(Minghui.org) המאסטר הסביר על החשיבות לספר לאנשים את האמת על פאלון דאפא:
"תלמידי הדאפא של העולם ביחד מכילים את העולם כולו, כשלכל אדם יש טווח מסוים. כל מה שאתם נתקלים ופוגשים בו מתייחס לגורמים אשר נוכחים בתוך המרחב שלכם. אם יש לכם מספיק מחשבות נכונות, תוכלו להיות ענקים וחזקים בתוך המרחב שלכם ולדכא את כל הדברים הרעים שעלולים להתקיים שם. אם כל תלמידי הדאפא היו יכולים להשיג זאת, כל העולם היה יכול להשתנות, מאחר שלכל אחד מכם יש אחריות לשטח גדול בעולם הזה וכל אחד מכם מייצג פלח מסוים של ישויות חיות. לעתים קרובות אני אומר לכם לטפח פנימה ולחפש בתוך עצמכם כאשר צצות בעיות. כשאתם מנקים את עצמכם בזמן שליחת מחשבות נכונות, זה נועד לטהר ולתקן את המחשבה שלכם, כמו גם לנקות את מה שהוא החלק שלכם, התחום שאתם אחראים עליו". ("לימוד הפא בפגישת "האפוק טיימס")
יש דרכים רבות בהן אנחנו יכולים לדבר עם אנשים על פאלון דאפא ועל הרדיפה שמנהלת המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). אני גרה בעיר מרכזית עם זיהום אוויר כבד שיש בה תחבורה טובה. אז יש הזדמנויות רבות לספר לאנשים על הדאפא. למשל כשמחכים לאוטובוס. יש רכבות תחתיות, רכבות מהירות, אניות ומטוסים, וכשמחכים לתחבורה, שטחי השהייה שלהם מציעים הזדמנויות.
מטעמי בטיחות, מתרגלי פאלון דאפא רבים מעדיפים להבהיר את האמת על הרדיפה לאנשים מחוץ לאזור או לעיר שלהם. כיוון שמתרגלים רבים כל כך באזור שלנו נעצרו, כמעט אף אחד אינו מבהיר את האמת באופן מקומי.
פעם שאלתי מתרגלים עמיתים: "כשאתם נוסעים למקום אחר לדבר עם אנשים על הרדיפה זה לוקח כארבע או חמש שעות הלוך ושוב. האם אתם מבהירים את האמת כשאתם בנסיעה? אם כולנו נלך למקומות אחרים לסייע למאסטר להציל אנשים, מה עם התושבים המקומיים שלנו?"
כמה מתרגלים אמרו: "כשאנחנו בנסיעה אנחנו לא מדברים על הדאפא כי זה לא נוח ולא בטוח. בנסיעה אנחנו שולחים מחשבות נכונות ומשננים את הפא". אף אחד מהם לא אמר שהם עוזרים לתושבים מקומיים לדעת את האמת על הדאפא.
ההבנה שלי היא קצת שונה. חוץ מללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות על בסיס רגיל, עלינו לעשות שימוש טוב ביותר בזמן שלנו ולצאת החוצה לסייע למאסטר להציל אנשים. ההבנה שלי היא שנמצא דרכים לדבר על הדאפא עם אנשים שאנחנו פוגשים.
תחנות אוטובוס או רכבת
כשאנחנו מדברים עם אנשים בתחנות אוטובוס או רכבת יש אכן חששות בטיחותיים. יש מצלמות מעקב כמעט בכל מקום, ועכשיו המק"סמשתמשת בזיהוי פנים, זיהוי תנועות וניתוח מידע. זה איתגר את הבהרת האמת שלנו ואת הפרויקטים של הדאפא. כל אוטובוס מצויד בשש מצלמות לפחות. יש אינספור מצלמות מעקב ברחובות. מה עלינו לעשות?
אני תמיד שולחת מחשבות נכונות לפני שאני יוצאת. אני גם שולחת מחשבות נכונות כדי שהמצלמות יפסיקו לעבוד.
מקריאת כתבי המאסטר קבלתי הבנה עמוקה יותר. הבנתי שהמצלמות הן גם ישויות שנוצלו על ידי המק"ס. במקום לשלוח מחשבות נכונות כלפי המצלמות. אני מתמקדת עכשיו בלתקן את עצמי. אני תמיד מוודאת שאני מתנהלת לפי הפא ושיש לי אמונה חזקה בדאפא ובמאסטר.
