(Minghui.org) המאסטר אמר לנו שלמתרגלי פאלון דאפא יש כוחות שמימיים, אז איך נצליח להשתמש בהם היטב? בהתבסס על הניסיון שלי עלינו להאמין באמת במאסטר, במיוחד ברגעים קריטיים. נקודת ההתחלה שלנו צריכה לתת עדיפות לאחרים קודם. ברצוני לספר לכם על כמה מההתנסויות שלי.
בשנת 2000 נסעתי לבייג'ינג לעתור למען פאלון דאפא ונעצרתי והוחזקתי במרכז מעצר. נחקרתי במשך כל הלילה. התחננתי בשקט למאסטר: "בבקשה עזור לי, אני לחוץ. איני רוצה לגרום נזק לדאפא". באותו רגע הפחד שלי נעלם. סיפרתי לשוטרים שחקרו אותי את האמת על פאלון דאפא ועל כמה התנסויות מדהימות שמתרגלים חוו.
בפעם אחרת, כשנאסרתי והשוטרים היכו אותי, לא חשבתי לבקש עזרה מהמאסטר. הם היכו אותי קשה יותר ואמרו: "אתה יודע למה מכים אותך?" באותו רגע נזכרתי במאסטר: "מאסטר, למה הם עדיין לא הפסיקו?" עם המחשבה הזאת, השוטרים שהיכו אותי מיהרו החוצה לענות לטלפון.
בפעם נוספת מתרגל בתא שלי הוכה על ידי אסיר פלילי שהיה רוצח. לא יכולתי סתם לעמוד שם ולהתבונן שמכים את המתרגל, אז חזרתי בלב על המילים לשליחת מחשבות נכונות. עוד לפני שסיימתי לומר אותן פעם אחת, האיש המכה נפל לפתע על הרצפה.
עם השנים נתקלתי בקשיים שונים בטיפוח שלי, כולל רדיפה וקארמת מחלה. כל עוד אני חושב על המאסטר והדאפא, הקשיים נעלמים ותוצאות בלתי צפויות קורות. לפעמים כשלתי לעבור מצוקות, ומאוחר יותר הבנתי שהתייחסתי לעניין מתוך מחשבות אנושיות.
לאחרונה נסעתי לעיר גדולה. בדרכי חזרה כשנכנסתי לתחנת הרכבת, גבר שענד סרט אדום על זרועו עצר אותי וערך חיפוש במזוודה שלי, שם היה הספר "ג'ואן פאלון", הספר הראשי של פאלון דאפא. כשהוא הוציא אותו צעקתי: "על תיגע בספר שלי!" הוא הניח מיד את הספר, הזדקף ואמר: "למה אתה צועק?" אמרתי שוב: "אל תיגע בספר שלי!" הוא אמר: "למה הבאת איתך את הספר?" אמרתי: "מה אקרא אם אצא למשך ימים בלי להביא ספר?" הוא לא אמר כלום ועזר לי לארוז חזרה את מזוודתי.
כשהגעתי הביתה חשבתי על מה שקרה. האיש הקשיב לי בצייתנות, זה בטח היה הכוח השמימי שלי בפעולה. באותו זמן לא היה בי פחד, רק מחשבה אחת: אל תיגע בספר שלי!
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
