מצאתי את השורש לכעס שלי

(Minghui.org) גיליתי שכעס אינו דבר הקיים בטבעו של האדם. הכעס עולה בגלל אי שביעות רצון, ופגיעה שמצטברת במהלך החיים. מאוחר יותר זה מתבטא כטינה ומייצר התנהגויות רעות כגון פריקת כעס והתקפי זעם.

לדוגמה, היחסים שלי עם הוריי לא היו הרמוניים. כשהייתי צעיר הם לא הראו לי אהבת הורים ולא התייחסו אליי בטוב לב כפי שמתייחסים הורים אחרים לילדיהם. גדלתי כשאני חווה את מזגו הרע של אבי ואת התעללותו המילולית. כבוגר, הרגשות השליליים שלי לגבי התנהגותם גברו.

כל פעם שהייתי מגיע לבקר אצל הוריי הייתי חש אומלל. על אף שהבאתי להם מתנות רבות, חיוכיהם לא היו כנים. אמי הייתה אומרת לפעמים דברים מתוך צביעות אבל ידעתי שזה למען החזות החיצונית ושלמעשה היא דאגה רק לעצמה. אבי אפילו לא "סָפַר" רגשות של אנשים אחרים.

פעמים רבות חשבתי שיותר לא אלך לבקר בביתם. ובכל זאת עדיין חזרתי לבקר אותם והבאתי איתי מתנות רבות, ואז כשיצאתי משם הייתי לרוב נרגז מאוד. לפעמים לא יכולנו לשוחח בשלווה וסיימנו במחלוקת. זאת הסיבה שהייתי במצוקה ולא יכולתי למצוא דרך לצאת ממצבי האומלל. 

היות שגדלתי במשפחה כזאת, הטמפרמנט שלי היה גרוע גם כן. כל אימת שהייתי רואה איך הורים אחרים מתנהגים בטוב לב לילדיהם, הייתי חושב עד כמה הוריי אנוכיים ביותר. מחשבותיי היו לרוב שליליות לגביהם, מה שגרם לי לכעוס עוד יותר.

אני מתרגל פאלון דאפא למעלה מעשרים שנה. וכך, עם הזמן הצלחתי לא להתייחס לאופן שבו אחרים התייחסו אליי. ממה שמאסטר לי מלמד הבנתי שעליי להתייחס לאחרים כיאות, כולל הוריי. אבל עדיין הייתה בלבי טינה כלפיהם וזה הטריד אותי. פעמים רבות חיפשתי בתוכי ושאלתי את עצמי שוב ושוב: "האם עדיין יש לי החזקה לסנטימנטליות? האם אני רוצה לשמוע תמיד רק דברים נעימים? האם זה משהו הקשור איך שהוא להחזקה שלי לכסף? האם טוב לבי לא מספיק כדי להשפיע עליהם" ועדיין, כל אימת שהייתי מחפש פנימה, לא הצלחתי למצוא את הסיבה האמיתית לכעס שלי ונכנסתי להרגשת מתח וחוסר אונים.

כשקראתי את מאמר המאסטר "טבע הבודהא" (מתוך "ג'ואן פאלון כרך 2", תרגום זמני, לא רשמי), הוא נגע ללבי מאוד:

"מושג, ברגע שהוא נוצר, ישלוט עליך למשך כל ימי חייך, ישפיע על חשיבתך ואפילו על כל קשת הרגשות שלך, כמו האושר, הכעס, הצער והשמחה שלך. הוא נוצר אחרי הלידה. אם הדבר הזה יתמיד לזמן מסוים, הוא יהפוך לחלק מחשיבת האדם, כשהוא מתמזג לתוך המוח של האני האמיתי של אותו אדם, ובאותה נקודה הוא יעצב את המזג שלו".

