(Minghui.org) שלום, מאסטר נכבד! שלום, מתרגלים עמיתים!
ב-2004 התחלתי לתרגל פאלון דאפא וב-2005 באתי לארה"ב. מההתחלה אני מטפחת בסביבה משפחתית רגילה. אני גרה עם בני ומשפחתו, והוריי המבוגרים חיים בנפרד. במסגרת זו שבה חיים יחד יום ולילה, מתעוררים מדי פעם קונפליקטים. המפתח לעבור את המבחנים האלו נמצא באם אני מצליחה להתייחס לעצמי כאל אדם שמטפח. האם אני ממלאת אחר האחריויות שלי ומפגינה כיבוד הורים כלפי הוריי אף שאנחנו לא גרים יחד? השיתוף המובא כאן מספר על מצב הטיפוח הנוכחי שלי.
יחסיי עם כלתי
בהתחלה מערכת היחסים בין כלתי וביני הייתה טובה, כי היא דומה לי בצעירותי. אני לא היחידה שחושבת כך – גם אחרים אומרים זאת, אז התייחסתי אליה כאל בתי.
אך עם הזמן קונפליקטים עלו. לא אהבתי כמה מהרגליה. אף שלא התווכחנו, הרגשתי טינה ועוינות כלפיה וגישתה הייתה להכות חזרה. זה נמשך זמן מה עד שיום אחד בני הבחין בזה ואמר: "נראה שיש ביניכן קונפליקטים, פשוט דברו על זה". מתחתי עליה ביקורת שהיא אנוכית – לא אוכלת אוכל שנשאר, מתעלמת ממטלות, לא מנקה את הרצפה, וכן הלאה. בני הגיב: "מה אכפת לך? היא לא מכריחה אותך לאכול מה שהיא לא אוכלת, וגם לא כופה עליך לעשות את העבודה המלוכלכת. למה את מתעקשת שאחרים יעשו דברים בדרך שלך?" הרהרתי בזה והבנתי שהסתייגותי ממנה הייתה קבורה עמוק בפנים והתבטאה בתרעומת והאשמה.
להחזיק בלב שנאה ותרעומת זה בדיוק תרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) – אז איך זה ייתכן שזה יהיה אצלי? כאדם שמטפח עליי להתחשב, אז ניסיתי לראות דברים מנקודת המבט שלה. לא קל לה – היא צריכה לעבוד, לאסוף את הילדים, לטפל בעבודות הבית, ולדאוג שהילדים יכינו את שיעורי הבית. זה די מלחיץ. עליי לנסות לעזור ככל שאוכל – זה שיתוף פעולה. סוג זה של אמפתיה עזר לי לשחרר את חוסר שביעות רצוני ולדאוג לה יותר.
לאחרונה הבחנתי שמצבה הנפשי לא טוב. שאלתי אותה אם היא מרגישה לא טוב. היא אמרה שקשה לה לישון, שהיא מתעייפת מהר, ושלפעמים לבה דופק מהר. חשדתי שאלו סימפטומים של פוסט-קורונה, אז קניתי עבורה כמה תוספי מזון לעזור לה להחלים. לאחר שנטלה אותם היא אמרה שהיא ישנה טוב יותר והודתה לי. כשראיתי את השיפור במצבה המשכתי לקנות עבורה את התוספים. לאחרונה גם קניתי לה מוצרים לטיפוח העור, וחזרתי לגישה המקורית שלי להתייחס אליה כאל בתי.
כיוון שיחסינו השתפרו, שוחחנו יותר. הראיתי לה סרטונים של "התזמורת השמימית טיאן גואו" שהשתתפה במצעד של ה-4 ביולי בלוס אנג'לס, ותמונות הפרס שזכינו בו, ושיתפתי שתהלוכת הפאלון דאפא במצעד התקבלה טובה מאוד וש-500,000 איש צפו בה. הראיתי לה גם תמונות מאירוע שהתקיים בוושינגטון הבירה במחאה על הרדיפה שמנהלת המק"ס, והסברתי מדוע השתתפתי בו.
ויתור על אנוכיות ויצירת הרמוניה בסביבה המשפחתית
במערכת יחסים משפחתית זה שונה כשמדובר בילדים או במבוגרים. כדי לבנות מערכת יחסים טובה ניסיתי לבלות יותר זמן במשחק עם נכדיי, לקנות להם מתנות, או לקחת אותם לאכול בחוץ.
אני זוכרת שפעם ביקשתי משהו מאחד מנכדיי והוא התעלם ממני לחלוטין. סיפרתי על כך לבני והוא אמר: "טוב, אולי כדאי שתחשבי על זה. למה הוא לא מגיב אליך? זה כיוון שלא באמת היית בקשר אתו. את רק עושה את הדבר שלך בזמנך החופשי ולא מקדישה יותר זמן לבילוי עם הילדים. בחגים או בימי ההולדת שלהם את רק נותנת להם כסף וזהו. זה לא מספיק. למה הם צוחקים ומדברים כל כך הרבה עם הסבים האחרים? זה כיוון שהם מקדישים להם זמן ומתקשרים איתם". הרהרתי בזה. כן, לבנות הרמוניה במשפחה זה גם חלק מלהציל אותם, אז עשיתי תוכנית להיות יותר מעורבת – לבלות יותר זמן עם הילדים, לקחת אותם לאכול בחוץ ולכייף, ולבנות מערכת יחסים חמימה.