ברגע שאני יוצאת מהדלת אני מחפשת הזדמנויות לדבר עם אנשים על פאלון דאפא. לאחר שאני מגיעה לתחנת אוטובוס או רכבת, אני מסתכלת סביבי ושמה לב במיוחד אם יש אנשים שמחזיקים את הטלפונים הניידים שלהם. פעם אחת כשהבהרתי אמת בתחנת הרכבת התחתית, מישהו הסריט אותי ודיווח עליי. נעצרתי, אך הצלחתי לעזוב בבטחה את תחנת הרכבת התחתית של המשטרה.
נראה שאנשים תמיד מחכים בתחנות אוטובוס או רכבת. אז מתי שאפשר, אני מדברת בקול קצת חזק יותר כדי שכולם יוכלו לשמוע אותי.
פעם מישהי ביקשה ממני ללמד אותה את תרגילי הפאלון דאפא. כיוון שלא היו שם ספסלים והרצפה הייתה נקייה יחסית, פשוט התיישבתי בתנוחת לוטוס מלא והדגמתי את תרגיל המדיטציה. כולם מסביב נדהמו, כי הם לא יכלו לדמיין שמישהי כמעט בת 80 יכולה להיות כל כך קלת תנועה. איש אחד אמר: "אם לא הייתי רואה את זה במו עיניי לא הייתי מאמין".
הסברתי לו: "זהו הפלא של פאלון דאפא". כשהם מחאו לי כפיים, איש אחד אמר: "פאלון דאפא באמת נפלא. אני מסכים עם מה שאמרת, פאלון דאפא הוא חוקי, ועובדי הציבור [הרודפים את המתרגלים] הם אלו שעוברים על החוק!" ביקשתי מכולם לזכור: "פאלון דאפא הוא טוב, 'אמת-חמלה-סובלנות' זה טוב''. גם חילקתי להם קמעות עם המשפטים האלו וכולם שמחו לקבלם.
מקסמתי את האפקט
בתחנות האוטובוס והרכבת נתקלים בכל מיני סוגים של אנשים. פעם ראיתי איש כבן 40 ותהיתי איך לפתוח אתו בשיחה. כשראיתי שהוא סוחב שקית פלסטיק מלאה בתרופות, שאלתי: "כל אלו בשבילך?"
הוא ענה: "כן, אני זקן ויש לי בעיות בריאות".
"אני מבינה", הנהנתי ואמרתי: "אני כמעט בת 80, וכבר 30 שנה לא חליתי. אתה מאמין?"
"את בטח מתבדחת! או שאת ישות אלוהית?" הוא ענה והוסיף: "אין מצב שאת קרובה ל-80. איך זה שאת נראית כל כך צעירה?"
אמרתי לו: "זה מפני שאני מתרגלת פאלון דאפא, שיטת מדיטציה שיכולה לשפר את הגוף והמחשבה. כל המחלות שלי נעלמו. שיטת התרגול גם מלמדת אותנו להיות אנשים טובים".
הוא שאל: "הממשלה אומרת שפאלון דאפא הוא רע. ואת עדיין מתרגלת את זה?"
הסברתי לו: "מה שהממשלה אומרת אינו נכון. כיוון שמספר מתרגלי הפאלון דאפא עבר את מספר החברים במק"ס, המנהיג לשעבר של המק"ס ג'יאנג דזה-מין קינא ופתח ברדיפה. החוקה הסינית מבטיחה חופש אמונה, וג'יאנג והמק"ס מפרים את החוק".
הוא אמר: "אני מבין. רומיתי על ידי המק"ס! כן, על כולנו ללכת אחר החוקה".
כשהאוטובוס שלנו התקרב, אמרתי: "בבקשה תזכור: פאלון דאפא נפלא! המק"ס משקרת!"
אנשים בתוך ומחוץ לאוטובוס שמעו את זה. אחד מהם אמר: "מישהו מדבר על פאלון דאפא?"
לא פחדתי והמשכתי: "בבקשה זכור את המילים האלו 'פאלון דאפא הוא טוב, 'אמת-חמלה-סובלנות' זה טוב! זה יעזור לך להישאר בטוח!".
