(Minghui.org) שלום מאסטר! שלום מתרגלים עמיתים!
מאז שהגשתי תלונה פלילית נגד ג'יאנג דזה-מין, לשעבר ראש המפלגה הקומוניסטית (מק"ס) האחראי לרדיפה נגד הפאלון גונג, המשטרה "ביקרה" אותי בקביעות, במיוחד לפני המפגשים הפוליטיים הגדולים של המק"ס. בהתחלה הוריתי להם בתוקף ללכת, אבל עם עבור הזמן, הבנתי שכמה מהשוטרים הם אנשים טובים. ה"הטרדה" הפכה להזדמנות עבורי להבהיר להם את האמת. ברצוני לשתף כאן איך שיניתי את הגישה שלי כלפי השוטרים.
פחדתי מהשוטרים ונטרתי להם טינה
כשהרדיפה החלה, פיתחתי רגשות שליליים חזקים כלפי השוטרים לאחר ראיתי שהם עוצרים מתרגלים ללא הרף. עכשיו אני מבינה ששורש הרגשות האלו היה פחד. השוטרים אינם האויבים שלנו; הם הקורבנות של המק"ס, שמשתמשת בהם כדי לרדוף אותנו. הפחד שלי גרם שתהיה לי כוונה חזקה להגן על עצמי ומנטליות תחרותית חזקה.
התקרית הראשונה של ההטרדה מצד הרשויות קרתה ב-2016 כשמנהל הכפר ושישה שוטרים באו לביתי. באותו זמן לא הייתי שם. בתי, שזה לא מכבר סיימה מכללה, הייתה בבית לבדה. הם שאלו אותה אם אני עדיין מתרגלת פאלון גונג ואיימו לקחת אותי למרכז שטיפת מוח או לגזור עליי עונש מאסר.
כל שוטר נשא על כתפיו מצלמת וידאו. בתי פחדה קצת אך ענתה: "זה לא אפשרי שאמי תוותר על תרגול פאלון גונג. היא לא עושה שום דבר לא בסדר בכך שהיא מנסה להיות אדם טוב".
ואז היא שאלה את השוטרים לשמותיהם, וכולם, כולל מפקד המשטרה עצמו, אמרו לה את שמותיהם ותואריהם.
בתי הדגישה שוב שאין שום דבר לא בסדר בתרגול פאלון גונג. כשהם ביקשו את מספרי הטלפונים הניידים של בעלי ושלי, היא סירבה לתת את המספרים. שוטר צעיר התעקש: "עלייך לתת לנו את מספרי הטלפון. אחרת איך נוכל לדווח לממונים עלינו?"
בתי לא יכלה להימנע מלענות, ונתנה להם מספר כוזב בטענה שהוא שלה.
כשהגעתי הביתה בתי הסבירה לי מה קרה. באותו ערב הלכתי לראות את מנהל הכפר ושאלתי אותו מדוע הוא לקח את השוטרים לביתי. הוא ענה שהמשטרה חיפשה אותי ולא פירט את הסיבה. הוא הוסיף שאם הוא היה יודע שהם באו להציק לי עקב אמונתי, הוא לא היה מביא אותם לביתי.
אמרתי לו: "הם רודפים אנשים טובים. אני מקווה שלא תשתף איתם פעולה יותר". נתתי לו חוברת של הבהרת אמת והוא לקח אותה.
למחרת בבוקר לאחר שיצאתי לעשות קניות, מפקד המשטרה ושוטר נוסף חזרו. בתי שוב הייתה בבית לבדה. הפעם היא לא חששה והזמינה אותם פנימה.
מפקד המשטרה שאל את בתי על התקרית של "ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן" והיא סיפרה להם איך המק"ס ביימה את כל האירוע. לאחר עשר דקות, הטלפונים שלהם צלצלו והם קמו ללכת.
בתי לא נתנה להם ללכת והמשיכה להבהיר להם את האמת. היא דיברה עוד כעשר דקות, וכשהם מיהרו לצאת היא תפשה את זרועו של מפקד המשטרה ומשכה אותו חזרה. רק כשהתקשרו אליו שוב הם הלכו.
הלכתי למנהל הכפר ושאלתי אותו למה המשטרה באה שוב. הוא אמר שהוא לא ידע על כך. הוא גם אמר שהשוטרים לקחו את החוברת שנתתי לו. הבנתי שעל אף שהשוטרים נראו מרושעים למראית עין, הם היו שם כדי לדעת את האמת.
יומיים לאחר מכן השוטרים הגיעו שוב ונפגשנו בחוץ על סף דלת ביתי. אף שידעתי שעליי להבהיר להם את האמת, לא הצלחתי לדבר ברוגע כי הייתי עצבנית ומפוחדת. פלטתי: "מי אתם?"
הם אמרו: "אנחנו מתחנת המשטרה".
עניתי: "אתם במקום הלא נכון. אין לי שום עניין עם המשטרה. לא עברתי על שום חוק ולא עשיתי שום דבר לא בסדר".
