הדיווח הפסיכיאטרי מתעד את עינויו על ג'או מינג במחנה עבודת הכפייה הסיני

(Minghui.org)

בעניין: מר. ג'או מינג תאריך הלידה: 13/09/71

ראיינתי את מר. ג'או מינג בביה"ח פאטריק הקדוש ולקחתי את העדות האישית שלו לאחר ששוחרר מהמעצר יותר מוקדם השנה. בידי אישור מלא של ג'או מינג לכתוב את הדיווח הזה להדגיש את ההתנסויות שלו אצל השלטונות הסיניים. המקרה שלו הודגש בהרחבה על ידי התקשורת והעתירות נעשו באופן ממושך לתמיכתו על ידי הלשכה לענייני החוץ, על ידי השר לענייני החוץ ועל ידי ראש ממשלת אירלנד ברטי אהרן. ג'או מינג הוא רווק, בוגר מכללת טריניטי למדעי המחשבים בדאבלין. הוא אמר לי שלראשונה הוא למד פאלון גונג מסיבות של בריאות פיזית בעוד שתיאר מספר סממנים הכוללים רדמת, חולשה ושפעת ונזלת ממושכים. הוא אמר שפיתח בעיית כבד במשך השנה הראשונה שלו באוניברסיטה למרות שהטבע המדויק של זה הוא בלתי ברור והוא קיבל תרופות שונות מעשבים בשביל זה. היה לו גם קושי בריכוז ובשינה במשך השנים לאחר סיום האוניברסיטה. בכל אופן הוא התחיל לתרגל פאלון גונג בקביעות ב-1995 והרגיש מייד תועלת בריאותית פיזית ונפשית. הוא הגיע לאירלנד במרץ 1999 כדי להשלים את לימודיו לתואר מאסטר למדעים במדעי המחשב. הוא חזר לסין בדצמבר 1999 במשך חופשת חג המולד. ב-4 בינואר 2000 בהיותו מודאג מנקיטת האמצעים על ידי ממשלת סין באופן רשמי כנגד פאלון גונג הוא הלך למשרד העתירות הארצי לבצע עתירה אישית לממשלה ולדווח על התועלת האישית שהפיק מהתרגול. בכל אופן הוא נעצר מייד ונשלח חזרה לעיר מגוריו. הדרכון שלו הוחרם הוא לא היה מסוגל למצוא עבודה בתקופה הזו. במאי 2000 הוא חזר לבייג'ינג ונעצר מייד בחברתם של מתרגלי הפאלון גונג האחרים על ידי שוטרים בלבוש אזרחי.

בתחילה הוא נשלח למרכז מעצר ועבר תכופות בין מתקני המעצר המגוונים ואז לבסוף נשלח למחנה העבודה ביולי 2000. הוא תיאר את השבוע הראשון שלו במעצר במילים שלו כ"שקט" אבל כתוצאה מהעובדה ששום האשמות לא הוגשו נגדו והוא היה עדיין במעצר למרות זאת, הוא התחיל בשביתת רעב במשך עשרה ימים ושומרי הכלא מייד עודדו את האסירים האחרים להאכיל אותו בכוח. הוא זוכר כי הואכל בכוח על ידי אסירים אחרים במחנה העבודה שפתחו את פיו בעזרת מברשת שיניים ואילצו אותו לאכול. הוא אמר לי שבשני מקרים רוקן או נשאף מזון לתוך הריאות שלו, כתוצאה מכך נגרמה לו אי נוחות פיזית קיצונית. הוא החל בשביתת הרעב והצמא השנייה שנמשכה 18 ימים והוא אמר לי שהרשויות הגיבו בלרסן אותו ובהחדרת טפטוף התוך ורידי לידו כדי לתת לו נוזלים. במונחים של תנאי מחנה העבודה שבו היה מוחזק, ג'או מינג אמר לי כי הוא חשב שההיבט הגרוע ביותר של ההתייחסות כלפיו היה מה שהוא תיאר כ"עינוי נפשי" שניתן לו במחנה, בעוד האסירים האחרים במחנה כנראה היו מואשמים בפשעים רגילים בכלליות נכפה עליהם לעבוד בעיקר על אריזת מקלות אכילה סיניים. לדבריו, מתרגלי הפאלון גונג הופרדו ולא הוטל עליהם מייד לעסוק בעבודה הזו. ג'או מינג אמר לי כי הוא ומתרגלי הפאלון גונג האחרים הוכרחו לצפות בקלטות ולשמוע קלטות אודיו וסיפקו להם חומר כתוב כנגד פאלון גונג, הכל כדי להכריח אותם לוותר על אמונתם בפאלון גונג. אמרו להם באופן קבוע שתרגול הפאלון גונג היה [מילת ההשמצה של שלטונו של ג'יאנג], בכל אופן מתרגלים מעטים וויתרו על פאלון גונג כתוצאה מהלימוד הכפוי הזה. העצורים שסירבו לוותר על פאלון גונג היו נתונים לעונשים פיזיים ונפשיים תכופים. מניעת השינה הייתה בייחוד נפוצה והוא זוכר שהיו מעירים אותו מ-2 עד 4 בבוקר שוב ושוב ולפעמים נשללה ממנו כל שינה. הוא היה תדירות נתון לעינוי פיזי ואכזריות ותיאר כיצד רשויות הכלא היו מעודדים עצורים אחרים לתקוף אותו באופן פיזי במשך החודש הראשון למעצרו. הוא זוכר את היותו מוכה ומקבל בעיטות בירכיו ואחרי שבועיים של 'טיפול' כזה הוא לא היה מסוגל ללכת. הוא גם פיתח עצירות חמורה ולא היה מסוגל לרוקן את מעיו כתוצאה מהאכזריות הפיזית הזו. במשך החודש השני של מעצרו הוא אמר לי שהיה מוכרח תדירות לקבל את מה שקרוי 'הישיבה הצבאית השפופה' ובמשך התקופה של שבוע אחד מתוך השבועיים הוא נאלץ לבלות 10 שעות ביום בתנוחה של הישיבה השפופה וכתוצאה מכך רגליו הפכו רדומות ומאוד כואבות. הוא היה גם כבול באזיקים לכסא והושאר ער בלילה על ידי האסירים האחרים. הוא זוכר את היותו נאלץ לעמוד לסירוגין במשך עד 20 שעות ליום או במשך 2 עד 3 ימים בסדרה וזוכר את ידיו ורגליו נפוחות כתוצאה מכך. הוא אמר לי שלפעמים, אבל לא בתדירות גבוהה מאוד, ניתנו להם מכות חשמל עם אלות  בקר וזה נראה כהיבט הגרוע ביותר של העינוי הפיזי שבמיוחד הוטל עליו, כשהשתמשו בעוד שש אלות בו זמנית. כך העינוי הפיזי שהוא תיאר נראה כשיטתי ומורכב בעיקר ממניעת השינה, חיוב לעמוד בתנוחות ועמידות הישיבה השפופה בנוסף ללחץ נפשי חמור לוותר על אמונותיו המוחזקות באופן שלו בפאלון גונג. ג'יאו מינג חשב כי העונשים הפיזיים "נתפרו" במיוחד כדי להיות מיושמים על היחידים לפי עוצמת אמונתם ומסירותם לפאלון גונג ותוחרף אם תופגן התנגדות גלויה לשלטונות מחנה העבודה. ג'או מינג אמר לי כי המשפט המקורי שנגזר עליו היה שנה אבל שזה הוארך בעשרה חודשים כתוצאה מסירובו לוותר על פאלון גונג ואני מסיק כי הוא בילה עשרים ושניים חודשים במעצר במחנה העבודה כולל הכל.

