היה מחליט לתרגל פאלון דאפא ולטפח את עצמו באמת. אנחנו מודים מקרב לב על הגנתו החומלת של המאסטר!