שיתוף בנושא "טוב או רע באים ממחשבה אחת של האדם"

(Minghui.org) המאסטר אמר:

"אמרנו שטוב או רע באים ממחשבה אחת של האדם וההבדל במחשבה האחת הזו יכול להביא לתוצאות שונות".("ג’ואן פאלון”, "שיפור השין-שינג" הרצאה רביעית)

אני מבינה שמחשבות שונות יכולות להוביל לתוצאות שונות. קריאת מאמרי התנסות באתר מינג-הווי גרמה לי להרהר במקרה שקרה לי לפני כמה שנים. אני חושפת עכשיו את המחשבות האלה  שלי שסטו מהפאפאחוק, עיקרון כדי להזכיר לעצמי ולהזהיר מתרגלים עמיתים לא לפטור דברים כאלה כטריוויאליים.

יום אחד ב-2019 הכנתי ארוחת ערב לפני שבעלי חזר הביתה מהעבודה, ואז השריתי את בגדיו המלוכלכים בכיור כדי לכבסם. לאחר שחזר התיישבנו לאכול. כיוון שסיימתי לאכול ראשונה, הלכתי לכבס את בגדיו. ואז הבחנתי שבעלי עדיין שותה. כשראיתי את ארשת פניו המרוצה, מחשבה חלפה בראשי: "מתי הוא אי פעם יכבס את הבגדים שלי?" באותו זמן לא הבנתי שהמחשבה הזאת אינה בהתאם לפא. שלושה ימים לאחר מכן סבלתי משבץ מוחי חמור ששיתק את הצד הימני של גופי. כתוצאה, בעלי אכן נאלץ לכבס ולבשל.

המצוקה הזו חייבה אותי ללמוד את הפא בנחישות, לשנן את הפא, ולהעתיק אותו. תוך כדי שהדאפאדאפאבסינית: "החוק הגדול". ניקה אותי ללא הרף, הבנתי שהמחשבות הלא נכונות שלי הזמינו את הרוע אל פתח דלתי. המחשבה האחת הזאת הכילה כל כך הרבה החזקות אנושיות – תרעומת, קנאה, תלונה, רצון לנוחות ואושר, וכמיהה לתמורה.

בהסתכלות לאחור על שנים של טיפוח, הבנתי שבזבזתי את זמני ולא טיפחתי את עצמי באמת. רק ניסיתי להיות אדם טוב, והיום אני מתחרטת על כך מאוד.

כמה ימים לאחר מכן מתרגלים מאזור אחר באו לבקר אותי. הם שלחו מחשבות נכונות בשבילי ועזרו לי להעמיק את הבנתי בפא. התחרטתי שבזבזתי את זמנם היקר ושהזקתי למוניטין של הדאפא. הבטחתי להם שאהיה בסדר ואחלים בהדרגה. במשך המצוקה אף פעם לא התייחסתי אל מצבי כאל מחלה, אלא הבנתי שהמאסטר מדריך אותי להשתפר.

בזמן ההוא האמנתי שאמונתי בדאפא יציבה והייתי בטוחה שאחלים. עכשיו אני מבינה שהמחשבה שלי להחלים בהדרגה לא הייתה נכונה. היא חשפה שלא באמת קלטתי את הפא לאחר שלמדתי אותו במשך שנים, ולא הבנתי את עקרונות הפא בבירור, אז כשנתקלתי במצוקות הייתי חסרת אונים. אף שזיהיתי עצמי כמתרגלת דאפא, האם באמת החזקתי בעקרונות הפא בלבי? כמה היו פעולותיי בהתאם לפא? אף פעם לא הרהרתי ברצינות על הסוגיות האלה.

מתוך הכרה שמשימתם של מתרגלי הדאפא היא לעזור לאנשים להבין את הדאפא ואת האמת על הרדיפהרדיפהמאז 1999 מתרגלים בסין נאסרים ללא עילה חוקית, מעונים באכזריות ומחלקם אף נקצרים איברים בכפייה בעודם חיים. מס' הקורבנות נאמד במיליונים, תמיד עשיתי כל מאמץ לא לפספס שום הזדמנות. אבל עכשיו לא יכולתי לעשות דבר כשאני שוכבת במיטה, והייתה לי תחושת אשם. בינתיים, עוד מחשבה עלתה: "את צריכה לעשות הפסקה, כל השנים האלה את מותשת". אבל כשלתי לזהות שהמחשבה הזאת אינה בהתאם לפא, אז לא דחיתי אותה.

באמצעות לימוד פא אינטנסיבי, בהדרגה גופי ומחשבתי התיישרו עם הפא. זיהיתי שהמחשבה שלי לעשות הפסקה נכפתה עליי על ידי הכוחות הישנים במטרה לערער את כוח הרצון שלי בטיפוח ולגרור אותי מטה. לא באמת רציתי לנוח בשעה שמתרגלים עמיתים עסוקים בהפצת האמת על הדאפא לאנשים, ועליי להמשיך לעשות את שלושת הדברים ולשלול את המחשבות השליליות האלה. בטיפוח אין הפסקות. אפילו רגע של רגיעה מאפשר לכוחות הישנים לחשוף פרצה שכזאת.

לפיכך, מחשבתי על החלמה איטית חיזקה את הכוחות המרושעים שמאחוריה. אף שאנשים רבים רואים את החלמתי כנס, המשכתי להיאבק במצבים הלא נכונים של גופי, וזה פגע ביכולתי לעשות היטב את שלושת הדברים. אבל לא ויתרתי על להמשיך לטפח את עצמי.

המאסטר ראה את נחישותי בטיפוח ואת מאמציי לתקן את עצמי בתוך הפא, הסיר ממני אלמנטים רעים רבים והציל אותי שוב. אין לי מילים להביע את תודתי למאסטר על הצלתו החומלת.

בזמן המוגבל שנותר אלמד את הפא בנחישות וביסודיות ואטפח כל מחשבה ומושג, כדי לבטל לחלוטין את כל התכנונים של הכוחות הישנים. אסלק כל גורם מרושע החוסם את עזרתי למאסטר באימות הפא. אמשיך להיות תלמידה אמיתית של המאסטר והפא.

אנא הצביעו בטוב לב על כל דבר שאינו בהתאם לפא.