ההבנה שלי לגבי סילוק קארמת מחשבה וההחזקה לנוחות

(Minghui.org) לאחר שתרגלתי פאלון דאפאפאלון גונג דרך רוחנית המבוססת על העקרונות "אמת, חמלה סובלנות" ו-5 תרגילים שקטים. . שנים רבות קיבלתי הבנה מסוימת לגבי סילוק קארמת מחשבה ולגבי ההחזקה לנוחות. ברצוני לשתף את התובנות שלי איתכם. אם משהו אינו הולם, אני מבקש שתצביעו לי על כך בחמלה.

הבנתי שצריך לשים לב למחשבות – האם הן באמת שלך? נסו כמיטב יכולתכם לזהות ולסלק כל קארמת מחשבה והפרעה חיצונית.

העניין הזה רציני מאוד. זה הציק לי יותר מ-20 שנה, מתחילת הטיפוח שלי עד השנה שנתיים האחרונות. לבי אף פעם לא הפסיק לדאוג. לפעמים דאגתי לגבי דברים שאפילו לא קרו, ודמיינתי איך הם עלולים להתבטא ואיזה אסטרטגיה לנקוט לגבי כל תוצאה אפשרית. בפעמים אחרות כשתרגלתי את התרגילים או כששלחתי מחשבות נכונות, לפתע הופיעה "השראה" – מעין פתרון לבעיה בעבודה או בחיים, ואז התנהלתי לפי המחשבה הזאת לפרטי פרטים יותר ויותר לעומק. זה הפריע לי וגם השפיע על חיי. כמה מהמחשבות האלה גרמו לי לחרדה והובילו אותי לפעול על פיהן, לבזבז כסף, אנרגיה וזמן, ואז לגלות שכל זה חסר תועלת.

חשבתי שהמחשבות האלה שלי. רק בשנה האחרונה הבנתי שהן לא נובעות ממני – הן באו מקארמת מחשבה או מהפרעות חיצוניות. הן חשפו את ההחזקות השונות שלי, חיזקו את ההחזקות שלי והפריעו ללימוד הפאפאחוק, עיקרון ולטיפוח שלי. למעשה הן הסיחו את דעתי.

היום אני משתמש בשלוש שיטות כדי לזהות ולהשמיד מחשבות כאלה:

1. שמירה על מחשבות נכונות

אני שולח מחשבות נכונות לנקות את קארמת המחשבה או הפרעות חיצוניות. כשיש לי זמן פנוי אני לומד או משנן את הפא, כך שמחשבתי נמצאת בפא. אם דעתי מוסחת, אני יודע שזה לבטח קארמת מחשבה או הפרעה חיצונית. כשאני קורא או משנן את הפא, אם משפטים מסוימים נוגעים ישירות בהחזקות הנוכחיות שלי, אני משנן אותם מילה במילה. אני יודע שעליי להיות על המשמר, ולהבחין כל הזמן בהחזקות האלה ולהשמידן. לפני שאני הולך לישון, או בעבודה או באופן כללי, אני גם מנסה לשמור על מצב של "לא לחשוב על כלום" – כמו במדיטציה, שאני מנסה שלבי יהיה שקט. אם מחשבה כלשהי שאינה נכונה עולה, אני מסלק אותה מיד, מבקש עזרה מהמאסטר, או שולח מחשבות נכונות להשמידה.

2.    לא לחפש נוחות

לכל אחד יש קארמה. כמטפחים אמיתיים עלינו לסבול כדי להשמידה, אז איך ייתכן שזה יהיה נוח? רדיפה אחר נוחות מובילה אותנו לסטות מנתיב הטיפוח של מתרגל.

ברגע שההחזקה לנוחות צצה, רוצים שכל דבר במשפחה, בעבודה, ובחיים ילך חלק. אולי אנחנו חושבים בטעות: "כיוון שאני מתרגל בדאפאדאפאבסינית: "החוק הגדול"., אני מבורך יותר מאנשים רגילים, ודברים אמורים להיות טובים יותר עבורי". למעשה, ייתכן שלמתרגלים חדשים באמת תהיה תקופה שהדברים ילכו חלק יותר. אבל ברגע שבאמת נכנסים לטיפוח, איננו יכולים לרדוף אחר ההרגשה הזאת. כשמגיע הזמן לשפר את השין-שינגשין-שינג טבע המחשבה והלב; טבע מוסרי; אופי שלנו, הצרות יבואו, ועלינו לנהל אותן כיאות.

