[ועידת הפא בוושינגטון די.סי] סוף סוף גיליתי החזקה בסיסית

(Minghui.org)  שלום מאסטר, שלום מתרגלים עמיתים. לאחרונה גיליתי החזקה עמוקה מאוד ומושגים הסובבים אותה, והייתי רוצה לשתף את חוויותיי על כך.

החזקה בסיסית

בהליכה על נתיב הטיפוח שלי בשנים האחרונות, תמיד חשבתי שיש לי שליטה על מהן ההחזקות הבסיסיות שהיו לי: קנאה ומציאת אושר באמצעות הגשמה רומנטית.

היה זה רק לאחרונה שהבנתי למעשה, שישנם מושגים עמוקים יותר שהם הסיבות האמיתיות להתנהגויות רבות בחיי שאני רק עכשיו מתחילה לפרוק מעליי.

הסיפור מתחיל בילדותי.

אנשים שמכירים אותי היום כנראה לא יזהו אותי עם הילדה שהייתי. האישיות שלי, לפחות כלפי חוץ, הייתה שונה מאוד. הייתי רגישה וחסרת ביטחון עצמי, ביישנית, חרדה, ומלאת פחד. אני לא חושבת שהייתי ילדה שכיף להיות בסביבתה. אני יודעת שאימא שלי הקדישה יותר זמן כדי לנסות לעודד אותי לפתח יותר ביטחון עצמי ולצאת מהקונכייה שלי.

בעיקרון, פחד היה החזקה גדולה שהניעה את האישיות שלי כילדה. בנוסף לכל זה, סביבת הבית שלי לא הייתה הכי יציבה כיוון שהוריי נקלעו הרבה מאוד פעמים לקטטות מילוליות ופיזיות, שברור שנגעו בהחזקה הזו שלי. האחים שלי ואני, כולנו פחדנו מאבי.

כשהתבגרתי, למדתי מנגנוני התמודדות שונים כדי להסוות ולהתמודד על פני השטח עם הפחד הבסיסי הזה. כל אחד ממנגנוני ההתמודדות הללו הוסיף למעשה עוד מושגים והחזקות אנושיים לפחד הבסיסי הזה. אימוץ רעיונות קומוניסטיים, במיוחד פמיניזם, היה דרך מרכזית שבה הסוויתי את הפחד הזה.

המאסטר אמר ב"יסודות להתקדמות במרץ 2":

"אז מהי ההחזקה הבסיסית? האדם בנה השקפות רבות בעולם הזה, כך שבהנחיית ההשקפות הוא רודף אחרי מה שהוא חולם עליו". ("ללכת לקראת השלמות המלאה")

בקצרה, כשהתבגרתי בניתי הר שנבנה עם מושגים חדשים על גבי ההחזקה לפחד, שנקברה עמוק למטה. כעת הבנתי שבניתי את כל האישיות הבוגרת שלי סביב ניסיון להרגיש בטוחה ולהימנע ממצבים שגורמים לי להרגיש פגיעה.

חלק ניכר מהטיפוח שלי בשנים האחרונות עוסק בזיהוי והסרת המושגים בשכבות העליונות של ההר הזה, כמו תחרותיות וקנאה. אבל נראה שהטיפוח העכשווי שלי בשנה האחרונה בערך, התמקד יותר בהתמודדות עם פחד, אבל רק לאחרונה ממש הבנתי עד כמה עמוקה ונרחבת מושרשת ההחזקה הזו.

אתן כמה דוגמאות להבנות שלי לגבי הדרכים שבהן ההחזקה הזו באה לידי ביטוי בחיי.

