(Minghui.org) המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לרדוף את הפאלון גונג ב-1999, והדיכוי הזה, הנמשך 27 שנים, לא פוגע רק במתרגלים, אלא ערער את המוסר של כל החברה. בהתבסס על מסמכים שהנפיק המשטר, על מידע שנאסף על ידי מינג-הווי ועל חקירות של תומכי זכויות אדם, הדיכוי נגד פאלון גונג אינו רק קמפיין פוליטי – הוא גם מעצב ומגדיר מחדש את הערכים המוסריים של סין.
"מהפכת התרבות" בת עשר השנים הייתה פרויקט של המק"ס לנתק את הקשר של העם הסיני לתרבותו המסורתית. ברדיפה נגד הפאלון גונג המק"ס לקחה זאת צעד אחד קדימה והרסה את הסטנדרטים המוסריים של האנשים, מה שגרם לחוסר ודאות חברתית ולכאוס.
עקרונות הפאלון גונג של "אמת-חמלה-סובלנות" תואמים עם הערכים המסורתיים
לאו-דזה, אחד ממייסדי הציוויליזציה הסינית, כתב: "הטוב העליון הוא כמו מים. מים מועילים לכל הדברים ואינם מתחרים".
קונפוציוס אמר: "להנהיג אנשים עם מוסריות זה כמו כוכב צפון". כאשר אנשים שומרים על ערכים, זה מבטיח את יציבות החברה.
על-פי שי-ג'י, ספר ההיסטוריה מפורסם של סין, "אלה המסתמכים על מוסריות, ישגשגו; אלה המסתמכים על כוח, יאבדו".
שלושת האמרות מדגישות את חשיבותם של ערכים מוסריים. מכנה משותף העובר דרך כל אחת משושלות סין הוא שהוקרת המוסריות מביאה שגשוג ויציבות חברתית, וממכג, היעדר מוסריות גורם לאסון ולכאוס.
אך המסורת בת אלפי השנים הזו אבדה לאחר סדרת הקמפיינים הפוליטיים של המק"ס. במהלך הקמפיין האנטי-ימני (1957 - 1959), "מהפכת התרבות" (1966 - 1976) והטבח בכיכר טיאננמן (1989), בכירים ואזרחים מן השורה הלכו לפי קו המפלגה במקום להביע את דעותיהם.
כאשר השחיתות של פקידים בכירים והתעשרות על חשבון הציבור היו נפוצים בשנות ה-80 וה-90, אנשים הלכו בעקבותיהם וגרפו כסף ללא כל נקיפות מצפון.
על רקע כל זה הוצג הפאלון גונג לציבור בשנת 1992. העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" העירו מחדש את מצפונם של האנשים, חיברו אותם מחדש לציוויליזציה בת אלפי השנים שלהם, והביאו נקודת מבט רעננה וחיוניות לאנשים בסין המודרנית.
בהשראת כתבי פאלון גונג, מיליוני סינים שאפו להיעשות אזרחים טובים יותר בכל סביבה: בעבודה, בבית ובחברה. זה תואם את מה ששיטות אמונה נכונות – כמו קונפוציאניזם, טאואיזם, בודהיזם, נצרות וכדומה – שואפות להשיג.
כיוון שנקודת המוצא של המק"ס היא מאבק, שנאה ושקרים, האידיאולוגיה שלה סותרת ערכים מסורתיים; היא אינה יכולה לסבול את הפאלון גונג, על אף התועלת הרבה שהביאה לעם ולמדינה. מנהיג המק"ס לשעבר, ג'יאנג דזה-מין, פתח בדיכוי המסיבי ביולי 1999 וטען כי "יחסל את הפאלון גונג תוך שלושה חודשים".
27 שנים חלפו, ופאלון גונג עדיין משגשג – המק"ס אינה מסוגלת לחסל את השאיפה של המתרגלים להיות טובים, אבל היא כן הצליחה לפגוע קשות באושיות החברה הסינית, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה חברתית.
הרס שיטתי של היסודות המוסריים של החברה
כיוון שהמק"ס גייסה את כל מנגנון המדינה שלה כדי להשמיץ את הפאלון גונג ולהפליל את מי שמתרגל בו, הרדיפה חדרה לכל פינה בחברה. עם הזמן, רבים זנחו את הבחירות המוסריות.
