(Minghui.org) בשנת 1997 הייתי בשנות השלושים לחיי, אבל אז כבר היו לי כל מיני סימני מחלות: זאבת אדמנתית, מחלות גינקולוגיות, סינוסיטיס ובעיות לב. סבלתי מחום ומסחרחורת כל יום. משפחתי הייתה ענייה ולא היה לה כסף לטיפולים רפואיים. היה עליי גם לדאוג לשני ילדיי הצעירים. אפשר לנחש כמה חסרי תקווה נראו חיי – הייתי מעונה על ידי מחלות ועצבנית מאוד.
שכנתי שתרגלה בפאלון דאפא ידעה על מצבי והציעה שאנסה לתרגל פאלון דאפא. היא ביקשה מבעלי וממני שנבוא למחרת היום לאתר התרגול. היא גם הציעה שנצטרף לקבוצת לימוד הפא בערב. הסכמתי לפגוש אותה בבוקר שלמחרת היום. למחרת בבוקר בעלי אמר שאינו רוצה להצטרף. האשמתי אותו שאינו ממלא את הבטחתו, לכן הוא בא איתי בכל זאת. היה חורף, כך שהיה קר וחשוך.
לאחר שבעלי הלך לעבודה, תרגלתי את התרגילים שלמדתי באתר התרגול. בעת שבצעתי את התרגיל השני, "תנוחת הגלגל", רעדתי בכל גופי. פתחתי את עיניי והופתעו לראות שגופי מכוסה בבליטות אדומות. הרגשתי תחושת גירוד ואי נוחות, אבל לא פחדתי. עדיין לא קראתי את הספר "ג’ואן פאלון" אבל חשתי שזה יהיה בסדר. ידעתי שלדאפא יש מאסטר. הייתה לי מחשבה פתאומית: "מאסטר, לא חשוב מה קורה, אני אטפח עד הסוף". ברגע שהייתה לי המחשבה הזאת חשתי בזרם חם העובר דרך כל גופי. פתחתי שוב את עיניי וראיתי שכל הבליטות האדומות נעלמו. הייתי מרוגשת והכרת התודה שלי למאסטר הייתה מעבר לכל מילים.
כשהמשכתי לתרגל, כל מחלותיי נעלמו. כאשר מתרגלת עמיתה השאילה לי את הספר “ג’ואן פאלון כרך 2" גיליתי שאינני מכירה מילים רבות בספר, וזה ציער אותי. נרדמתי כשאני מחזיקה בספר. כשפקחתי את עיניי, המילים נעשו גדולות כמו הכותרות של מינג-הווי השבועי. יכולתי גם לראות את התאים שלי זזים. כל דבר שהסתכלתי עליו גדל. גם הרגשתי שאני מבינה את התוכן של הספר “ג’ואן פאלון כרך 2". הבנתי שהמאסטר מעודד אותי.
שני ילדיי תרגלו גם הם. עם זאת, היו לי חיכוכים עם בתי. פעמים אחדות כשקראתי את הפא עם מתרגלות אחרות בביתה שיתפנו התנסויות, והיא נעשתה רגשנית והאשימה אותי בחריפות בפני כולן. הייתי נבוכה ובכיתי. דברים רבים התרחשו לפני שהתחלתי לטפח – אבל חשתי שהכול היה בעבר. אני אמה. כשהייתה צעירה אביה לא היה בסביבה. עבדתי קשה כדי להאכילה ולהלבישה. היא הכירה את הקשיים שעברתי. למה היא זוכרת רק את הימים הרעים? האם לא היו איזה שהם זיכרונות טובים? הייתי עצובה מאוד. ובאותו זמן, נבוכה על שננזפתי על ידי בתי לפני מתרגלות עמיתות. אף שנסחפתי על ידי רגשות, הבנתי שזה מבחן, לכן שמרתי על השין-שינג ולא התווכחתי איתה.
זה קרה מספר פעמים ולא יכולתי להניח לזה. זה אכן נכון שמבחנים חוזרים ונשנים כשלא מסוגלים לעבור אותם. וזה היה רציני במיוחד. ככל שחשבתי על זה יותר, כך הרגשתי שנעשה לי עוול והייתי ממורמרת. אפילו חשבתי על כך שלא אחזור לביתה ללימוד הפא בקבוצה. כל פעם שהייתי מגיעה לשם הייתה נמתחת עליי ביקורת. עכשיו היא בוגרת, ועדיין אינה מעריכה את מה שעברתי. אמרתי למתרגלת אחרת שלא אחזור שוב לביתה של בתי.
כשקראתי את הפא נרגעתי. הבנתי שהתייחסתי לעצמי כאמא, לא כמתרגלת של דאפא, ולא חשבתי מנקודת המבט של הפא. חשבתי כאדם רגיל, איך היא יכולה להתנהג לאמא שלה בצורה כזו. שכחתי שאנחנו שתינו מתרגלות ושהיא מצביעה לי היכן עליי להשתפר.
המאסטר אמר:
"...כל עוד אתם אנשים שמטפחים, לא משנה באיזו סביבה ובאיזה מצב, כל צרה ודבר לא נעים, אפילו אם זה בגלל עבודה של הדאפא, לא משנה כמה הדבר הוא טוב או קדוש לדעתכם – אני אנצל אותו כדי לסלק את ההחזקה שלכם ולחשוף את הטבע הדמוני שלכם כדי לסלק אותו...." ("יסודות להתקדמות במרץ" "הבנה נוספת")
אני מטפחת. איך יכולתי להסתכל על העניין הזה כבן אדם רגיל? אם אני חושבת כאדם רגיל שרק רוצה להיות מרוצה ושמח, אז הכוחות הישנים הם שישמחו כמובן, מאחר שהצליחו ליצור בינינו מחיצה. אנחנו מתרגלות עמיתות! סוף סוף הבנתי זאת.
מיד טלפנתי לבתי ואמרתי לה: "אהבה היא רגש. שנאה היא גם רגש. אינך מאמינה באמת במילים שאת אומרת. בואי ונפסיק להתנהג לפי רצון הכוחות הישנים". המאסטר ראה שאני מחפשת פנימה וסילק את ההחזקה שלי. בתי התנצלה לפניי ומאז לא התווכחנו יותר. הבנתי שהנושא התרחש בגלל קארמה.
המאסטר אמר:
"כי מי שתנחת אצלו הקארמה ירגיש חוסר נוחות. זה מובטח שזה יהיה כך". (ג’ואן פאלון" הרצאה רביעית, "הפיכה של הקארמה")
כמו כן הבנתי כמה עקרונות נוספים כמו:
"השכנת השלום עם החיצוני באמצעות טיפוח של הפנימי” ("השכנת השלום עם החיצוני באמצעות טיפוח של הפנימי" "יסודות להתקדמות במרץ")
הבנתי שקיימים מבחנים רבים הקשורים ליחסי משפחה ודברים שוליים בחיי היומיום. לפעמים עברתי אותם ולפעמים לא. כך הוא הטיפוח, כך שאין לי רגשות חרטה עמוקים. הצלחתי יותר כשהייתה לי הבנה עמוקה יותר בעקרונות הפא. לעיתים קרובות אני אומרת למתרגלות עמיתות שאני התפוח הרקוב שהמאסטר הזכיר. עכשיו המאסטר מאפשר לי להיות תפוח טוב והציל את המשפחה שלנו! מילים אינן יכולות לתאר את הכרת התודה שלי למאסטר, אני רק יכולה לנסות להיות חרוצה יותר.
זאת ההתנסות האישית שלי. אנא ציינו כל דבר שאינו הולם.
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: שיפור אישי
