(Minghui.org) התחלתי לתרגל פאלון גונג בשנת 2012. אני עדיין מלא ברגשות כשאני סוקר אחורה את 13 השנים האחרונות, אבל לעתים קרובות אני נזכר בהישג מעורר השראה באמת שהייתי עד לו לפני יותר מ-20 שנה, ששיקף את מחשבותיהם ופעולותיהם הנכונות והישרות של מתרגלים.

בימים ההם הייתה לי הבנה מסוימת על כמה הדאפא הוא טוב מפני שאבי תרגל פאלון גונג (פאלון דאפא), אבל אחרי ה-20 ביולי 1999, עקב השמצות ושמועות מתעצמות והולכות של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), הייתי בין אלה שרומו על ידי התעמולה הזאת. המאסטר לי עזר לי ברוב חמלתו לדעת על הדאפא, אבל זמן קצר לפני שהצלחתי להבהיר לעצמי את אי-ההבנות שלי, אבי מת כתוצאה מאין ספור פעמים של רדיפה על ידי המק"ס. לפיכך החמצתי את ההזדמנות לטפח באמת וצללתי לתוך החברה הרגילה.

בשנת 2002 התחלתי לעבוד במשרד חדשות של רשות מקומית. זה היה גם בשיא הרדיפה של המק"ס נגד פאלון גונג. בוקר אחד במארס, אחרי שהגענו לעבודה, המנהל שלנו אמר: "אתמול קבוצת פאלון גונג קיימה פגישה בראש ההר והם תלו הרבה מדבקות לאורך כל צד הדרך. המשימה שלנו היום היא לעבוד עם משרד ביטחון הציבור לחקור ולאסוף ראיות, ולתעד את כל התהליך".

אני ועמיתי לעבודה עלינו לאחר הפגישה להר דרך הכביש שהמשטרה הזכירה. ראינו הרבה מדבקות של פאלון גונג לאורך הדרך. חשבתי: האנשים האלה באמת מרשימים שהעזו לעשות זאת כל כך בגלוי אף שהרדיפה כה חמורה. שנינו צילמנו תמונות תוך כדי הליכה, עד שהגענו לצלע ההר היכן שהמשטרה ציינה שפגישת המתרגלים התקיימה. 

אני זוכר שזה היה אזור מישורי. הסתכלנו סביב וראינו הרבה מדבקות ושלטים מבד שעליהם נכתב: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". נראה היה שהם השתמשו במרקרים אדומים כדי להכין את השלטים. אחרי שצילמנו את התמונות מיהרנו לחזור. כשדיווחנו למנהל על עבודתנו, השוטרים כבר קיטרו: "בטוח שהאנשים האלה יגיעו גם מחר. אנחנו ניפגש מחר בשש בבוקר ונתפוס אותם".

למחרת בערב הייתי סקרן לדעת אם הם באמת תפסו מישהו, כך שרכבתי שוב על האופניים שלי לאורך המסלול הזה. הייתי המום לראות שכל המדבקות שהמשטרה הסירה יום קודם לכן הוחלפו באחרות. זכרתי שהמדבקות היו רצועות בד צהובות עם אותיות אדומות, והן היו כמעט על כל עץ.

במקור עירבו את משרד החדשות שלנו משום שהמשטרה רצתה שנתעד כיצד הם פותרים את מה שנקרא "האירוע הגדול" הזה, אבל עד אחר הצהריים של היום השלישי הם לא גילו כלום. חלפו כמה ימים והמשטרה נטשה את תיק החקירה הזה, כ"לא פתור". אמנם לא התחלתי לתרגל רשמית באותו זמן, אבל דאגתי מאוד שמא המשטרה תתפוס את האנשים האלה. הוקל לי כשהמשטרה לא גילתה כלום. חשבתי שזה באמת מדהים איך המתרגלים האלה הצליחו לבוא וללכת בלי להשאיר עקבות כלשהם.