מספר דוגמאות:
בדומה לקמפיינים הפוליטיים הקודמים שלה, החלה המק"ס בהפללת פאלון גונג, ולאחר מכן אספה "ראיות" כדי להפליל את השיטה. אבל אנשים רבים לא השתכנעו והיו בכירים שביצעו באופן פסיבי את הוראות הרדיפה.
ג'יאנג ועוזרו לפשע לואו גאן לא היו מרוצים מההתקדמות, והם תכננו בינואר 2001 את תרמית "ההצתה העצמית" המבוימת בכיכר טיאננמן, כדי להעמיק את השנאה מצד העם נגד הפאלון גונג. הסרטון הוקרן כל הזמן בתוכניות טלוויזיה, בעיתונים, בספרות, בספרי הלימוד של מערכת החינוך, בבידור ובמקומות העבודה. עם שטיפת מוח כזאת, התעמולה המקיפה מחקה באופן שיטתי את אהדת האנשים כלפי פאלון גונג והחליפה אותה בעוינות.
אבל במערב נעשה ניתוח ב"סלואו-מושן" של הסרטון שכביכול "תיעד" את התקרית, והוכן סרט תיעודי עטור פרסים בשם False Fire, שהגיע למסקנה שהתקרית בכיכר טיאננמן הייתה תרמית שמטרתה להונות אנשים. כמו כן, שכנו של ליו צ'ון-לינג (קורבן התקרית), איש צוות של "משרד 610", ואפילו כתב ה-CCTV שסיקר את ההצתה העצמית הודו כי היא בוימה על ידי המק"ס כדי להשמיץ את פאלון גונג.
מה שקרה מראה שכל כלי התקשורת, החינוך והבידור בסין משמשים ככלים עבור המפלגה. כאשר אנשים הולכים על-פי קו המפלגה מבלי להטיל בו ספק, כל מנגנון המדינה הופך למכונה המייצרת שקרים, כדי לרסק אזרחים מן השורה ולפגוע בטובת הכלל.
קצירת איברים
מאז 2006 אסף אתר מינג-הווי ראיות שלא ניתן להתעלם מהן על קצירת איברים בכפייה של המק"ס ממתרגלי פאלון גונג עצורים. עינו אותם והתעללו בהם, אספו דגימות מדמם, אך לא נאמר להם מדוע.
על פי דיווחים, מנתחים מילאו הוראות וביצעו השתלות איברים מבלי להטיל ספק במקור האיברים; אחיות עשו כפי שנאמר להן והממונים על כך התחמקו מאחריות בטענה שהם מילאו הוראות של בכירים בדרג גבוה יותר.
בנוסף ללקיחת חיים חפים מפשע, הפשע של קצירת איברים מסכן את הסטנדרטים האתיים של המקצוע הרפואי. אך עקב לחץ פוליטי ותמריצים כספיים, רופאים רבים התעלמו משבועתם – " ולא אבצע שום פשע ולא אגרום לנזק בכוונה תחילה... " – ועברו מהצלת חיים ללקיחתם.
בין קורבנות קצירת האיברים נמנו גם קבוצות מיעוט כמו האויגורים. לואו שואי-יו מבית החולים השני של שיאנג-יה באוניברסיטת מרכז דרום בפרובינציית הו-נאן גילה כי הצוות הרפואי זייף מידע כדי לטעון שהחולים סבלו ממחלות סופניות ולהצדיק בכך את קצירת איבריהם. לאחר שפרסם את המידע, הוא נמצא מת במאי 2024, מחוץ לחדר המעונות שלו.
אדישות בציבור
לאחר שטיפת מוח על ידי המק"ס במשך שנים, אנשים רבים נעשו קרים או עוינים כלפי מתרגלים.
על פי דיווחי מינג-הווי, כאשר מתרגלים נעצרים, שכניהם יודעים לעתים קרובות שהם חפים מפשע, אך הם בוחרים להתעלם מהם וחלקם אף עוזרים לבכירי הממשל. ייתכן שהם עושים זאת מתוך פחד או הגנה עצמית, אך זה מראה על היעדר ערכים מוסריים.
כאשר החברה כולה פועלת בדרך זו, מתרגלים מופלים באופן שיטתי לרעה. באקלים זה של רדיפה, קשה יותר ללכת על פי עקרונות של אמת-חמלה-סובלנות כדי להפוך לאדם טוב יותר.