התברר לי שהתייחסתי לרעיונות שנוצרו במהלך חיי, לכעסים ולתלונות שחוויתי – כאילו הם אני עצמי. הרגשות שהתהוו מהציפייה שהורים צריכים להיות טובים לילדיהם היו למעשה מושג אנוכי ולא האני האמיתי שלי. כשאני נתקל בדברים שאינם משביעים את רצוני, רגשות ההתמרמרות והכעס שעולים בי אינם בכלל האני האמיתי שלי אלא ה"אני" המזויף שלי שנוצר על ידי המושגים שרכשתי. ועדיין הונעתי על ידי אותו "אני" מזויף להגיב בצורה לא נעימה.

המאסטר אמר במאמר "טבע הבודהא" (מתוך "ג'ואן פאלון כרך 2", תרגום זמני, לא רשמי):

"החלקיקים המיקרוסקופיים מאוד מאוד המרכיבים את הגוף האנושי יוצרים את הטבע של בן האדם, משהו שאינו משתנה לעולם. כאשר הגבולות המגבילים את מחשבת האדם מוּסָרים, אזי הנדיבות של תכונות האופי, המזג, האישיות והמאפיינים נעשית ברורה מאוד לעין, וזה האני האמיתי שלך".

לאחר שהבנתי מי הוא האני האמיתי שלי ומהם הדברים הרעים שנוצרו לאחר שנולדתי, ירד משא כבד מלבי וחשתי שהוקל לי. במקביל הבנתי שהסיבה שתמיד כעסתי על התנהגות הוריי, הייתה כי התייחסתי לאנוכיות, לצביעות ולכעס שלהם כאל טבעם האמיתי. אבל הדברים הרעים האלה נוצרו אצלם אחרי שנולדו ובמהלך חייהם, והם לא היו הם עצמם, האמיתיים.

הטבע של האדם במקור מוטמע ב"אמת-חמלה-סובלנות" והוא לא ישתנה אף פעם. הוא רק כוסה באנוכיות ובהרגלים רעים, ונראה שכאילו זה האדם עצמו. וכשאני גם כן הונעתי על ידי המושגים שרכשתי בשעה שהגבתי למושגים של הוריי, התעוררו בינינו מריבות.

ובהתחשב בכך שתמצית תכליתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק”ס) היא מאבק, זה יוצר חברה של אנשים מלאי אנוכיות וטבע דמוני, כך שהם יתווכחו וילחמו. כך גם אני הושפעתי מתרבות המפלגה הזו.

כשהפרדתי בין הטבע האמיתי של הוריי לבין ההתנהגות שלהם המונעת על ידי המושגים שרכשו, השתחררתי מהטינה הממושכת שלי. אינני כועס יותר כשאני חושב עליהם. כשאני נתקל בהתנהגות לא נאותה של אנשים אחרים, אני מבין שהם נשלטים על ידי הדברים הרעים האלה ולא על ידי טבעם האמיתי. הטינה, הכעס וחוסר שביעות הרצון שלי מתפוגגים, ולבי הופך לבהיר ונקי. למדתי איך להתנהל כשאני נתקל בקונפליקטים.

המאסטר אמר במאמר "טבע הבודהא" (מתוך "ג'ואן פאלון כרך 2", תרגום זמני, לא רשמי):

“אבל זה קשה מאוד לנצח חשיבה ומושגים שנרכשו לאחר הלידה, משום שזה מה שהוא בעצם טיפוח".

 שיתוף זה הביא אותי לכמה הבנות. אם ברצוני לסלק את הדברים הרעים שנוצרו בי לאחר הלידה, הדאפא תמיד צריך להיות לפני עיניי, מנחה את הנתיב שלי, ועליי להיפטר מההחזקות שלי, ההרגלים הרעים שרכשתי ורעיונות שסטו מדרך הישר, עליי גם לסלק לחלוטין כל השפעה של תרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית ולאפשר לטבע האמיתי שלי לחזור. האני שלי חייב להיות שקט ובלתי מעורער. כמתרגלים עלינו לעבוד ולתקן את עצמנו במקום להיות מונעים על ידי דברים רעים אלו.