לפעול על פי עקרונות הפא מול הטרדות המשטרה

 

(Minghui.org) בני לא שמע את צלצול הטלפון שלו ופספס שיחה לטלפון הנייד שלו ממספר טלפון קווי. כשהוא התקשר בחזרה, הוא גילה שזו הייתה שיחה מתחנת המשטרה. מי שענה אמר שזה לא הוא שהתקשר אלא מישהו אחר, והמישהו הזה כבר יצא. הבן שלי אמר לנו: "קיבלתי שיחה מתחנת המשטרה. הם בטח מחפשים את אמא".

למחרת הייתי בבית של מתרגלת אחרת, והיא אמרה שמישהו מתחנת המשטרה התקשר פעמיים לבעלה במהלך היומיים האחרונים ושאל איפה הם גרים ואם הם עדיין בתחום השיפוט שלו. לה ולבעלה יש שתי דירות, והם גרו בעבר בשנייה. חשבתי שהם בטח מתקשרים אליי מאותה סיבה, מכיוון שגם אנחנו בעלי שתי דירות.

בסביבות השעה 19:20, מספר נייד לא מוכר התקשר לטלפון שלי. כשראיתי את המספר, האינטואיציה שלי אמרה לי שזה מתחנת המשטרה. האם עליי לענות או לא?

באותו רגע עלה במחשבתי משהו שהמאסטרמאסטרמאסטר לי הונג-ג'י, מייסד הפאלון דאפא לימד ב"יסודות להתקדמות במרץ 2":

 "אני מציע שכל התלמידים שעוברים חינוך מחדש בכפייה (לא כולל את אלה שלא לקחו אותם לחינוך מחדש) יחשפו את הרוע ויבהירו את האמת לאנשים שעושים את עבודת החינוך מחדש ובאותו הזמן יספרו להם על יחס הסיבה והתוצאה ש'למעשים טובים ומעשים רעים תמיד יש גמול'". ("הצעה")

הבנתי שעליי להתמודד עם זה בצורה ישרה ומכובדת, אז עניתי לטלפון.

המתקשרת הייתה שוטרת מתחנת המשטרה. שאלתי לְשֵם משפחתה, והיא אמרה שהיא "השוטרת וואנג". אחר כך היא שאלה: "האם שמך הוא כך וכך?" שאלתי אותה איך היא יודעת את שמי והיא התעלמה ממני ואמרה: "האם את גרה במקום הזה והזה? [היא מסרה את כתובתי המדויקת.] ניסינו להתקשר לבן שלך, אבל אף אחד לא ענה".

"איך את יודעת כל כך הרבה על המשפחה שלי?" שאלתי. "מה שמך?"

היא אמרה: "למה את צריכה לדעת את שמי?" היא המשיכה ללחוץ, "האם את גרה במקום זה וזה?"

אמרתי: "את יודעת כל כך הרבה על המשפחה שלי. האם זה לא טבעי שאשאל לשמך? את אפילו יודעת את שמו של בני. מה בדיוק את מנסה לעשות? מה שמך?"

היא אמרה לי בחוסר רצון ואז שאלה: "את גרה במקום כזה וכזה? את עכשיו בפנסיה, נכון?"

כשעניתי בחיוב, היא אמרה שהיא צריכה לבקר בבית כדי לצלם אותי. "לשם מה?" שאלתי. "את הולכת לכל בית?" כשהיא אמרה שכן, שאלתי: "זה אומר שאת מצלמת כל תושב בכל שכונה בכל העיר?" בדיוק אז, השיחה נותקה. לא הייתי בטוחה אם הניתוק היה אצלי או אצלה.

דיברתי עם בעלי (גם הוא מתרגל) על זה. הוא יעץ לי: "תתייחסי אליה כמו אל בת משפחה ואל תקשי על דברים. תהיי נחמדה. כל אחד פשוט עושה את עבודתו. דברי איתה עם הלך מחשבה רגוע. אשלח בשבילך מחשבות נכונות. כנראה הניתוק היה אצלנו, אז תתקשרי אליה שוב מאוחר יותר".

חשבתי על מה שאמר המאסטר, שאנחנו חייבים להיות אחראים לפא ולהיות אחראים לישויות החיות ושאנחנו חייבים לסייע לו להציל ישויות חיות ולא לתת לרוע להרוס אותם. אני לא נגד ישויות חיות – אנחנו באותו צד. כולנו יודעים שמתרגלי פאלון דאפא נרדפים.

למעשה, גם אלו שמבצעים את הרדיפה נרדפים, רק שהם לא מבינים זאת. הרוע משתמש בהם כדי לרדוף מתרגלים ובכך הורס אותם. הקשר בין מתרגלים לישויות חיות הוא שאנחנו מצילים אותם והם ניצלים; כולם בני משפחה של המאסטר.

כשהגעתי הביתה, עמדתי מול תמונתו של המאסטר, הצמדתי את כפות ידיי זו לזו בהֶה-שְה ואמרתי: "מאסטר, אנא חזק את מחשבותיי הנכונות. אנא חזק אצל השוטרת וואנג את הצד הטוב – אמת-חמלה-סובלנות – שהוא הטבע המולד שלה".

