(Minghui.org) לאחרונה שמעתי שיש כמה סרטונים בסינית שפרסמו כמה סטודנטים ומבצעים של שן יון לשעבר שעזבו את הלהקה בתחושת תרעומת. תלונותיהם היו מלאות בתפיסות אישיות ובאמוציות.

הייתי ממש המומה לשמוע את זה. זה היה בלתי נתפס וגרם לי אז לחוש ספקות. מה אם ההאשמות נכונות? עד כמה הבעיה חמורה?

התגובה הראשונה שלי הייתה להבין מהי האמת ולהפריד בינה לבין האשמות רגשיות לא נכונות שראיתי בסרטונים. הבנתי גם שזה מבחן עבורי אם אני עדיין מאמינה בנחישות בדאפא.

לאחר ששוחחתי על הנושא עם מתרגלים אחרים, הגעתי להבנה שהמחשבה הראשונית שלי – שעליי קודם כל להבחין מה מזה אמת ומה האשמות כוזבות – הייתה גם היא דרך חשיבה של אדם רגיל ומיותרת לחלוטין. אשתף מעט מההבנה הנוכחית שלי בנושא.

ראשית אני חשה צער על כל מבצעי שן יון לשעבר שאיבדו את אמונתם בפא וּויתרו על השיטה. אין להתכחש לכך שמה שהם אומרים מעיד על רגשותיהם הפנימיים, ואני חשה צער על כך שהם התנסו בחוויות שליליות. עם זאת, איני יכולה להאמין בצורה עיוורת בהשקפות שלהם, וגם לא אלך אחריהם או אשתמש בדרך חשיבה של אנשים שאינם מטפחים להסתכל על הבעיות או להביע דעות, כי הדאפא לימד אותנו להשתפר בתוך קונפליקטים ולשפר את השין-שינג שלנו באמצעות טיפוח, ולא ליצור דעות מוטות המבוססות על קונפליקטים, על האשמות ועל תלונות.

המאסטר ציין בבירור רב במאמרו "טיפוח בדאפא הוא רציני":

"אלה הגורמים לצרות נשלטים על ידי השדים, אבל הם עצמם אינם יודעים זאת ולכן כמובן לא יודו בכך. הבעיה היא שיש באמת כמה אנשים שיש להם החזקות והם ממורמרים, הנותנים לאנשים האלה קהל, מחמיאים להם ומקבלים אותם, מקשיבים להם ומקדישים להם תשומת לב, ומתעלמים לחלוטין מהרצינות של הדאפא ושל הטיפוח. הדאפא הוא הפא של השמים, ואף אחד אינו יכול לבלגן אותו! מה שאפשר לבלגן הוא הלב האנושי! אלה שעושים בעיות הם בדיוק אלה שהכוחות הישנים רוצים לסלק. אלה שלא היו בהתאמה לפא במשך זמן רב צריכים להקדיש לזה תשומת לב מיוחדת. אלה הנושאים החזקות ושהם מלאי טינה, או אפילו אלה שפוטרו מפרויקטים של דאפא בגלל הטעויות שעשו ושנוטרים טינה – הם אלה שהכי סביר שילכו איתם. כשהאנשים האלה מתקבצים יחד כדי לפרוק את הטינות שלהם, ההחזקות שלהם מוצגות באופן מלא. ראינו שאנשים כאלה אף פעם אינם משתמשים בפא כדי לשקול לרגע: האם זה נכון שיהיה לי לב ממורמר? האם זה מה שאמור להיות למטפח? האם זה בהתאמה לפא?"

המאסטר אמר גם ב"ג'ואן פאלון":

"אנחנו אומרים שכשאתה לוקח צעד אחורה בזמן קונפליקט, תגלה שהים והשמים הם ללא גבולות ובטוח יהיה מצב אחר". (הרצאה תשיעית)

כולנו יודעים שמתרגלי דאפא שונים זה מזה ברמת ההבנה וההארה שלהם. יש כאלה שרמת הבנתם גבוהה מאוד. יש כאלה עם רמה ממוצעת או נמוכה למדי, ממש כמו פירמידה. אלו שבמרכז יכולים להגיע לרמה גבוהה מאוד בטיפוח, בעוד שאלו בשוליים יכולים להגיע רק לרמה נמוכה ולעצור שם, או אפילו לא להשיג תוצאה חיובית.

מתרגלים בעלי רמות הארה גבוהות מסוגלים לעבור דרך המצבים הגרועים ביותר ולסבול כאב וסבל גדולים. ובכל זאת אמונתם במאסטר ובפא תמיד נשארת איתנה ובלתי מעורערת. אלו בעלי תכונת הארה נמוכה נוטים להשתמש בדרכי החשיבה של אנשים שאינם מטפחים כדי לאמוד את הדאפא. וכך, כשהם נתקלים בדברים הסותרים את התפיסות והרעיונות שלהם הם פונים לכיוון ההפוך ומפסיקים לטפח.