שוטר צעיר ניסה לאשר את זהותי וביקש לדבר איתי בתוך הבית. התעקשתי שנדבר ברחוב וביקשתי מבעלי להקליט את המפגש. כששאלתי את השוטר לשמו, הוא התחיל לבכות וביקש ממני לא לרשום את שמו.
בעלי מתח ביקורת עליהם על כך שהטרידו אותנו ושיבשו את חיינו. בתגובה הם איימו לקרוא לתגבורת.
גם אני האשמתי אותם שהפריעו לחיי היום יום שלי. השוטר הצעיר ביקש ממני להנמיך את קולי, מחשש שאנשים ברחוב עלולים לשמוע את שיחתנו. הבטחתי לו שאין לי מה להסתיר. כשהשוטרים הבינו שלא ניתן להזיז אותי. הם חזרו למכוניתם.
אמרתי להם: "אל תפעלו לפי הוראות המשטר הקומוניסטי ותרדפו מתרגלי דאפא. זה לא טוב בשבילכם". הם עמדו שם והקשיבו.
כשסיימתי אמרתי: "סיימתי. אתם יכולים ללכת עכשיו. זכרו, אל תחזרו ואל תתנו למשטר הקומוניסטי להשתמש בכם כדי לרדוף אותנו".
לאחר שעזבו, השכנים שלי שאלו אותי מה קרה. סיפרתי להם שהשוטרים באו להציק לי כי אני מתרגלת פאלון גונג. שכן אחד אמר: "פשוט תתעלמי מהם. הם לא עושים שום דבר חיובי".
אני אסירת תודה שכשדיברתי על הרדיפה בצורה פתוחה ואמיצה, השכן שלי הצליח להבין את האמת. אני גם שמחה שהתגברתי על הפחד שלי והבהרתי את האמת לשוטרים.
שנה לאחר מכן השוטרים חזרו, כביכול כדי לתת לי עלון לאפליקציה סלולרית נגד הונאות. בתי עצרה אותם בפתח הדלת ואמרה להם שכבר קיבלנו את העלון מפקידי הכפר. הם אמרו שהם רוצים לתת לי אותו באופן אישי והמשיכו לשאול אם אני בבית. בתי התעקשה שהיא יכולה להעביר לי את העלון או כל הודעה אחרת מהם, אז הם הלכו.
חמלה נובעת כשפחד, תחרותיות ושליליות מתפוגגים
בכמה השנים הבאות המשטרה המשיכה לחזור כל שנה כדי להטריד אותי. השוטרים באו לרוב מבלי לנקוש על הדלת. אך כשראו אותי, הם ברחו מבלי לומר דבר. פעולותיהם תדלקו את הכעס שלי. כשהם חזרו צילמתי אותם בווידאו, מה שגרם להם רק להתרחק מהר יותר.
כשהם באו בזמן מגפת הקוביד 19 בתי אמרה: "המשטרה אמורה לעצור אנשים רעים. למה שלא תעשו את חובתכם במקום להציק לנו? לפני כמה שנים הטלפון הנייד שלי נגנב ביריד קהילתי. דיווחתי לכם על כך ועדיין לא מצאתם אותו או תפסתם את הגנב. למה אתם לא משקיעים את זמנכם בלעשות דברים שעליכם לעשות? אתם מבזבזים את זמנכם על שטויות כמו זה. מתרגלי דאפא הם כולם אנשים טובים, אך אתם בוחרים להציק לאלו העושים טוב".
שוטר אחד ציין: "פיצחנו מקרה אחד בשנה שעברה".
בתי אמרה: "רק מקרה אחד בשנה? כמה זה יעיל? אם הייתם משקיעים חצי מהזמן והאנרגיה שאתם מבזבזים בלהטריד מתרגלי דאפא על המקרים האלו, הייתם כבר פותרים את כולם".
כשהשיחה התחממה יותר, עצרתי את בתי ושיתפתי סיפורים על גמול קארמתי ועל החשיבות של חמלה גם בעת ביצוע מדיניות הרדיפה. הם הבינו את הנקודה שהעליתי והתוודו שאכן מופעל עליהם לחץ רב מצד הממונים עליהם ושאין להם כוונה להטריד אותי באופן אישי.
כששיניתי את הגישה שלי, טון דיבורם התרכך גם. הם שיתפו איתי על הקשיים הרבים איתם הם מתמודדים. כשהם באו שוב, הם ניסו לשמור על פרופיל נמוך והיו ידידותיים. הבנתי שהם מסוג האנשים שרק עושים את המוטל עליהם. הקרירות שחשתי כלפיהם נמסה בהדרגה.
כששיתפתי את ההתנסות הזו עם מתרגלים אחרים, הבנו שלא נצליח לשנות את לבם בהשתמש בכוונות שליליות. כשהרחקתי אותם ממני, לא הצלתי אותם או השתפרתי בטיפוח שלי. החלטתי לשנות את עצמי ולעבוד על הפחד והתחרותיות שלי. איני צריכה יותר להבריח אותם. גם אם הם רק ממלאים אחר פקודות הממונים עליהם, זו בסך הכול הסיבה על פני השטח; חייבת להיות להם סיבה עמוקה יותר לחפש אותי, אולי כדי שאבהיר להם את האמת. אולי המאסטר הוא שסידר את כל זה. אחרת, ייתכן שלעולם לא תהיה להם הזדמנות לשוחח עם מתרגל דאפא. דרך השיחות שלנו הבחנתי בבלבול שלהם והבנתי שהם לא ידעו דבר על הדאפא.