התקשרתי אליה בחזרה בשעה 20:30 ואמרתי: "אני מצטערת מאוד שאני מתקשרת אליך כל כך מאוחר". היא אמרה שזה בסדר, אז אמרתי לה: "הרשי לי להסביר. כשהשיחה שלנו נותקה קודם, הטלפון שלי הראה 'רשת מנותקת, לא מצליח להתחבר'. לא הייתי בטוחה אם זה אצלי או אצלך. אני לא ניתקתי לך".

היא אמרה: "זה בסדר. תהיתי למה פתאום לא שמעתי אותך".

אחר כך שאלתי אותה בנימוס: "אז על מה בדיוק מדובר? אף אחד מהשכנים שלנו כאן לא שמע כלום על ביקורי בית".

היא שאלה אם אי פעם תרגלתי פאלון דאפאפאלון גונג דרך רוחנית המבוססת על העקרונות "אמת, חמלה סובלנות" ו-5 תרגילים שקטים. . , וכשהשבתי בחיוב, היא אמרה: "אני צריכה לעשות ביקור בית ולצלם אותך כדי להוכיח שהלכתי לביתך ודיברתי איתך".

סירבתי להסכים לביקור, בטענה שתהיה לזה השפעה רעה, אז היא אמרה: "אם כך, את יכולה לבוא לתחנה". כשסירבתי לעשות גם את זה, היא אמרה: "אז את יכולה לצלם בעצמך ולשלוח לי את זה".

אמרתי: "אינני יכולה לעשות גם את זה. זו תהיה עדות להשתתפותך ברדיפה ותיחשבי לאחראית על כך. את תישאי באחריות למשך שארית חייך – חקירות מתבצעות אפילו עשרות שנים אחר כך. אלה שאחראים כוללים את קובעי המדיניות, את אלה המפרסמים את ההוראות, ואת אלה המשתתפים ברדיפה ומבצעים אותה, שלא לדבר על משתפי פעולה".

"ומהו משתף פעולה? כל מי שמסכים עם זה. פאלון דאפא מלמד אמת-חמלה-סובלנות. אין בזה שום דבר רע, וזה תואם את סעיף 36 של החוקה. אל תהרסי את עצמך למען עבודתך, זה לא שווה את זה. את צריכה להסתכל על סעיף 60 לחוק עובדי המדינה האומר שעובדי ממשל שמבצעים הוראות מוטעות של הממונים עליהם, נושאים גם כן באחריות".

"צילום תמונה עכשיו עלול להוביל לכך שתהיי אחראית לכך מאוחר יותר. המלכודת המשפטית הזו הונחה כבר מזמן. את חייבת לשמור על עיניך פקוחות ולהשאיר לעצמך דרך מוצא. כולנו רק מנסים להתפרנס ואני מבינה שזה לא קל. כה קשה בימים אלה לצעירים למצוא עבודה. אבל אף אחד לא ייקח אחריות על מה שאת עשית. ככה הם הדברים. כל אחד נמנע מלקחת אחריות, ואף אחד לא ייקח את האשמה במקומך".

היא אמרה: "נכון, אבל כבר הצטלמתי עם שני אנשים".

אמרתי: "את באמת צריכה להיזהר. להצטלם עם אנשים זה אינו דבר טוב עבורך".

היא אמרה: "אז מחר אדבר עם הקצין הראשי שלי ואראה אם זה בסדר לא להצטלם".

אמרתי: "מִדברים שקרו במשפחה שלי לאחרונה, הבנתי שהשמיים צופים ורואים כל מה שאנחנו עושים. אנחנו חייבים להיות טובי לב ולא לפגוע באף אחד".

היא הסכימה: "אין שום דבר רע בלהיות אדיב וטוב לב".

אמרתי: "טוב לב יכול לעמוד במבחן הזמן", והיא הסכימה. התנצלתי שוב על כך שהתקשרתי כל כך מאוחר והפרעתי לה, אבל היא אמרה שזה בסדר.

למחרת בבוקר הלכתי עם בעלי למקום סמוך לתחנת המשטרה ושלחנו מחשבות נכונות. אותה שוטרת מעולם לא התקשרה שוב. היא בחרה בטוב לב, ושמחתי בשבילה.

מתרגלת מקומית נעצרה ונרדפה, אז חיפשתי כמה חומרי עיון בנושא. היה קטע שריגש אותי עמוקות באחד המאמרים, המדבר על הלך הרוח שעלינו לאמץ כשאנחנו יוצרים קשר עם בכירי ממשל. המאמר מדבר על כך שאלו שבאמת יצטרכו לנקוט עמדה נגד הרדיפה הם האנשים שעובדים בתחנות המשטרה, במשרדי התביעה ובבתי הדין. הרוע רודף אותם, ובעבודתם הם באמת צריכים להתנגד לרדיפה. משתמשים בהם לרדוף אנשים טובים, ואנחנו חייבים לעזור להם להכיר בכך. ואז הם ידעו מה לעשות.

 

 [מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].