(Minghui.org)  הצעת החוק C-219, שמטרתה להחמיר את הסנקציות נגד זרים המעורבים במעשי שחיתות ובדיכוי חוצה-גבולות של זכויות אדם, אושרה בקריאה שלישית ב-8 באוקטובר 2026 בבית הנבחרים של קנדה. השלב הבא בתהליך מחייב את אישורה בסנאט ואת קבלת ההסכמה המלכותית (Royal Assent) בטרם תהפוך לחוק.

הצעת החוק C-219 הוצגה בספטמבר 2025 על ידי חבר הפרלמנט השמרני ג'יימס בזאן – מזכיר ההגנה בממשלת הצללים. ב-5 באוקטובר 2025 עברה הצעת החוק בקריאה שנייה, וכעת היא בשלב הקריאה השלישית.

חבר הפרלמנט ג'יימס בזאן שהוא מזכיר ההגנה בממשלת הצללים (אתר מינג-הווי)

הצעת החוק C-219 כפי שמופיעה באתר בית הנבחרים

החקיקה נועדה לחזק את הסנקציות של קנדה ואת מנגנוני הנשיאה באחריות של בכירים זרים המפרים זכויות אדם ושל בכירים מושחתים. תקנות המפתח כוללות: מאבק מפורש בדיכוי חוצה-גבולות; עדכון ושינוי שם של חוקי סנקציות קיימים; הגברת השקיפות ומנגנוני הפיקוח הפרלמנטרי; והגנה על אסירי מצפון ועל פעילי זכויות אדם.

בזאן היה ממובילי "החוק למען צדק לקורבנות של בכירים זרים מושחתים משנת 2017 (הידוע כחוק מגניצקי). בהודעה לעיתונות ב-9 באוקטובר הוא הצהיר: "אני שמח להגיש את הצעת החוק הפרטית שלי לחיזוק מערכת הסנקציות של קנדה, כך שתתאים יותר למדינות בעלות ברית, וזאת באמצעות הטלת צעדים כלכליים ואיסורי כניסה על בני משפחה מדרגה ראשונה, שינוי שם התקן של משרד המשפטים לנקיטת אמצעים כלכליים מיוחדים (SEMA), ויצירת מנגנון לשלילת רישיונות שידור מגופים הנתונים לסנקציות".

על הכוונת: דיכוי חוצה-גבולות וחיזוק הסנקציות

החקיקה משלבת באופן רשמי את נושא הדיכוי חוצה-גבולות בתוך מערכת הסנקציות המשפטית. היא מדגישה שלממשלת קנדה יש הזכות להטיל סנקציות ישירות על אזרחים זרים הפועלים בשם ממשלות זרות לביצוע או להשתתפות בדיכוי חוצה-גבולות, לרבות צעדים כגון הקפאת נכסים ואיסור כניסה למדינה.

בנוסף לעדכון "חוק מגניצקי" משנת 2017, החקיקה מתקנת גם את "החוק לצעדים כלכליים מיוחדים" (SEMA), מעגנת בחוק הקנדי את ההגדרות של "אסירי מצפון" ו"דיכוי חוצה-גבולות", וקובעת לוחות זמנים שבהם הממשלה רשאית להחרים נכסים שהוקפאו. נכסים אלה עשויים לשמש לאחר מכן לפצות את מי שסובלים מהפרות זכויות אדם ומאיומים, או שנפגעים כתוצאה משחיתות.

החקיקה מתקנת את חוק הצדק לקורבנות של בכירים זרים מושחתים, ומבהירה ומרחיבה עוד יותר את הקריטריון לזיהוי וענישה של בכירים זרים המפרים בצורה חמורה זכויות אדם המוכרות בין-לאומית, או מעורבים בשחיתות משמעותית. היא גם משנה את שם "חוק הצעדים הכלכליים המיוחדים" ל"חוק הסנקציות הגלובליות והצעדים הכלכליים המיוחדים" (חוק סרגיי מגניצקי מס' 2), ומאחדת בכך את המסגרת המשפטית של קנדה בתוך תחום הסנקציות הבין-לאומיות.

הקריאה השלישית של החקיקה מחזקת את העונשים תחת חוק מגניצקי וחוק הצעדים הכלכליים המיוחדים, ומיישרת קו עם אכיפת הסנקציות בין השתיים – קנס מרבי של 100,000 דולר קנדי, מאסר מרבי של שלוש שנים, או שניהם.

הגנה על אסירי מצפון ומגִני זכויות אדם

החקיקה מגדירה ומבהירה את המושג המשפטי של "אסירי מצפון" – אנשים העצורים או שחירותם מוגבלת בגלל אמונותיהם (כגון פאלון גונג, נצרות, אסלאם וכן הלאה) או זהותם.