התדרדרות מוסרית בלתי נמנעת
בחברה רגילה אדם נשפט בדרך כלל על סמך היושרה שלו – למשל האתיקה שלו בעבודה וכיצד הוא מתנהג במשפחתו. אבל במהלך דיכוי פאלון גונג, אדם נשפט על-פי השקפותיו – כל מי שמסרב ללכת אחר קו המפלגה זוכה ליחס משפיל.
ישנו נושא משותף במקרי הרדיפה המדוּוחים על ידי אתר מינג-הווי – מתרגלים הם חרוצים בעבודתם, ממלאים את אחריותם בבית וממלאים תפקיד חיובי בקהילותיהם. כאשר הם נעצרים, נידונים לכלא או מעונים מתעלמים מהתנהגותם הישרה, אשר מושרשת באמונתם בפאלון גונג. זה שולח איתות חזק לכך, שציות לסטנדרטים מוסריים ולמצפון אינו מגן עליך; רק על ידי ציות למפלגה אפשר להימנע מלהפוך לקורבן.
ההסכמה שבשתיקה למען הטווח הקצר היא מגמה מסוכנת. מתרגלים סובלים מיחס רע בשל אמונתם, ובעיות חברתיות מתעוררות כאשר אנשים נוטשים את עקרונותיהם.
נרמול האלימות
כאשר קוראים את הדוחות של אתר מינג-הווי, מגלים שאלה שמבצעים את הדיכוי אינם תמיד אנשים רעים – הם שוטרים, סוהרים או מנהלי קהילות. במצוות המק"ס הם מונעים ממתרגלים את חירותם, מענים אותם, קורעים לגזרים את משפחותיהם, מאלצים ילדים לצאת מבית הספר וגורמים למשפחותיהם סבל רב.
הבעיה אינה נוגעת מהיחידים. המערכת הפוליטית והאידיאולוגיה של המק"ס הפכו את סין למכונה ענקית שמרסקת אנשים חפים מפשע. עקב עשרות שנים של שליטה ושטיפת מוח, המק"ס מתמרנת בקלות אנשים – מה שמלווה על ידי הפחדה ותמריצים חומריים, ומאפשר למק"ס להשיג את האג'נדה שלה.
התקשורת היא דוגמה טובה. היא שימשה לאורך עשרות שנים את המפלגה במהלך הקמפיינים הפוליטיים השונים שלה, וסייעה לה על ידי התקפת קבוצות מיעוט ועל ידי טיוח פשעי המפלגה. לאלה העובדים בכלי התקשורת נאמר שמשכורותיהם מגיעות מהמק"ס ולכן עליהם לפעול כשופר שלה.
הם אינם מבינים שהכסף שהם מקבלים מגיע למעשה ממשלמי המסים, כלומר, מאותם אנשים שהמפלגה מדכאת.
בדומה, כאשר אנשי מקצוע רפואיים פועלים ללא עוררין על-פי הוראות וקוצרים איברים, סכין הניתוח שלהם הופכת לסכין קצבים שהורגת אזרחים חפים מפשע. מתוך היצמדות פוליטית הם מוותרים על השבועה הרפואית: "בראש ובראשונה אל תגרמו לנזק (Primum non nocere)". רווחים ענקיים תורמים להתרחבות הטרגדיה וגרמו לכך שטווח הקורבנות של קצירת האיברים בכפייה התרחב גם לקבוצות מיעוט אחרות ואפילו לסטודנטים – כך החברה איבדה את המצפן המוסרי שלה.
מודלים שליליים לחיקוי
כאשר פאלון גונג והעקרונות של אמת-חמלה-סובלנות מדוכאים, הציבור הרחב מקבל מסר שלהיות אדם טוב עלול לגרום לענישה או להפללה מצד הרשויות.
על ידי רדיפת פאלון גונג, המק"ס דחקה את החברה הסינית עוד יותר ממצפונה הקולקטיבי. אחרי עשרות שנים של קמפיינים פוליטיים שחתרו תחת התרבות המסורתית, המפלגה מתכוונת להרוס את שרידי התרבותיות האחרונים, שהם אבן הפינה של החברה.