"הבנתי! תודה לך! תודה לך!" האיש ענה.
אמרתי לו: "אין צורך להודות לי! מאסטר לי הונג-ג'י ביקש מאיתנו לעשות את זה!"
הוא קרא: "תודה לך, מאסטר לי!"
קבוצת תיירים
פעם פגשתי בתחנת אוטובוס קבוצת תיירים והם שאלו אותי כמה שאלות. עניתי עליהן אחת אחת.
לאחר שהאוטובוס הגיע, הם עלו עליו ונפנפו לי לשלום. אחד מהם אמר: "את כל כך נחמדה. תודה לך!"
השבתי: "מאסטר לי אמר לי לעשות את זה. בבקשה הודו לו".
כולם חייכו והאיש ענה: "תודה לך, מאסטר לי!"
לאחר שעליתי על האוטובוס שלי, הבנתי שבטעות שכחתי שם שמן בשווי 200 יואן שבדיוק קניתי, כיוון שהתרכזתי בלספר לאנשים את האמת. אבל אז חשבתי שהכול בסדר כי עשיתי את הדבר הנכון.
המאסטר אמר:
"לכל תלמידי הדאפא של תקופת תיקון הפא יש המשימה לסייע למאסטר בהצלת ישויות חיות. תלמידי הדאפא של כל אזור הפכו להיות התקווה להצלה של האנשים באותו אזור". ("לוועידת הפא של איטליה")
ההבנה שלי היא שיש הרבה אנשים באזור שלנו שלא ניצלו והם מחכים לנו.
מבהירה את האמת בדרך
בכל פעם שאני עולה על אוטובוס או רכבת, במקום לחפש מקום לשבת, אני מעבירה מבט מהיר על הנוסעים. יש כל מיני אנשים ואנו לא יכולים להתעלם מהבטיחות.
כשמתרגלת ראתה אותי מבהירה אמת באוטובוס היא אמרה: "לא ידעתי שאת יכולה לעשות את זה פה. אני לא יכולה".
אמרתי לה: "אנחנו מתרגלי פאלון דאפא והמאסטר מגן עלינו. מחשבות נכונות ופעולות נכונות הן חלק מהטיפוח-תרגול שלנו. כדאי לך לנסות".
היא השיבה: "מה שאת אומרת הוא נכון, אבל קל יותר להגיד מאשר לעשות. אני עדיין צריכה לחשוב על זה".
אמרתי לה: "אולי את צריכה ללמוד את הפא יותר. הכוח והחוכמה שלנו באים מהפא. אנחנו גם צריכים לטפח חמלה. כשהחמלה שלנו מגיחה, באופן טבעי אנחנו מוצאים דרכים לעזור להציל אנשים".
"בבקשה אל תגיד דברים רעים על הדאפא"
פעם אחת ראיתי איש באוטובוס שסחב דברים רבים; היה לו תיק על כתפיו, הוא נשא עוד תיקים, וגם הייתה לו עגלת קניות עמוסה בדברים. כשהגיע הזמן שלו לרדת מהאוטובוס, היה לו קשה לארגן ולהזיז את הכול והנהג והנוסעים התלוננו.
מייד קמתי לעזור לו. קפצתי מהאוטובוס ועזרתי לו לסדר את הדברים, ואז קפצתי חזרה אל האוטובוס כדי שלא אעכב את הנוסעים האחרים.
האיש הודה לי שוב ושוב והרבה אנשים באוטובוס גם שיבחו אותי ואמרו שאני אדם טוב. ידעתי שזו עוד הזדמנות להבהיר את האמת, אז אמרתי בקול רם: "אל דאגה, אני מתרגלת פאלון דאפא. אחרת איך יכולה אשה הקרובה ל-80 לעזור לך?"
האוטובוס החל לנסוע ואנשים באוטובוס התרגשו. מישהו אמר: "את קרובה ל-80? את רצינית?"
אחר הוסיף: "קפצת מטה ובחזרה כל כך מהר. אם לא הייתי רואה זאת במו עיניי היום, לא הייתי מאמין שמישהו בן קרוב ל-80 יכול לעשות כך".
איש שלישי אמר: "פאלון דאפא? הממשלה מחרימה אותו. איך את עדיין מתרגלת את זה?"