ההחזקה הזאת לנוחות מובילה לשתי טעויות: ראשית, אם מישהו מטריד אותי או יוצר קונפליקט עבורי, אני מתנגד לזה. אם אלו יחסים קרובים, אולי אתלונן; אם אלו לא יחסים קרובים, אני חושב שזו ודאי הפרעה, ואפילו מנסה לשלוח מחשבות נכונות לסלק את ה"הפרעה" הזאת. שנית, אולי אני חושק במשהו – כמו לקנות בית, או לנסות לשמר את ערך הכסף שלי. אני מתמקד ועובד קשה על זה. אם צצים מכשולים לתשוקה שלי אני חושב על כל דרך אפשרית להתגבר עליהם. מבלי שארגיש זאת, זה אולי כבר הפך להחזקה עמוקה. עשיתי את שתי הטעויות האלה. היום אני רואה שהסיבה העיקרית הייתה ההחזקה שלי לנוחות. ברגע שהתחלתי להשמיד אותה, יכולתי לראות שהכעס וההתמרמרות שלי אז היו לא רציונליים. לא התנהגתי כמטפח, התנהגתי אפילו גרוע יותר מאדם רגיל.

דרך אגב, ברצוני לשתף את הבנתי הנוכחית לגבי בתים ועושר. אני מאמין שנכסים וכסף שיש לאדם בעולם הזה סודרו עבורנו לתקופה זו על ידי ישויות גבוהות יותר. שום דבר לעולם לא יהיה שייך לך או לצאצאיך באמת. אפילו צאצאי הקיסרים לא נהנו לצמיתות מנכסי הקיסרים, שלא לדבר עלינו. כך שלא משנה איפה אני גר, לא אתלונן על כך. בין אם אני קונה או שוכר, עליי ללכת בעקבות גורלי. עליי לסלק את אופן המחשבה שדברים צריכים להתנהל בדרך מסוימת. אם יש לי כסף נוסף, איני חושב איך לחסוך אותו לגיל הפרישה או עבור ילדיי. במקום, אחשוב על איך להשתמש בו בצורה משמעותית, בהתאם לפא של המאסטר. אם אין לי שום רעיון איך להשתמש בו, פשוט אשמור אותו בינתיים, אבל לא אבזבז אותו וגם לא אטען שזה שלי.

3.    להתמודד עם קשיים ומכשולים בשלוות נפש

סילוק קארמה יכול להתבטא בכל היבט של החיים, וקארמה מביאה צרות וקשיים. כשזה קורה עלינו לקבל זאת בשלוות נפש מנקודת מבט של מטפח, ולא לחפור בזה יתר על המידה באמצעות חשיבה של אנשים רגילים. לדוגמה: אם מישהו לא מבין מה אתה אומר, ולאחר שהסתכלת פנימה גילית שמה שגרם לזה הוא חוסר המיומנות שלך בתקשורת, עליך לנסות לשפר את היכולת הזאת.

דוגמה נוספת: לפעמים פעולה קטנה מובילה לתוצאות רעות, ומאשימים אותך, אז אתה חושש לעשות דברים. או לפעמים אתה רואה בבירור שאינך טועה, שהאשימו אותך לשווא, או שהאשמה היא של מישהו אחר, ואתה מוצא את עצמך מתווכח. אז מה אנחנו אמורים לעשות במקרים אלו? ראשית, אנחנו יכולים להסתכל על המצב מנקודת המבט של האדם השני כדי לראות אם יש משהו שלא עשינו טוב. אם כן, נתקן את זה וננסה להימנע מכך בפעם הבאה, אבל לא ניקח את זה עמוק ללב. אם זאת אי הבנה או משהו בלתי מוסבר – אז אנחנו צריכים להתייחס לזה אפילו פחות. רק להסביר בקצרה אם יש צורך.

המפתח הוא לא להקדיש יותר מדי תשומת לב לדעות או להתנהגויות של אנשים רגילים. אחרת, אנחנו עלולים ליפול להבנה של אנשים רגילים ולפעמים גם להיסחף לוויכוחים סוערים על מה נכון או לא נכון. עלינו לעמוד ברמה גבוהה יותר ולזהות שהסיבה האמיתית למצב שקרה היא סילוק קארמה, שבהכרח גורם סבל. אם זה לא כדי לעזור לנו לסלק קארמה, צרות "מקריות" רבות שכאלה לא היו קורות. במילים אחרות, עלינו להתמודד עם קשיי החיים ועם מכשולים בקור רוח רב יותר.

[מאמרים בהם מתרגלים משתפים את הבנותיהם משקפים בדרך כלל תפיסה אישית בנקודת זמן מסוימת, בהתבסס על מצב הטיפוח שלהם, והם מוצעים ברוח המאפשרת התרוממות הדדית].