מושגים הקשורים לחוזק וחולשה

המאסטר מתאר ב"ג'ואן פאלוןג'ואן_פאלוןהספר העיקרי של הפאלון דאפא (פאלון גונג)" את האדם הטיפש כמי שהוא מואר במובן האמיתי של העולם:

"לא ייתכן ששוטה יעשה מעשים מוטעים רציניים בקרב אנשים רגילים, ולא ייתכן שהוא יתחרה ויריב בגלל אינטרסים אישיים. הוא לא מחפש תהילה או מאבד דה. אבל אחרים יתנו לו דה. בזמן שהם מכים אותו ומקללים אותו הם נותנים לו דה, והחומר הזה הוא בעל ערך רב. ביקום שלנו יש העיקרון הזה: "אין הפסד – אין רווח". כדי להרוויח צריך להפסיד. כשאחרים רואים את השוטה הזה, כולם יקללו אותו: "טיפש גדול שכמותך". כשהם פותחים את הפה לקלל, חתיכת דה תיזרק לשם. כשאתה מנצל אותו, אתה הצד המרוויח, אז אתה צריך להפסיד משהו. אם מישהו עובר ובועט בו: "טיפש גדול שכמותך". טוב, גוש גדול של דה יוטל לשם שוב בכבדות. כשמישהו מציק לו או בועט בו הוא רק יחייך: "קדימה, בכל מקרה אתה נותן לי דה ואני לא עומד לדחות אפילו מעט מזה!" (הרצאה תשיעית – "הארה")

ליבת ההחזקה הבסיסית הזו היא פחד להיפגע או חשש שינצלו אותי, אז אני ממש לא רוצה להיות "האדם הטיפש", כי אני בוודאי אפגע.

כדי להבטיח שלעולם לא אפָּגע, פיתחתי מושגים חזקים ביותר לגבי איך אני צריכה להיות – בעיקרון, תמיד בעמדה של "כוח" ואף פעם לא בעמדה של "טיפשות" או "חולשה".

החתירה שלי ל"כוח" טיפחה תחרותיות קיצונית וקנאה. רציתי להיות טובה יותר מאנשים אחרים בכל תחום: מסוגלות, אינטליגנציה, חביבות ועוד. פעם חשבתי שהרצון העז שלי להיות טובה יותר מאנשים אחרים נובע מקנאה ותחרות טהורות. אבל עכשיו אני מבינה שהרבה מהרצון הזה מונע למעשה על ידי פחד ממה שקורה אם לא אהיה טובה יותר מאנשים אחרים. אם אני לא טובה יותר מאנשים אחרים, זה אומר שאני נחותה; זה אומר שאני חלשה; זה אומר שאני פגיעה – זה אומר שאני אפָּגע.

על ידי אימוץ הרעיון האנושי והקומוניסטי הזה של "כוח", הצלחתי ללבוש על פני השטח חזות של חסינות איתנה, בעודי שבירה ופגיעה ביותר מבפנים.

זה בדיוק ההפך מהעקרונות האמיתיים כפי שמתוארים בפא. גם בהרצאה התשיעית ב"ג'ואן פאלון", המאסטר מתאר את מה שאני מאמינה שהוא כוח אמיתי:

"מישהו אמר: "בקשר ל'רֶן' הזה, אם מיישמים אותו עד להיקף כזה, אנשים רגילים יגידו שאנחנו חלשי-אופי מדי ומנוצלים בקלות רבה מדי". אני אומר שזה לא להיות "חלש אופי". חישבו על זה כולכם: בקרב האנשים הרגילים, אפילו אנשים מבוגרים או אנשים עם השכלה גבוהה צריכים לטפח שליטה עצמית ולא לרדת לרמה של אחרים, שלא לדבר על המטפחים שלנו. איך ניתן לקרוא לזה חולשת אופי? אני אומר שזה הביטוי של סובלנות גדולה וביטוי של כוח רצון חזק. רק למתרגל יכול להיות הלב הזה של סובלנות גדולה". (הרצאה תשיעית –

"אנשים עם טבע מולד גדול").

ככל שאני קשובה ומכוּוְננת יותר על ההחזקה הזו ועובדת כדי להסירה, אני מתחילה להבין שהכוח האמיתי שלי, במיוחד כאישה, טמון בלהיות רכה מאוד כלפי אנשים אחרים. הרכות הזו היא טוב לב, והסיבה להיותי כך היא לעזור לאנשים אחרים ולהתחשב קודם כל באחרים.