הבטתי בכולם, חייכתי ואמרתי: "אני יודעת שאתה חושב כך, אבל זה לא נכון. ראשית, סעיף 35 וסעיף 36 בחוקה מבטיח חופש אמונה וחופש ביטוי. עלינו ללכת לפי החוק, לא לפי מישהו או כמה פקידים בממשלה".
המשכתי: "נוסף על זאת, מסמך מספר 50 של המינהל הכללי לעיתונות ופרסום ממלכתי משנת 2011 ביטל את האיסור על ספרי פאלון דאפא. לכן, זה חוקי לתרגל פאלון דאפא ולקרוא ספרים שכאלו. בבקשה אל תגיד דברים רעים על הדאפא – לפעמים הוצאת דיבה נחשבת לפשע".
האיש אמר: "לא ידעתי. רק חזרתי על מה שהם אמרו בטלוויזיה".
עניתי: "אני יודעת, אבל אם נסתכל על כל הקמפיינים הפוליטיים של המק"ס בעבר, ניתן לדעת שלקבוצות רבות נעשה עוול. זה אותו דבר עם הפאלון דאפא. פאלון דאפא העניק לי בריאות טובה ופתר את המחלות שלי. אחרת, איך יכולתי לעזור בצורה כזאת? נוסף על כך, פאלון דאפא מלמד איך להיות אדם טוב לפי העקרונות 'אמת-חמלה-סובלנות'. אחרת, ודאי הייתי דואגת רק לעצמי במקום לעזור לאחרים. האין פאלון דאפא נפלא?"
כמה אנשים הנהנו וזקפו את אגודלם מעלה. השבתי ב"הה-שה" (שתי כפות הידיים צמודות זו לזו לפני החזה). הנוסעים המשיכו לדון במה שזה עתה שמעו. כשירדתי מהאוטובוס, אנשים רבים נופפו לי לשלום ואחד מהם אמר: "אני מקווה שתמשיכי להיות צעירה יותר ויותר!"
"מאסטר לי מלמד אותי להיות חסרת אנוכיות"
פעם אחת ראיתי איש מבוגר בעל שיער לבן שנסע באוטובוס. נתתי לו את מושבי והתחלנו לשוחח. התברר שהוא צעיר ממני ביותר מעשר שנים אבל נראה הרבה יותר מבוגר, והוא סיפר שהוא בדרכו חזרה מביקור אצל רופא בבית החולים.
לאחר ששמע על גילי, הוא מיד קם על רגליו ואמר: "את הרבה יותר מבוגרת. בבקשה, את היא שצריכה לשבת כאן".
אמרתי לו בחיוך: "הכול בסדר, בבקשה שב, כיוון שאתה זקוק לזה יותר". אמרתי שתרגול פאלון דאפא העניק לי בריאות ונכונות לעזור לאחרים, והוספתי שאחרת, אשה מבוגרת שכמותי הקרובה ל-80 לא תעשה דברים כאלה.
הוא אמר: "כן, מעשיך מדברים בעד עצמם. אני מאמין לך. תודה לך!"
השבתי: "אינך צריך להודות לי. מאסטר לי מלמד אותי להיות חסרת אנוכיות". האנשים סביבנו גם שמעו את השיחה וחלק הנהנו בהסכמה.
המאסטר מגן עליי
מדי פעם אנשים שהורעלו על ידי המק"ס משמיצים ומתווכחים אתי. פעם אשה אחת אמרה: "איך את מעזה לדבר על פאלון דאפא באוטובוס? זו כת, ואני אתקשר למשטרה שתעצור אותך!"
לא פחדתי ואמרתי: "שתינו אזרחיות שומרות חוק. פאלון דאפא זה לא כת. עלינו להיזהר במה שאנחנו אומרים".
לפני שסיימתי את דבריי, כמה נוסעים כבר נעמדו להגנתי. אחר מהם אמר לאשה: "זה לא עניינך. בבקשה אל תשפטי את מה שאינך יודעת".
אחר אמר: "זהו שטח ציבורי ויש לה [התייחס אליי] חופש ביטוי".
עוד אחד שאל את האשה: "מה את עושה? אל תעשי דבר כה מטופש!"
האשה שמעה ושתקה. ידעתי שמאסטר לי הגן עליי.
