(Minghui.org)

הלכתי לביתו של מתרגל אחר בראשון ליוני, 2002. שאלתי אותו מה שלום משפחתו והוא   ענה, "מאז שבני נידון למאסר בגלל תרגול פאלון גונג, לא קיבלתי שום מידע על   מצבו. אשתו אולצה לעזוב את ביתם והיא משוטטת באזור, כך שנכדתי הלכה לבית סבתה מצד   אמה, שבעלה, נשפט גם הוא למאסר בגלל תרגול פאלון גונג, ועכשיו הוא עצור בעיר קינגדאו.    סבתה עדיין נחושה. מאוחר יותר שמעתי שבני 'שונה'. התעצבנתי מאד איבדתי את מזגי.    בבוקר שלמחרת רגלי כאבה כשעשיתי את תרגילי הפאלון גונג. נכשלתי בשמירה על השין-שינג    (טבע הלב) שלי ואכזבתי את ציפיותיו של המורה ממני כמטפח. בזמנים האלה נכדי הקטן   ואני מסתמכים אחד על השני וחיים מיום ליום."

הסתכלתי על משפחתו המסכנה, ותחושה שהיה קשה לתאר התעוררה בי. שאלתי אותו "איך   אתה חי?" והוא ענה, "בקושי". שמעתי שמאז שבנו ואשת בנו נחטפו ב-1999,    הם היו מחוסרי מקור הכנסה. אפילו התבואה המסופקת מהכפר נלקחה. הוצאתי 145 יואנים   מכיסי כדי לתת לו. הוא רצה לסרב למתנתי, אבל כשהוא ראה את הדמעות בעיני, הוא לא   יכל לומר דבר. אמרתי לו שזה מאחר שחג הילדים (חג החל ב-1 ביוני בסין) והמתנה היא   לנכדו.