בית הספר "מינג-הווי" בטורונטו, קנדה, קיים את ועידת הפא השלישית שלו

(Minghui.org) בית ספר "מינג-הווי" הקנדי באזור מרקהאם בטורונטו קיים את ועידת הפא השלישית שלו ב-29 ביוני 2025. שמונה עשר תלמידי דאפא צעירים, שני מורים ושני הורים שיתפו בהתנסויות הטיפוח שלהם.

בעולם המלא בבורות וסבל, פעמים רבות אנשים הושחתו על ידי הטרנדים המודרניים ונעשו מרוכזים בעצמם. אך הילדים בבית ספר "מינג-הווי" שוחים נגד הזרם לטפח את מחשבתם, ומתייחסים לאחרים באדיבות.

איך הם עושים זאת? הילדים שיתפו בוועידה את התנסויותיהם על שמירה על קור רוח והתגברות על אתגרים, פיתויים ומבחנים. מורים והורים המנסים כל הזמן להשתפר בהדרכת ילדיהם שיתפו איך הם יצרו סביבה בריאה להתפתחות ילדיהם תוך כדי שימת לב להשתפרות של עצמם.

 בית ספר "מינג-הווי" קיים בהצלחה את ועידת הפא השלישית שלו

מורי ותלמידי בית ספר "מינג-הווי" משתפים התנסויות

זי-שיאנג מסוגל לשאת קושי

זי-שיאנג עובד קשה לשפר את גמישותו, כי הוא מקווה להיות רקדן "שן יון" כשיגדל

 זי-שיאנג בן השמונה (שון) רוקד כבר חמש שנים. כדי להתאמן על שפאגטים הוא צריך להישען נגד קיר ולמתוח את רגליו במרחק 180% אחת מהשנייה. בהתחלה הוא לא הצליח לעשות זאת. כשאביו עזר לו למתוח רגליים הוא בכה מכאב.

אביו שאל אותו אם הוא רוצה לוותר, אך שון אמר: "לא". אביו אמר: "אם תוותר רגליך יפסיקו לכאוב מיד". שון ענה: "אני נחוש להמשיך".

אביו הציע שהם ישננו יחד את השיר של המאסטר "לחשל את הלב והרצון" מתוך ספר השירים "הונג יין".

לאחר ששיננו אותו פעם אחת, רגליו של שון כאבו אף יותר והוא בכה חזק יותר, אבל אביו שינן את השיר שוב ושוב.

שון בכה תוך כדי ששינן את דברי המאסטר יחד עם אביו, כשלפתע חש שהכאב ברגליו מתחיל להתפוגג, כמעט עד שחש נוח. הוא פנה לאביו ואמר: "תדחוף עוד קצת". באותו ערב הוא עשה התקדמות גדולה ופרץ את המחסומים.

שון תרגל גם קפיצות. הוא סיפר: "בהתחלה היה לי קשה לקפוץ אפילו פעם אחת, ולאחר עשר קפיצות לא יכולתי לקפוץ יותר. אבל אז זכרתי את הסיפור על מים שטפטפו דרך אבן ופירקו את האבן, וזה נתן לי השראה לתרגל כל יום. התקדמתי מ-300 פעמים ל-600 פעמים, ועכשיו אני יכול לקפוץ בקלות 1000 פעמים. היו זמנים שרציתי להרפות ולוותר, אבל התעקשתי להמשיך בגלל החלום שלי לרקוד ב'שן יון'".

יי-שואן כבר לא אובססיבי בעניין של "לעשות כסף"

 אלן התגבר על ההחזקה "לעשות כסף"

השנה יי-שואן (אלן) פיתח לפתע עניין במכירת דברים כדי להרוויח כסף. הוא לקח את צעצועיו לבית הספר ומכר אותם. בתחילה מגוון הצעצועים היה מוגבל, אז העסק התקדם לאט.

ואז הוא סחר עם בני כיתתו בצעצועים, מכר אותם במחיר גבוה, והשתמש ברווחים כדי לקנות חדשים. כל יום הוא חשב איך להרוויח יותר כסף, וזה הקשה עליו להתמקד בשיעורים ומנע בעדו להכין את שיעורי הבית.

יום אחד אלן הבין לפתע שהוא שגה. הוא אמר: "אני מטפח, ועליי להיות הוגן בעסקים. אינני יכול לדרוש מחירים גבוהים מדי רק כדי להרוויח, כי כך אאבד מוסריות". לאחר שהתעורר לכך, הוא החזיר לבני כיתתו את כל הכסף שהרוויח.

