מה שאנחנו רואים אינו תמיד אמיתי

(Minghui.org) אני מתרגלת פאלון דאפא והתחלתי לטפח ב-1997, אבל מסע הטיפוח האמיתי שלי החל בשנה שעברה.

אף שבעלי התנגד לתרגול שלי, בתי מתרגלת בדאפא יחד איתי ואנחנו תמיד מעודדות זו את זו. אם מישהי עושה טעות, השנייה מצביעה לה על כך. בהתייחס לזה, בתי טיפחה יותר טוב ממני. כשבתי הצביעה על ההחזקות שלי, נטיתי להגיב בהתגוננות כפי שאם רגילה מגיבה. במשך השנים הסביבה המשפחתית שלנו לא השתנתה הרבה.

אך המאסטר הוא חומל ולא ויתר עליי. עם התכנונים שלו, מצאנו השנה סוף סוף קבוצת לימוד פא. לאחר תקופה של לימוד קבוצתי ובעזרתם של מתרגלים, נכנסתי לאתר מינג-הווי וקראתי מאמרי שיתוף התנסויות ומאמרים מוועידות פא. הבנתי לבסוף באיזו צורה עלובה טיפחתי במשך השנים. הייתי נחושה להסיר את ההחזקות הרגילות שלי, כולל ההחזקה להתפארות, המנטליות התחרותית, קנאה, פחד, תשוקה לנוחות, נטייה להתלונן ולא לתת לאחרים להעביר עליי ביקורת. אני אסלק החזקה אחר החזקה ואטפח את עצמי בנחישות.

משהו שקרה לאחרונה זעזע אותי עמוקות. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בביטוי מופלא של הדאפא בחיי, שהיה בעצם רמז מהמאסטר. לפני כן לא חוויתי שום דבר כזה כי מצב הטיפוח שלי לא היה יציב.

אחת ההחזקות שלי הייתה להסתכל על בגדים יפים. אפילו אם לא קניתי אותם, לרוב מצאתי סיבה ללכת להסתכל וההחזקה הזאת הייתה חזקה למדי. כדי לעזור לי להסיר את ההחזקה הזאת המאסטר נתן לי להיות עדה למחזה מבעית: פתחתי חבילה של בגדים חדשים שקניתי וגיליתי שהם מכוסים בנמלים. ריססתי את הבגדים בחומר הדברה, סגרתי אותם בשקית פלסטיק, וריססתי עוד חומר הדברה סביב ביתי.

הרגעתי את לבי והבנתי ששום דבר אינו מקרי. התיישבתי והסתכלתי פנימה על ההחזקות שלי ושלחתי מחשבות נכונות: "אם זה נגרם על ידי ישויות מרמה נמוכה או על ידי חומרים מרושעים, עליי להשמידם לחלוטין. אם המאסטר מנחה אותי להסיר את ההחזקה של לאהוב להסתכל על בגדים יפים, אענה לו: 'שגיתי, ובהחלט איפטר מההחזקה הזאת'".

למחרת פתחתי שוב את השקית ותכננתי לכבס את הבגדים. אך השקית לא הכילה דבר מלבד בגדים, אפילו לא נמלה מתה אחת.

הבנתי שההחזקה שלי מורכבת מחומר רע. אז האם כל החזקה שלנו אינה מטונפת ביותר והיא חומר רע? אז זה לא כמו להיות בפח האשפה ולהיאחז בזבל? האם כל דבר שאנחנו רואים מול העיניים שלנו אינו מראה שווא? זה תלוי איך המחשבה שלנו מגיבה. באמצעות לימוד הפא הבנתי שכל דבר בעולם הזה הוא אשליה, אז למה אנחנו נצמדים לזה אם זה שקרי? כשנוותר על הכול, האם לא השלמנו את הטיפוח שלנו?! רק על ידי ויתור על מושגים אנושיים נוכל להתקדם לקראת אלוהִיוּת.

הכתוב למעלה אלה חלק מההבנות שלי. אם יש חלקים שאינם בהתאם לפא, אנא הצביעו עליהם בחמלה.