תחושת ביטחון

כמנהלת דרג ביניים בעבודה, אני נאלצת להתמודד לעתים קרובות עם עמיתים כועסים, נסערים, מתוסכלים, לחוצים, ואפילו היסטריים. תמיד היה לי קשה מאוד להתמודד עם אנשים רגשניים או אלה המפגינים שליליות. זה תמיד היה מדכא אותי, והתחושה הייתה כאילו אני נגררת איתם למטה ברגשות השליליים שלהם. אבל לא הצלחתי להבין בדיוק איזו החזקה היא זו המשפיעה עליי. 

לאחר שגיליתי את תסביך הפחד שלי, סוף סוף הבנתי שמה שקורה בפועל הוא שאנשים שמפגינים רגשות שליליים גורמים לי להרגיש ממש לא בטוחה. חלק מזה קשור לאופן שבו, כילדה, אבי היה מתנהג בחוסר יציבות רגשית רבה, ולהיות בצד שקיבל את זה היה ממש מפחיד.

לפני כמה ימים עמית לעבודה היה ממש לחוץ לגבי משימת עבודה בדד-ליין צפוף, והוא הקרין את הלחץ שלו עליי. תמיד שנאתי שאנשים מקרינים את הלחץ שלהם כלפיי, וסוף סוף הבנתי למה. התגובה הרפלקסיבית שלי במקרים כאלה היא לעתים קרובות להילחם בחזרה ולנזוף באדם כדי לנסות לאלץ אותו לא להפגין את הרגשות האלה. אבל זה בעצם רק מהלך הגנתי כדי להסוות את הפחד שאני מרגישה כשאני צריכה להתמודד עם השליליות הזו.

הכוח המניע מאחורי עוד רדיפה בסיסית

מזה זמן הכרתי שאני מטפחת רצון עמוק למצוא "אושר" באמצעות מציאת "האחד" – או את בן הזוג שלי לחיים. חלק ניכר מהטיפוח שלי לאורך השנים היה תהליך מתמשך של הסרת שכבות שונות של ההחזקה הזו ומושגים מודרניים סביב רומנטיקה, אהבה, מערכת היחסים בין גברים לנשים וכו'.

תמיד הרגשתי שמה שעומד בלב ההחזקה הזו הוא רצון או מושג פשוט למצוא אושר והגשמה בחיי. אבל שוב, לאחר שגיליתי את ההחזקה הבסיסית, הבנתי שיש ממד נוסף למרדף הזה. הבנתי שמציאת בעל מייצגת את צורת הביטחון המושלמת ביותר עבורי. למצוא גבר פירושו למצוא ביטחון ובטיחות מוחלטים.

החשיפה הזאת הייתה גילוי כה גדול. זה מדהים להבין שמה שהניע את התשוקה הזו היה למעשה משהו כל כך פשוט. 

לסיכום

לאחר שהגעתי להארה לגבי האמור לעיל, אני מרגישה קרוב יותר להגעה שלי לאני האמיתי שלי. התחושה העצומה שיש לי היא תחושת הכרת תודה עצומה כלפי המאסטר, על כך שהוא ממתין בסבלנות ועוזר לי על נתיב הטיפוח המשובש הזה.

המאסטר אמר ב"ג'ואן פאלון":

"אחר כך תבינו מה נתתי לכולכם". (הרצאה ראשונה – ”

באמת להביא אנשים לרמות גבוהות")

המאסטר מבטא זאת בפשטות ובצורה ישירה. בזמן ששיננתי את המשפט הזה לאחרונה, הרגשתי כאילו הבנתי את עומק המשפט הזה והתמלאתי בתחושת הכרת תודה עצומה. אני לא חושבת שהשפה האנושית מסוגלת לתאר כראוי את מה שהמאסטר נתן למתרגלים ולישויות החיות, וגם אין מילים לבטא את הכרת התודה העמוקה שלנו על ההצלה של המאסטר.

הייתי רוצה לסיים בכך שאני מביעה את תודתי העמוקה למאסטר על טיפולו הרחום והתכנונים שלו. אני אשאף להשתפר יותר בכך שאשתחרר מהמושגים וההחזקות האנושיים שנותרו לי, כדי שאוכל להגשים את שבועותיי ואחזור לטוהר והחפות המקוריות שלי.

(מאמר נבחר שהוצג בוועידת הפא של וושינגטון די.סי. 2026)