איימי רוצה להשתפר

 

לאחר שאיימי השתפרה, היא הפסיקה להתפאר בפני בני כיתתה ברכישותיה החדשות

בדרכה לבית הספר, איימי בת השבע שיננה עם אמה ואחותה את השיר "על סוסים" מאת האן יו. לפתע היא חשה דחף לשנן את זה לבדה. אך היא התקשתה לזכור את שורות השיר. אחותה צחקה ואמרה: "את פשוט רוצה להתפאר". איימי הבינה שרצונה להרשים אחרים חזק מדי, ומפריע ליכולתה לזכור את השיר.

היא הביאה לבית הספר דברים יפים מביתה כדי להתפאר בהם, בתקווה שחברי כיתתה יעריצו אותה.

לאחרונה היא חשבה להביא שוב לבית הספר את ה"ארגונית" היפה שלה כדי להתפאר, אבל היא שינתה את דעתה לאחר שחשבה: "אינני יכולה להראות את זה שוב". ובאותו רגע היא החליטה לשלוט בדחף שלה לנסות להרשים אנשים.

איימי שיתפה: "קודם הייתי אנוכית וחשבתי רק על עצמי. עכשיו אני רוצה לחשוב על אחרים". לאחרונה, אמה קנתה שתי קופסאות אוכל, אחת מעוטרת בסנאים והשנייה בעלים. איימי ואחותה אהבו שתיהן את קופסת הסנאים, אבל כשאימי ראתה שאחותה אוהבת את הקופסא הזאת היא ויתרה לאחותה. כשאחותה ראתה שאיימי אוהבת את הקופסא הזאת היא החזירה לה אותה.

הקהל התרגש מאוד

התנסויות הטיפוח של הילדים, המורים, וההורים ריגשו את הקהל וכמה מהם שיתפו את רגשותיהם לאחר הוועידה.

גברת וונג המתרגלת כבר 27 שנים, מאמינה שבית ספר "מינג-הווי" מספק סביבת טיפוח טובה למבוגרים ולילדים. היא אמרה: "בית הספר הזה עוזר למורים ולילדים להישאר על נתיב הטיפוח. הוא עוזר להם לדעת איך לטפח ואיך להשתמש בפא כמדריך לחיים שלהם".

גברת פאנג מחנכת כבר 30 שנה. היא מאמינה שהמורים בבית ספר "מינג-הווי" ממלאים את המשימה המסורתית של "הקניית ערכים מוסריים", הוראה, ופתרון בעיות, תוך כדי שהם משפרים את עצמם בעצמם בפאלון דאפא.

גברת פאנג שמחה שהילדים יכולים לתרגל בדאפא. היא אמרה: "בגיל צעיר כל כך, הילדים למדו להסתכל פנימה ולהבין איך להיטמע ב'אמת-חמלה-סובלנות'. זה כל כך טוב עבורם".

סרינה שמחה מאוד להשתתף בוועידה. היא אמרה שההקשבה למתרגלים הצעירים המדברים על הטיפוח שלהם הזכירה לה לשים לב להחזקות שלה. היא ציינה: "הם דיברו על מדיטציה ותרגול, והם הצליחו לעשות כל אחד מהם במשך שעה, וזה ממש עודד אותי".

מר יואן העיר: "הם הצליחו לתאר בכנות ובפשטות את הקשיים שנתקלו בהם בחייהם ובבית הספר, ואז דיברו על ההשתפרות שלהם בטיפוח. זה עורר בי השראה והזכיר לי לשקף על עצמי וללמוד לתקשר כשאני נתקל בבעיות בעבודה".

איזבלה היא אמא שנכחה בפעם השנייה בוועידה לשיתוף התנסויות בבית ספר "מינג-הווי". היא שיקפה על גדילתם של ילדיה בשנה האחרונה: "בית ספר 'מינג-הווי' מספק סביבת טיפוח מצוינת. הם לומדים את הפא ומתרגלים את התרגילים יחד, מקבלים הבנה עמוקה יותר על הדאפא. אפשר לראות מהשיתופים שלהם שעקרונות הפא של המאסטר עוזרים להם להתמודד ולהתנהל עם קשיים טוב יותר ולהבין טוב יותר את העקרונות של להיות בן אדם".

מאסי אמר: "כשהקשבתי לילדים, הבנתי שהם יכלו לדבר על איך הם הסתכלו פנימה מנקודת המבט של מתרגל, שזו איכות טובה שקשה למצוא. בה בעת המורים בבית הספר מעודדים אותם להתנהל על פי 'אמת-חמלה-סובלנות', ומזכירים להם להיות טובים בבית הספר ובחיי היום יום שלהם. הדגש הזה על יושרה והתנהגות טובה הוא בעל ערך אמיתי".