יצירת הזדמנויות
לפעמים מתרגלים יוצאים החוצה ולא מוצאים אנשים מתאימים לדבר איתם, אז הם פשוט חוזרים הביתה. המחשבה שלי היא שעלינו להיות יוזמים. פעם שמעתי זוג שדיבר בדיאלקט צפון מזרחי, אז ירדתי מהאוטובוס יחד איתם כדי לדבר.
אמרתי: "כשאני שומעת שאתם מדברים בדיאלקט הזה, אני מרגישה כל כך קרובה אליכם".
"למה?" הם שאלו בהפתעה.
שאלתי: "האם שמעתם על מאסטר לי הונג-ג'י, שבא מהעיר צ'אנג-צ'ון שבפרובינציית ג'י-לין?"
הם ענו: "וודאי. את חלק מהכת הזאת?"
הסברתי: "בבקשה אל תגידו את זה. מאסטר לי הוא אדם נפלא ואני באמת מעריצה אותו. פאלון דאפא חף מפשע. זה ג'יאנג והמק"ס שמשמיצים את השיטה בשקרים". ואז הפרכתי חלק מהתעמולה של המק"ס.
הבעל אמר: "אני מבין. אנחנו לא יודעים הרבה על זה. שמעתי שמאסטר לי 'ברח' לארה"ב?"
הסברתי להם: "מאסטר לי קיבל גרין קארד ב-1996, שלוש שנים לפני שהמק"ס החלה לרדוף את הפאלון דאפא. הוא הלך לשם כי אנשים במקומות אחרים גם צריכים לדעת על פאלון דאפא. אנשים ביותר מ-100 מדינות מתרגלים פאלון דאפא היום".
שוחחנו יותר משעה ועניתי על כל שאלותיהם. האשה ציינה: "נראה שפאלון דאפא באמת יוצא מן הכלל. את נראית צעירה כל כך ומסבירה דברים כל כך טוב. תודה לך! תודה לך!"
היה קר מאוד באותו יום, אבל כשהלכתי הביתה הרגשתי חמים מאוד. בלבי הייתי אסירת תודה למאסטר.
תקרית בנמל תעופה
פעם נסעתי לפרויקט דאפא בפרובינציה אחרת. בזמן הבידוק הבטחוני הפקידים השתמשו בגלאי מתכות. הם לא בדקו תיקים באופן כללי, אבל הם משכו אותי הצידה לבדוק את תיקי. אני יודעת שהפקידים בדקו את תעודת הזיהוי שלי וראו את הערת המשטרה במערכת.
מטעמי בטיחות לא הבאתי אתי לנסיעה שום דבר על הדאפא. אז ניצלתי את ההזדמנות להבהיר את האמת.
שאלתי: "למה עצרתם רק אותי ובדקתם את התיק שלי? בטח בדקתם את תעודת הזיהוי שלי ואתם יודעים שאני מתרגלת דאפא. אבל אין בזה שום דבר לא בסדר. החוקה מאפשרת חופש אמונה. ואין חוק האומר שפאלון דאפא אינו חוקי".
בכוונה דיברתי בקול רם בלובי כי היה בו הד. ומכיוון שאני מבייג'ינג ומדברת בצורה ברורה האפקט היה טוב מאוד. אנשים רבים התאספו כדי להקשיב.
שוטר אחד נלחץ ולחש לי: "בחייך, זה נמל תעופה. את יכולה ללכת עכשיו".
לא פחדתי והמשכתי לדבר בקול רם: "אני אזרחית שומרת חוק. אינכם יכולים להפר כלאחר יד את זכויותינו בצורה כזאת. מתרגלי פאלון דאפא הם אנשים טובים. הם ראויים לכבוד, לא לבריונות".
כמה שוטרים ליוו אותי באדיבות לשער לעיניי הקהל. שוב, אני אסירת תודה למאסטר לי על ההזדמנות להבהיר את האמת. יש כל כך הרבה סיפורים מסוג זה. אני משתפת כמה מהם כי אני חושבת שעלינו המתרגלים לעשות יותר, וטוב יותר, כדי לסייע להציל אנשים.
(התנסות שנבחרה לוועידת הפא הסינית באתר מינג-הווי)
(כל הזכויות שמורות לאתר Minghui.org) Copyright © 2026 Minghui.org. All rights reserved
