לזכר שפיכות הדמים הטראגית ב-21 ביוני במחנה העבודה לנשים בואן-ג'יא

(Minghui.org)

העיר הארבין, פרובינציית האי-לונג-ג'יאנג – זה אינו שדה קרב, אבל יש הרגשה שהאוויר כבד עם ריח אבק שריפה. זה אינו מחנה ריכוז, אבל יש נשים שנתלות באזיקים ומוכות ללא רחמים באלות חשמליות. זו אינה מלחמה, אבל יש אבדות בנפש וכתמי דם בכל מקום. זו הייתה הסצנה של מחנה העבודה בואן-ג'יא בין ה-18 ל-21 ביוני 2001.

האכזריות והעינויים החלו כשנערכו ה"משפטים" במחנה שבו מתרגלי הפאלון גונג והאסירים ששיתפו פעולה עם שלטונות הכלא בהכאה והרדיפה של המתרגלים, קיבלו הקלה בעונשים בהתאם להתנהגותם. אלה שעזרו לשומרים לרדוף את המתרגלים שוחררו במקום. מעונשיהם של האחרים הופחתו תקופות מאסר של 3-6 חודשים או אפילו שנה. לעומת זאת, אלו שנשארו נחושים בתרגול הפאלון דאפא קיבלו עונש נוסף של 6-12 חודשים.

אנשי משטרה, שנפנפו באלות חשמליות ובאזיקים, הביאו לפתע 10 מתרגלים אל הבמה. הייתה לנו הרגשה שהכינו אותם להוצאה להורג. ידענו מיד שאלו היו המתרגלים שעונשיהם הוכבדו. כשנקראו שמותיהם, אחד מהשמות נקרא לא נכון. היא תיקנה את השומר "שמי אינו ג'אנג לי-הווא. אני שיו לי-הווא. פאלון דאפא הוא נכון וטוב". ברגע שאמרה זאת, חש אחד הקצינים קדימה והכה אותה ומשך אותה בשערותיה מהקומה השלישית לראשונה. כשליוו למטה את האחרים מבינינו שעמדו לקבל עונש מוגבר, ראינו ששיו-לי-הווא הוכתה ללא היכר. עיניה היו שטופות דם עם חבלות שחורות וסגולות מסביב. היא ישבה על הבטון ודם נזל מפיה.

אחד המנהיגים מצוות האסירים הראשי, אמר "אם לא תחליטו לוותר על הטיפוח אנחנו נכריח אתכם לוותר על זה. המאבק שלנו נגד פאלון גונג הוא מאבק לחיים ולמוות".

מתרגלים רבים היוו קבוצה בתא גדול. הם נקשרו, נתלו בידיים והוכו. ליי ג'ו-צ'ינג קיבלה למעלה מ- 40 מכות מראש המחלקה ליאנג וליו לון, רק בגלל שלא התפקדה במהלך המסדר שלפני ההליכה לקנטינה. ליי שהיא בת למעלה מ- 60, הוכתה עד שאיבדה שליטה והרטיבה במכנסיה. שני מפקדי המחלקה המשיכו להשפיל אותה בכך שדרשו: "עכשיו תורידי את המכנסיים כדי שנוכל להסתכל".

"מפקד הצוות" הפיל את אחת המתרגלות האחרות, צ'ו בו, כאשר היא לא התפקדה וכעונש עיקמו את רגלה והחזיקו אותה בתנוחה כואבת עד מאוד. צ'ו בת ה- 59 חזרה לאותו מצב של ריתוק למיטה שממנו סבלה לפני שהחלה לתרגל פאלון דאפא. רבות נקשרו, נתלו והוכרחו לעמוד ללא תנועה במשך שעות ברציפות. אינני יכולה לתאר בפרוטרוט כל דבר שקרה בתא המרכזי, אבל ללא ספק מתרגלי הפאלון דאפא סבלו מכל מני סוגי ברוטאליות.