החקיקה באמצעות אמצעים משפטיים, חוסמת בפני בכירים הכולאים או רודפים אסירי מצפון ודיסידנטים את הדרכים לחו"ל להעביר נכסים לקנדה או להתגורר בה, ובכך מונעת מקנדה להפוך למקלט בטוח עבור מפרי זכויות אדם.

לאחר שהציג בספטמבר האחרון את הצעת החוק C-219, הצהיר בזאן בראיון כי החקיקה הזאת הייתה הראשונה שהגדירה במפורש "דיכוי חוצה גבולות" בחוק הקנדי. "זה מאפשר לנו להטיל סנקציות על זרים המבצעים פשעי דיכוי חוצה גבולות בקנדה באמצעות התערבות והפחדה [על אדמה] זרה", הוא הסביר.

כמו כן מאפשרת חקיקה C-219 לממשלת קנדה להיאבק בשנים האחרונות במעקב ובאיומים של המק"ס נגד מתרגלי פאלון גונג, תושבי הונג קונג, טייוואנים וקהילות גולים אחרות באמצעות "תחנות משטרה", שגרירויות, קונסוליות וארגוני החזית המאוחדת הבלתי חוקיים בחו"ל.

"על ידי הצעת חוק זו, נגדיר בצורה ברורה יותר מהם אותם אסירי מצפון ומגני זכויות אדם ונבטיח שאנו קמים ונאבקים למען כל אחד ואחד מהם ברחבי העולם", אמר בזאן במהלך הקריאה השנייה.

הגברת השקיפות ומנגנוני הפיקוח של הקונגרס

יישום חקיקה C-219 יגביר גם את השקיפות ויחזק את מנגנוני הפיקוח של הקונגרס, כמו דיווח והגשה שוטפים. זה מחייב את הממשלה להודיע ולהגיש לשני בתי הפרלמנט תוך פרק זמן מוגדר (למשל, 15 יום) על כל ההחלטות לגבי סנקציות או צווים מנהליים שנעשו במסגרת החקיקה. זה יגביר את יעילות האכיפה ואיסוף הראיות. החקיקה גם מתקנת את ההוראות בנוגע לקבילותן של ראיות כמו מסמכי מכס וחשבוניות מסחריות, כדי להעמיד לדין בצורה יעילה יותר הפרות פליליות של הסנקציות.

בזאן הצהיר כי הוא מקווה להקים מנגנון המאפשר לקנדים ולקהילת הגולים להתבטא בוועדות פרלמנטריות בבית הנבחרים ובסנאט ולהגיש רשימות ספציפיות של סנקציות וראיות כדי להגדיר על אילו אנשים צריכים להטיל סנקציות במסגרת חוק מגניצקי או חוק הצעדים הכלכליים המיוחדים.

בשנת 2024 הגישו מתרגלי פאלון גונג רשימות סנקציות ל-45 מדינות ברחבי העולם, וקראו להקפאת נכסים ולאיסורי כניסה לאלו המופיעים ברשימות. בשנת 2021 הגיש בזאן בשם אגודת הפאלון דאפא רשימה של 150 בכירים במק"ס.

פרופסורית קנדית: זה גם סמלי וגם מהותי

מריה צֶ'אוּנג, פרופסורית מרצה באוניברסיטת מניטובה אמרה בראיון כי העברת הצעת חוק C-219 בקריאה השלישית בבית הנבחרים היא פריצת דרך וסמלית ביותר בהגנה על אנשים הנרדפים באמצעות דיכוי חוצה גבולות. בעבר לקנדה לא הייתה חקיקה המתייחסת ספציפית לדיכוי חוצה גבולות.

בדצמבר 2024 ממשלת קנדה הטילה סנקציות על שמונה בכירים במק"ס במסגרת חוק הצעדים הכלכליים המיוחדים, תוך ציון הסיבות הכוללות רדיפה שיטתית של אויגורים, טיבטים ומתרגלי פאלון גונג.

פרופסור צ'אונג הדגישה כי הכללת חוק הצעדים הכלכליים המיוחדים היא בעלת משמעות רבה. היא אמרה שברגע שהחקיקה תהפוך לחוק, יישום הסנקציות יהיה קריטי וציטטה דוגמאות כמו להגן על קורבנות שאינם דוברי אנגלית ולתת להם ערוצים בהם יוכלו לדווח על חוויות הרדיפה באופן מיידי.

"הצעת החוק מחזקת את מסגרת הסנקציות של קנדה, כדי להבטיח שהמדינה לא תשמש כמקלט בטוח עבור בכירים רשמיים זרים מושחתים ומפרי זכויות אדם באופן חמור", כתב בזאן ב-10 באוקטובר ברשת החברתית. "לראשונה בחוק הקנדי, אנו מגדירים 'אסיר מצפון' ו'דיכוי חוצה-גבולות', במטרה לסייע בהתמודדות עם ההתערבות הזרה ההולכת וגוברת במדינתנו".