עקב השינוי הזה, בני אמר לי לאחרונה: "אמא, השתנית. לא רק אני, אלא גם כלתך והילדים אמרו כך גם כן". ידעתי שהמאסטר מחזק אותי.
לפני כמה זמן היה לשני נכדיי חום גבוה שנמשך יותר משבוע. הם החלו להרגיש טוב יותר אבל אז זה החמיר שוב. חשבתי שהם יחלימו מהר יותר לאחר שלקחו תרופות אך הם לא החלימו. בני וכלתי היו מודאגים. אמרתי להם: "אל תפחדו. רק תגידו בכנות: 'פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות זה טוב'". לימדתי את נכדיי לומר זאת, כל מילה לחוד. מאוחר יותר ביקשתי מבני להמשיך לעזור להם לשנן את המשפטים. הוא הסכים, ולמחרת הילדים הרגישו טוב יותר. ביום השלישי הם החלימו לגמרי. כשהיחסים במשפחה הרמוניים, הם מוכנים לפעול לפי הצעותיי ברגעים קריטיים.
לשחרר את התלות ולמלא את אחריותי
במשך זמן רב נשענתי על אחיי שידאגו להורינו המבוגרים. רק ביקרתי אותם או התקשרתי אליהם בחגים ובימי הולדת, וחשבתי שזה מספיק כיוון שאחרים טיפלו בהם – בדרך זו היה לי יותר זמן לבצע הבהרת האמת.
אחותי הצעירה כעסה עליי באמת ואמרה יום אחד: "את אף פעם לא מטפלת באמא ואבא. את תמיד בחוץ, עושה את הדברים שלך. האם את בכלל לוקחת אחריות על המשפחה שלך?" דבריה הכו בי כמו קריאת התעוררות. מיד חשבתי על מה שהמאסטר לימד אותנו:
"עבור מטפח, להסתכל פנימה זה כלי קסם". ("הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומית ב-2009 בוושינגטון הבירה")
בדקתי את עצמי פנימה וגיליתי שיש לי החזקות לתלותיות, אנוכיות, פחד מבעיות, עשיית דברים למען עשייתם, החזקה לכמות האנשים שאשכנע לפרוש מהמק"ס, וחוסר כיבוד הורים. ברגע שזיהיתי את הדברים האלו, התחלתי לתקן אותם באמצעות פעולות. פיניתי זמן לבקר את הוריי, קניתי להם מאכלים שהם אוהבים, דאגתי לבריאותם וליוויתי אותם לרופא, לקחתי אחריות מסוימת והפגנתי כיבוד הורים.
כשביקרתי את הוריי הבאתי עיתון של "האפוק טיימס" והבהרתי להם את האמת. אבי לא פרש אז עדיין מהמק"ס. בתחילה הוא היה אומר: "אני לא רוצה לקרוא את העיתון הזה – הוא תמיד מעביר ביקורת על המפלגה. אמרתי לו: "זה עיתון שמעז לספר את האמת". ואז הסברתי בעדינות על פאלון דאפא. בכל פעם שביקרתי אותם הבאתי עיתון ושיתפתי עוד קצת. אט אט התנגדותו התפוגגה. והוא החל לקרוא את העיתון מיד כשהבאתי לו. כשהתקרית עם וואנג לי-ג'ון יצאה לאור, הוא עקב מקרוב אחר הדיווחים ואפילו החל לקחת את העיתון מתיבת הדואר בעצמו. הוא אמר: "וואו, למק"ס יש כל כך הרבה פקידים מושחתים – בלי סוף".
הרגשתי שהגיע הזמן הנכון, אז הסברתי לו בהרחבה איך המק"ס רודפת את הפאלון דאפא. הוא הקשיב בתשומת לב. בפעם הבאה שבאתי לבקר הוא אמר מיד: "עזרי לי לפרוש מליגת הנוער". ואז הוא בכה ואמר: "סין היא מעבר להצלה! יש כל כך הרבה פקידים מושחתים". אמרתי לו: "זה לא שסין מעבר להצלה. זו המק"ס שמעבר להצלה. סין איננה המק"ס".
בביקורי הבא שאלתי אם הוא ירצה לקרוא את "תשעה דיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" והוא ענה שכן. הבאתי לו את הספר. מאוחר יותר הוא קרא גם את הספר "ג'ואן פאלון".
לאחרונה אמרתי לו לשנן בכנות את שני המשפטים: "פאלון דאפא הוא טוב, 'אמת-חמלה-סובלנות' זה טוב". הוא הסכים. פעם, כשהוא לא חש בטוב, הזכרתי לו לדקלם זאת. בתחילה הוא לא אמר דבר, אז אמרתי את זה חזק יותר. הוא ענה: "שמעתי אותך – אני מדקלם אותם בלב". אמרתי: "נהדר!" והרמתי אגודל. אני באמת מרגישה שבאמצעות ויתור על התלות שלי באחרים ומילוי האחריויות שלי בעצמי מגיעים שינויים שלא ציפיתי להם.
סיכום
בזמן המוגבל שנשאר במסע הטיפוח שלי אנצל כל רגע בצורה הטובה ביותר ללמוד את הפא היטב, לסלק החזקות, לשפר את עצמי, ולהציל יותר אנשים. אנהל את חיי באופן המצדיק את ההצלה הרחומה ואלך בעקבות המאסטר הביתה.
אלו הן כמה מהתנסויות הטיפוח שלי. אם משהו אינו בהתאם לפא, אבקש באדיבות ממתרגלים עמיתים להצביע על כך.
תודה לך, מאסטר! תודה לכם, מתרגלים עמיתים!
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