זמן קצר לפני ששמעתי על הסרטונים האלה, אתר האינטרנט הצרפתי של מינג-הווי עדכן את סיפורי הטיפוח של מילֵה-ריפָּה. אני מבינה שזה נועד לתת לכולם הזדמנות לחוות מחדש את סיפורו של המתרגל הבודהיסטי הזה, שסבל את המבחנים הקשים ביותר מידי המאסטר שלו.

להבנתי, מה שנקרא "עוולות" ו"התעללויות" שסבל מילֶה-ריפָּה דומות במידה מסוימת באופיין להתנסויות שתוארו על ידי אותם מבצעי שן יון לשעבר.

ברצוני להזכיר להם בחמלה להרהר על האם במקרים שהם תיארו הם החמיצו הזדמנויות טיפוח. אני מרגישה שהם השתמשו בדרכים של אנשים שאינם מטפחים כדי לפרוק את התלונות והטינה שלהם במקום לשמור על מחשבות נכונות בשעה שהם חווים קונפליקטים, ולטפח ולשפר עצמם כפי שמתרגלי דאפא יעשו.

אני מבינה שבפרויקטים שלנו להצלת אנשים, אלו אינן אלוהויות העושות את העבודה, אלא מטפחים בעולם האנושי. לפיכך, החסרות והחזקות אנושיות יופיעו באופן טבעי בתהליך, מה שגם מציע לכל מתרגל הזדמנויות להשיג שלמות בתוך מצוקות וקשיים. זוהי ההבנה שלי מדוע מתרחשים קונפליקטים.

ככל שהמצוקות גדולות יותר, כך הבסיס של המטפח יכול להיות טוב יותר והוא יכול להגיע גבוה יותר בטיפוח. אבל על אף שייתכן שלאנשים האלה יש רמת סטטוס פרי גבוהה, רמת ההבנה הנמוכה שלהם בחיים אלה עלולה למנוע מהם לחזור לאני האמיתי שלהם.

חלק מאיתנו חושבים אולי שרק אנשים שאינם מטפחים יכולים ליצור עבורנו מצוקות וקשיים, אבל לא תלמידי דאפא. זה בהחלט אינו כך. על פי עקרון של יצירה הדדית וניגוד הדדי, אם תמיד נחשוב שלא יהיו קשיים בְּקֶרב מתרגלים, הכוחות הישנים לבטח יְיָצרו אשליות או תקריות שליליות בפרויקטים של הדאפא שלנו. כמו כן, אני תוהה האם האנשים שהצטרפו מוקדם יותר לאקדמיית פיי-טיאן או ללהקת שן יון היו אובססיביים בחיפוש אחר "סביבה טהורה" מבלי שיהיו מודעים לכך, ואם זהו המקרה, חייבים להיות מבחנים התואמים להחזקה כזאת.

מסרטונים שמסתובבים ברשת אפשר לראות שרוב הסטודנטים של פיי-טיאן ומבצעי שן יון מביעים שמחה להשתתף בשן יון. הם שמחים משום שהם מבינים את הקדושה במה שהם עושים, יש להם הבנה ברורה של מבחני הטיפוח, והם התגברו על קשיים שונים באמצעות מחשבות נכונות.

במקרה זה, לשפוט אם מה שנאמר בסרטונים הוא נכון או שקרי אינו חשוב כלל, וגם לא מה עלינו לעשות בעניין. בכל מקרה, ההערות שלהם מזלזלות ומשמיצות את הדאפא, ואין עלינו להוסיף להם אנרגיה כלשהי בכך שנגלה עניין כלשהו במה שנאמר.

אני מאמינה שברגע שהם עזבו את הדאפא, הכוחות הישנים החלו להשתלט על המצב, כשהם מובילים למצב שאנחנו קוראים עליו עכשיו. יש אנשים עם מניעים נסתרים שחיפשו זה מכבר עדויות שליליות על הדאפא. אלו שהוטעו על ידי תעמולת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ומעבירים ביקורת על הפאלון דאפא מקדישים תשומת לב רבה לדברים שאומרים האנשים הללו. למרבה הצער, חברי שן יון לשעבר אלה אינם יכולים לשחרר את ההחזקה שלהם לאגו האנוכי ואפילו מרגישים סיפוק מכך שמקשיבים להם.

אני מקווה בכנות שהם יוכלו להחזיר לעצמם את השלווה והאיזון בליבם ולהפסיק להשתתף מתוך בורות בהרס של ישויות חיות. מה שהם עושים עכשיו זה בדיוק מה שהכוחות הישנים רוצים. הכוחות הישנים מתכוונים להרוס אותם, לא לספק את רדיפתם אחר רגשות אנושיים או רְווחים.