במונחים של התוצאה של ההתנסות הזו שעברה עליו, ג'או מינג אמר לי שהוא לא איבד תקווה או שלא שינה את אמונותיו בפאלון גונג בכל דרך שהיא. הוא אמר לי כי להיזכר בזיכרון הזה מאוד כואב ובעת שחרורו לאחרונה היו לו מספר סיוטים למרות שדפוס השינה שלו נראה כרגע מסודר לשש שעות שינה ממושכות ללילה. הוא אמר לי שאין לו שום סממנים של דיכאון או של הפרעת מתח נפשי הפוסט טראומטי. בכל אופן, בצורה סובייקטיבית ואובייקטיבית אני חושב שיש לו קושי להיזכר בכל ההתנסויות שלו ומוצא שלעשות את זה, זה מאוד קשה. הוא יודה על איזו הרגשה של חוסר תחושה וניתוק מהזיכרונות לגבי כמה מהיחסים הקשים שניתנו לו. הוא אמר לי שתכופות תהה האם המזון שניתן לו היה מורעל או שהתערבו בו בכל דרך שהיא. לו בוודאי אין עוינות או אי אמון כלפי האנשים ככלל או ההתנכרות מצד חבריו או מהאחרים בקבוצה כתוצאה מהתנסויותיו. אין הוכחה לשינוי באמונותיו האישיות או הדבקות בפאלון גונג. הוא מכחיש כל צריכת אלכוהול משמעותית כיום. במונחים של סממנים פיזיים המתרחשים אצלו הוא מתאר את תחושת הנימול וחוסר תחושה בשתי ירכיו כתוצאה מהיותו אנוס לקבל את עמדת הישיבה השפופה באופן ממושך. הוא הופנה אל הנוירולוגית דר' אורנה הרדימן בביה"ח בומונט לייעוץ רשמי בנוגע לסממנים הנמשכים האלה. ג'או מינג אמר לי שהוא מתכוון להמשיך את הלימודים שלו למאסטר למדעים במדעי המחשב השנה.

הרושם הכולל שלי הוא כי ג'יאו מינג הוא אדם חזק במידה ניכרת ולמרות היותו קורבן של עינוי שיטתי ומאורגן על ידי המדינה (סין), הוא הראה הוכחות של השתלבות חוזרת לקבוצת חבריו וללימודים שלו. התמיכה שקיבל מאלה שדגלו באותם העקרונות במשך מעצרו להשקפתי, הייתה יקרה לאין-ערוך בעזרה לו להסתגל להתנסותו העוינת שעבר.

חתום

 

 

דר. דיקלן ליונס MB MSc MRCP MRCPsych.