מתרגלים שהועברו לצינוק נתקלו בתלאות קשות אף יותר. שומרים התחלפו ביניהם בשמירה על כל אחד מהם. במשך ימים הם עמדו ללא תזוזה שכהם פונים אל הקיר. התאים היו כה קטנים שנדרשו רק שלושה צעדים לעבור מצד אחד לשני. חלון קטן אפשר לשומרים להציץ פנימה. יאנג שיו-לי הייתה אחת מהמתרגלות שנקשרו ונתלו על ידי מפקד המחלקה צ'ואן. 15 מתרגלות נוספות נתלו ממסגרות הפלדה של דלתות תאיהן הקטנים, רק בגלל שהעירו בזמן הארוחה על כך שיש להתיר את המתרגלות שנקשרו כך שכולן יוכלו לאכול יחדיו. זיעה נשפכה מפניהן אל האדמה. רגליהן וגופן נתלו באמצע האוויר. זרועותיהן נמשכו לאחור בתנוחת התלייה כך שהפכו לנפוחות וחסרות תחושה. יאנג ש'יו-לי לא יכלה לסבול את זה יותר וביקשה שיורידו אותה. סרבו לה והעליבו אותה כתוצאה מכך. בסוף היא אמרה: "אינני יכולה יותר לסבול את זה, תנו לי למות". קצין נכנס, משך את ראשה ומחץ אותו על הקיר באומרו "את רוצה למות? אני אעזור לך". צרחותיה הטראגיות חסרות הישע העבירו חלחלה בעמוד השדרה. הסצנה העצובה הביאה כאב ללב.

אחרי הרבה מאוד זמן יאנג ש'יו-לי אמרה "אני צריכה ללכת לשירותים. סרבו לה כמה פעמים. היא נתלתה בארבע אחר הצהרים ועכשיו היה כבר אחרי 2 בבוקר. היא השתינה בחוסר ישע על הרצפה. הקצין וו באו-יון הוריד אותה תוך שהוא סוחב אותה בשערותיה ומשתמש בגופה לנקות את הרצפה, מרטיב את בגדיה. אז תלו אותה שוב וחלק מבגדיה ספוגי השתן נדחפו אל פיה. גופה של יאנג שיו-לי הנאנקת מכאבים התנדנד קדימה ואחורה על חבל כשערותיה מכסות את פניה. הצעקות העצובות והצווחניות שלה הפכו בהדרגה ליבבות. החושך המפחיד שלפני זריחת השמש הפך את זה אף ליותר מבעית.

בטרגדיה הזו של ה-21 ביוני שלוש מתוך הנשים הללו, שכולן נאסרו באופן בלתי חוקי, סבלו את התלאות הבלתי אנושיות הללו עד שלבסוף מתו. הן היו ג'או יא-יון, ג'אנג יו-לאן ולי שיו-צ'ין.

במהלך אותו הזמן, המתרגלים, שהוחזקו בתא הקבוצתי, נלקחו אחד אחרי השני לתאים קטנים. שומר הביא טפסים שהודפסו מראש כדי שהמתרגלים יחתמו עליהם ובכך יוותרו על התרגול של פאלון דאפא. לכל אחד הותרו עשר דקות לחתימה. בחדר שררה אווירה של מתח כבד. זה היה מחניק. רוב המתרגלים נשארו שלווים בחכותם למבחן החיים והמוות. הם כבר החליטו, נחושים בסירובם לחתום.

באותו זמן הגיעה השמועה על מותן הטראגי של שלוש המתרגלות. הקרבתן מנעה את מותם של האחרים. השומרים הפסיקו את העינויים האכזריים של אלו שסירבו לחתום. הצהרות ההבטחה החתומות נקרעו על ידי ראש הצוות מול אלו שחתמו. האלימות הופסקה, אבל שלוש נפשות טהורות, נפלאות, טובות-לב וחזקות אבדו לנצח! למרות שמחנה העבודה ניסה לכסות על החדשות, שפיכות הדמים הפכה במהירות לדבר ידוע ודווחה על ידי התקשורת ברחבי העולם.

(הכתוב למעלה הוא רק חלק קטן מהעובדות והעינויים שאנחנו יודעים ושחווינו)