בשנת 2012 התחלתי רשמית לתרגל פאלון דאפא הודות להדרכתו הרחומה של המאסטר. בהתחלה חילקתי חומרי הבהרת אמת לבדי כיוון שלא הכרתי אף מתרגל. אני עדיין זוכר את ידיי הרועדות ואת ליבי הפועם בחזקה, כשיצאתי לחלק חומרי מידע בפעם הראשונה. בכל פעם כשחזרתי הביתה, לקח לי זמן להירגע. לעתים קרובות הייתי נזכר במדבקות על העצים האלה שראיתי לפני כל כך הרבה שנים. כשחשבתי איך מתרגלים עמיתים עדיין עושים את מה שהם אמורים לעשות על אף התנאים הקשים האלה, לא הרגשתי עוד לבד.

מאוחר יותר פגשתי בעזרתו הרחומה של המאסטר שני מתרגלים שעזרו לי מאוד. פעם אחת לאחר לימוד פא קבוצתי, אחד המתרגלים דיבר על איך הם ארגנו לפני שנים רבות ועידת פא מקומית. מאוחר יותר התברר לי שהמתרגל הזה השתתף במעשה הנאצל ההוא. לפני 20 שנה הייתי עד; 20 שנה מאוחר יותר, ישבתי ממש ליד המתרגל הזה, לומד את הפא ומטפח ביחד איתו. איזה יחסים קארמתיים יקרים וקדושים. נזכרתי שוב בגבעה ההיא, ובפתקי הנייר האלה שנכתב עליהם: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב". פתאום הרגשתי את החמלה והגדוּלה של המאסטר, כמו גם את האמונה האיתנה כסלע בדאפא מצד המתרגלים העמיתים.

בשנת 2022, נעצרתי באופן בלתי חוקי ונרדפתי על ידי המק"ס בשל תרגול דאפא, וזה אִשרר עבורי לחלוטין, שרק על ידי אמונה במאסטר ובפא נוכל להתגבר על קשיים. אני יודע שיש כיום מתרגלים ותיקים שמסיבות שונות הרפו במקצת בטיפוח שלהם בהשוואה למצב הטיפוח שלהם בתחילת הרדיפה. חלקם אפילו הפסיקו לתרגל, ואחרים הלכו לעולמם. אחת הסיבות שאני מתעד את ההישג המדהים הזה מלפני 20 שנה היא לספר למתרגלים ותיקים שהנתיב בו אתם הולכים, כמו גם המחשבות והפעולות הנכונות שלכם, כבר הונצחו בהיסטוריה המפוארת של תיקון הפא.

בזמן הנוכחי המק"ס מתמודדת עם צרות הן בבית והן בחו"ל, וקריסתה קרובה. המק"ס נאבקת על ערש דווי, כשהיא מנסה בטירוף להשיק מתקפות זדוניות בחו"ל כדי להרחיב את רדיפתה נגד הדאפא. היא לבטח תירה לעצמה ברגל.

אני מקווה שמתרגלים ותיקים, הן בסין והן בחו"ל, יזכרו את המחשבות והפעולות הנכונות והישרות שהיו להם כאשר התנגדו לרדיפה בהתחלה, ויספרו את הסיפורים המדהימים הללו למתרגלים אחרים. בעשותם זאת הם מתעדים את ההיסטוריה, וגם מעודדים אנשים נוספים להוקיר את התקופה המפוארת הזו של טיפוח. לא משנה איזה סוג של רדיפה או עוול סבלו מתרגלים באותה תקופה, ולא משנה איך אנשים אחרים הסתכלו עליהם, ככל שתיקון הפא מתקדם, האנשים שהשתתפו ברדיפה או ראו אותה, כולם ממקמים עצמם מחדש.

ההישגים של המחשבות והפעולות הנכונות של המתרגלים באותה תקופה הניחו את היסודות לאדם רגיל ללמוד על הדאפא, ועודדו את המאחרים לבוא, כמוני, להאמין בנחישות בדאפא. אז אנחנו, המתרגלים החדשים והוותיקים, הבה נוקיר את היחסים  הקארמתיים הקדושים האלה, נסלק את ההחזקות האנושיות, נתקדם ביחד במרץ, ונלך היטב את השלב האחרון של מסע הטיפוח שלנו.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].