באוקטובר שעבר שני שוטרים ביקרו אותי שוב. אחד מהם דיבר איתי והשני הקליט אותי בהסתר בטלפון שלו. הזכרתי לעצמי להתייחס אליהם בחמלה כדי שהביקור שלהם לא יהיה לשווא. הזמנתי אותם פנימה והצעתי להם תה ופירות.
הם הופתעו אך הסכימו לשבת ולשוחח איתי. בהתחלה היה ברור שהם לא הרגישו בנוח, אך לא נתתי לזה להשפיע עליי. הסברתי להם את העובדות הבסיסיות על הדאפא ועל הרדיפה הכלכלית שסבלתי ממנה לאחר שתבעתי את ג'יאנג דזה מין. התנצלתי גם על גישתי השלילית בעבר. הם הקשיבו בתשומת לב ואף דחקו בי ליצור קשר עם המעסיק לשעבר שלי ולקבל את הכסף שחייבים לי.
קצת לאחר מכן, הם קיבלו שיחת טלפון לגבי מקרה אחר, אז הם סיימו את התה שלהם והלכו. ההתנסות הזו גרמה לי להבין את החשיבות של הפגנת האדיבות כלפיהם. הם היו צעירים יותר מבתי, והרגשתי אחריות להצילם.
כשהם באו לראות אותי ביוני, בדיוק התקלחתי. כשהם חיכו לי שאתלבש, הם עמדו בחצר הקדמית ופטפטו עם בעלי. שוטר אחד אמר לו: "החברה הפכה חשוכה כל כך בימינו. אין מצב שאצטרף למפלגה".
כשיצאתי החוצה, ביקשתי מהם להגן על עצמם עקב הנסיבות הפוליטיות העכשוויות, והם בתגובה הזכירו לי לשמור על בטיחותי האישית כשאני מחלקת חומרי דאפא.
אמרתי להם ששמעתי שעכשיו שוטרים רבים נמנעים מלהגיב כשמישהו מדווח על מתרגלים שמחלקים חומרי מידע: "הם כולם מגינים על מתרגלי דאפא. עליכם גם כן לעשות כך ולצבור מוסריות עבור צאצאיכם".
הם הבטיחו לי שהם לא עוצרים שום מתרגלים ואמרו שאלו שמדווחים על מתרגלי דאפא הם שוטים. דחקתי בהם לשנן בכנות: "פאלון דאפא הוא טוב. 'אמת-חמלה-סובלנות' זה טוב", ושהם יבורכו. שוטר אחד אמר לי שהוא לא הצטרף לאף ארגון של המק"ס.
בספטמבר 2025 לפני המצעד הצבאי של המק"ס, הכנתי הרבה חומרי מידע לשוטרים שיבואו אליי הביתה, אך הם לא באו.
להסתכל מעבר לשטחי ולהבין את המהותי
פחד נובע לרוב מבורות. רק כשאנחנו רואים מעבר למראה שעל פני השטח ומבינים את הסיבה האמיתית שמאחורי הדברים, נעשה פחות שגיאות ונהיה יעילים יותר בהצלת אנשים.
זה מדהים לחשוב איך הפחד שלט בי כל כך הרבה שנים. כשהתחלתי להבין את ההחזקה שלי פיתחתי טוב לב וחמלה, כמו גם תחושת אחריות להגשים את שליחותי. ללא הפחד הרציונליות חזרה.
המאסטר ביקש מאיתנו לא לפספס אף אחד שיש לו קשר גורלי איתנו. אין עלינו להיות בררנים. כאשר נתקלים בשוטרים, עלינו להיות אדיבים יותר ובעלי חמלה רבה יותר כלפיהם כדי לעזור להם להעריך את היופי של הדאפא. זהו צעד חשוב במאבקינו ברדיפה ובהצלת אנשים.
לא משנה איך הדברים נראים על פני השטח, עדיין עלינו לנצל כל הזדמנות להצלת אנשים. הבה נשנה כולנו את הגישות שלנו כלפי השוטרים. הם רק עושים את עבודתם, ומתחת למדיהם, הנשמות האמיתיות שלהם עורגות להיות בקשר איתנו. יש מתרגלים שהולכים ישירות לתחנת המשטרה להבהיר את האמת. שוטרים רבים הם אנשים טובים, והם מסוגלים לחוש בחמלה שלנו כלפיהם.
הכתוב למעלה הם כמה מהתנסויותיי והבנותיי האחרונות. אני מזמינה מתרגלים עמיתים להצביע על כל דבר שאינו בהתאם לפא.
תודה לך מאסטר! תודה לכם מתרגלים עמיתים!
(התנסות שנבחרה לוועידת הפא הסינית ה-22 של אתר מינג-הווי)
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
