טיפוח בבית: קודם כל להתנצל

(Minghui.org) אני מוחצנת ונוטה לדבר בקול רם. כשאני מדברת עם אנשים אני משתדלת מאוד לדבר ברוגע וברכות. אני מסתדרת טוב עם עמיתיי, ידידיי, ועם מתרגלים. אך בבית הייתי אדם אחר. כיוון שזה ביתי אז לא שינה לי אם דיברתי בקול חזק. הנמכתי את הדרישות מעצמי. כשדיברתי עם בעלי לא התחשבתי בו. דיברתי בטון גבוה כאילו אני מתווכחת אתו. לפעמים דיברתי אליו כאילו אני נותנת לו פקודות. זה גרם לכמה בעיות. כשקונפליקטים קרו לא הסתכלתי פנימה ולא התייחסתי לעצמי כאל מתרגלת. לא רציתי לאבד מכבודי. התחריתי והתלוננתי. בעלי אמר: "את אף פעם לא מבקשת סליחה". לפעמים ידעתי שאני טועה אך אף פעם לא אמרתי שאני מצטערת. כשטעיתי, פשוט שתקתי.

יום אחד אריחי הרצפה בחדר האמבטיה נסדקו. כיוון שלא היה מילוי מתחתם, לאחר שדרכנו עליהם זמן מה הם ניזוקו ונסדקו. הבית שלנו נבנה לאחרונה והיה עדיין תחת אחריות. בעלי יצר קשר עם היזם מספר פעמים. הם באו לתקן כמה פעמים, אבל לא עשו את העבודה. בעלי היה המום לגמרי מהעניין הזה. מאוחר יותר הוא ניהל משא ומתן עם היזם והיה מוכן לשלם לו 1.000$ שיבוא לתקן את זה. כשבעלי סיפר לי על העלות, אמרתי בתיעוב: "הבית עדיין תחת אחריות; היזם צריך לתקן את זה. למה שאנחנו נשלם את זה? למה לא דיברת איתי על זה?" הוא התרגז ואמר: "את יודעת כמה קשה להשיג אותם? הם משתמשים בכל תירוץ כדי לא לבוא, או שמגיעים מאוחר. נאלצתי לחכות להם כל הזמן. הם כל הזמן שינו את הזמנים שקבענו. הם לא אמרו שהם לא יכולים לתקן את זה, אלא השתמשו בכל תירוץ אפשרי כדי לדחות את זה".

הבנתי שלא התנהגתי באדיבות כלפיו ולא הסתכלתי על הדברים מנקודת מבטו. הייתה לי החזקה חזקה לאינטרס אישי והייתי אנוכית. המאסטר אמר לנו להתחשב קודם באחרים. התנצלתי בפניו ואמרתי: "אני מצטערת, לא הבנתי שעשית מאמץ רב כל כך לפתור את הבעיה". הוא אמר בצחוק: "סוף סוף ביקשת סליחה".

אני יכולה לצטט את שירו של המאסטר "מי צודק, מי טועה" (הונג יין 3),   אבל כשנתקלתי בבעיות לא יישמתי זאת. יום אחד העתקתי את הפא בכתב יד והבנתי את המשמעות הפנימית של "חמלה". בסימניה הסינית "חמלה" החלק התחתון הוא "פֶּה". טיפוח חמלה מתחיל בדיבור. עליי לדבר לכולם באדיבות, בשלווה, ובנימוס, כולל לבני משפחתי.

תוך כדי שאני לומדת את הפא, משננת את הפא, וממשיכה להעתיק את הפא בכתב יד, אני מבינה שהמטרה שמתרגלי פאלון דאפא באו לעולם הזה היא כדי לטפח את עצמם היטב, להציל ישויות חיות, להגשים את הנדרים הפרה-היסטוריים שלנו, וללכת בעקבות המאסטר כדי לחזור לבתים האמיתיים שלנו. עליי לוותר על כל ההחזקות. אני מזכירה לעצמי שעליי לשמור על שלווה בכל הנסיבות ושעליי להרגיע את עצמי לפני שאני עושה משהו, כי אני הולכת בנתיב לאלוהִיוּת ואני מטפחת.

עכשיו אני מסתדרת טוב עם בעלי. אני מדברת בעדינות ובשלווה. כשהוא מבשל עבורי או עושה משהו, גם אם זה דבר טריוויאלי, אני מודה לו מעומק לבי. לא משנה מה קורה או מי אשם, ראשית אני קודם כל מתנצלת בפניו ואומרת שאשתדל לפעול טוב יותר.

הוא בורך על ידי המאסטר והפאלון דאפא דרך דקלום שני המשפטים: "פאלון דאפא הוא טוב, 'אמת-חמלה-סובלנות' זה טוב". יום אחד הוא סבל מכאב מייסר בבטנו. בדרך לבית החולים ביקשתי ממנו לחזור על שני המשפטים יחד איתי. התחננו למאסטר לחזק אותו. לקח לנו כ-20 דקות לנסוע מביתנו לבית חולים. כל הדרך חזרנו על המשפטים. הוא נראה טוב יותר ואמר: "הכאב לא חמור כמו קודם. אנחנו יכולים לחכות במגרש החניה של בית החולים כדי לראות אם אצליח להתאושש". התרגשתי עד דמעות ואמרתי לו בקול רם: "המאסטר הגן עליך. בבקשה הודה למאסטר!" הוא אמר פעמיים: "תודה לך, מאסטר". נשארנו במגרש החניה כ-10 דקות ואז חזרנו הביתה. בעלי חווה את החמלה ואת כוחו העצום של המאסטר. הודיתי למאסטר על הגנתו והצלתו החומלת.

בעלי תומך בתרגול הפאלון דאפא ועבודת הדאפא שלי. במשך עונת הקידום של "שן יון" הוא הסיע אותי לכל מקום לתלות פוסטרים של "שן יון". הוא נתן עלונים של "שן יון" לעמיתיו ולחבריו. הוא חילק יחד איתי עיתונים של "האפוק טיימס" לסופרמרקטים. הוא אירגן את ארוחת הערב בזמנים שלא התנגשו עם זמן שליחת המחשבות שלי. כשאיני רוצה לקום מוקדם בבוקר הוא מזכיר לי לטפח בנחישות. אני מבינה שהמאסטר משתמש בו להזכיר לי ואני קמה מיד לתרגל את התרגילים.

אנחנו נמצאים בסופו של תיקון הפא. אין עליי להחזיק בשום החזקה. אני שואלת את עצמי: "מה אעשה אם זהו היום האחרון של תיקון הפא? התשובה היא שאעשה היטב את שלושת הדברים, אוותר על כל ההחזקות שלי ועל הלב האנושי, אעזור ליותר אנשים לדעת את האמת, אוקיר את הזמן שהמאסטר האריך עבורנו, ואטפח בנחישות.

תודה לך, מאסטר! תודה לכן, מתרגלים עמיתים!