כאשר אזרחי סין רואים כיצד אזרחים חפים מפשע הופכים למטרה ונכלאים, כפי שקרה במהלך הקמפיין האנטי-ימני והמהפכה התרבותית, הם למדו לנטוש את עקרונותיהם ולהתמקד באינטרסים האישיים שלהם.
בספרי לימוד ובשיעורים בבית הספר אומרים לילדים שהמפלגה אדירה, ושהשפעות זרות כמו ארה"ב או יפן הן אויבות. כשהילדים מוספגים בתעמולה המכפישה של המק"ס על פאלון גונג, הם עוינים ואף שונאים את השיטה.
מחיר הרדיפה בת 27 השנים הוא עצום, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה חברתית. לאחר שתושב נאן-ג'ינג בשם פנג יו, עזר ב-2006 לאישה קשישה לקום ברחוב, הוא נתבע על ידי משפחתה, שטענה שפנג הפיל אותה ארצה. כאשר פנג הגן על עצמו בבית הדין, השופט שאל: "אם לא הפלת אותה, אז למה עזרת לה לקום?"
אמנם רבים חשו שהדברים הנ"ל אינם הגיוניים, אבל בכל זאת מסיקים מזה שלא משתלם להיות שומרוני טוב. לאחר שנהג פגע באוקטובר 2011 בוואנג יואה בת השנתיים (הידועה גם בשם יואה יואה הקטנה), הוא דרס אותה בפעם השנייה לפני שעזב את המקום. יותר מתריסר הולכי רגל עברו ליד זירת התאונה במהלך שבע הדקות הבאות, אך איש לא הציע לעזור.
התנהגות מנוונת זו התפשטה גם לסינים במדינות אחרות. על פי ה-BBC, באוגוסט 2024 סטודנט סיני שפך קפה חם על תינוק בן תשעה חודשים של גבר באוסטרליה, כדי לפרוק את כעסו על שלילת אשרת כניסה. חודשיים לאחר מכן, גבר סיני נוסף פצע בסכין שלושה ילדים במרכז טיפול של מעון יום בציריך, שוויץ.
איש מקצוע בתקשורת אמר כי טרגדיות אלו מושרשת בחינוך של המק"ס – מגן הילדים ועד לקולג', מחדירים בילדים את האידיאולוגיה של המפלגה ומזלזלים בכל מי שמתנגד לזה.
חברה חסרת אמון
זה עולה בקנה אחד עם דוקטרינת המאבק המעמדי, השנאה והשקרים של המק"ס – שהגיעה מקארל מרקס. באמצעות הדיכוי השיטתי נגד פאלון גונג שהחל ב-1999 אידיאולוגיה זו חדרה ביסודיות לחברה, מהתקשורת ועד למערכת המשפט, מהחינוך ועד לתחום הרפואה, מהממשל המרכזי ועד לקהילות המקומיות.
כאשר המצפון מודחק לשוליים, כולם סובלים. כומר גרמני כתב על השואה במהלך מלחמת העולם השנייה:
"בהתחלה הם באו לקחת את הסוציאליסטים, ואני שתקתי – כי לא הייתי סוציאליסט.
"ואז הם באו לקחת את אנשי האיגודים המקצועיים, ואני שתקתי –- כי לא הייתי איש איגודים מקצועיים".
"ואז הם באו לקחת את היהודים, ואני שתקתי – כי לא הייתי יהודי.
"ואז הם באו לקחת אותי – ולא נשאר אף אחד שידבר בשמי".
סיכום
לאורך ההיסטוריה ובכל התרבויות, אנושיות בסיסית ומצפון הם הבסיס לחברה שלנו. כאשר הבסיס הזה מתערער, כולם מפסידים.
לרוע המזל, זה מה שקורה בסין. אחרי עשרות שנים של קמפיינים פוליטיים שמדכאים אנשים מבחינה כלכלית, אינטלקטואלית ותרבותית, המק"ס מנסה כעת לשבור את הבסיס המוסרי של סין באמצעות דיכוי הפאלון גונג.
מה שיקרה בשלב הבא תלוי בנו – וזו הסיבה שמתרגלי פאלון גונג ממשיכים להעלות את המודעות לאסונות האלה, ומדוע יותר מ-450 מיליון סינים פרשו מחברותם במק"ס ומהארגונים המסונפים לה, כמו "ליגת הנוער" ו"החלוצים הצעירים".
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
קטגוריה: על נושאים בחדשות
